כשיצאתי מ"אנחנו", סרט האימה המדובר של התסריטאי־במאי ג'ורדן פיל ("תברח!"), הייתי קצת מאוכזב. בכל זאת, הביקורות המוקדמות דיברו על יצירת מופת שמקומה בפנתיאון מובטח, ויותר ממבקר אחד אף כתב כי כבר עכשיו, בסרטו השני כבמאי, פיל מסתמן כיורש אפשרי לאלפרד היצ'קוק. לא פחות.
אז כן, כשיצאתי מהסרט בהחלט הייתי קצת מאוכזב ואמרתי לעצמי שעם כל הכבוד, כרגע פיל בעיקר נראה כמו יורש של הבמאי הזחוח וחובב הטוויסטים מ. נייט שאמאלאן ("החוש השישי").
אלא שאז קרה לי משהו שלא קורה לי לעתים קרובות בהקשר של סרטי אימה. "אנחנו" נשאר תקוע אצלי בראש והמשיך לבעבע. המשכתי לחשוב על סצנות ותמונות מתוכו, ותוך כדי שעשיתי את זה, ההערכה שלי אליו הלכה וגברה. אני עדיין לא סבור שמדובר בסרט "חשוב" במיוחד, ולא באמת נראה לי שהוא אומר משהו "עמוק" על החברה האמריקנית או על המין האנושי. אבל הוא משעשע, מצמרר, מבוים ומשוחק היטב, ובתור סרט שבעיקר נועד להסתנן לכם לסיוטים, קשה לטעון שהוא לא עושה את עבודתו נאמנה.
"אנחנו" מתמקד במשפחה אפרו־אמריקנית (אמא, אבא, בן ובת) שיוצאת לנופש בבית קיץ, לא רחוק מחוף הים. על פניו הכל נראה סבבה אגוזים, אבל כשאב המשפחה (ווינסטון דיוק) מציע לבלות את היום בחוף עם חברים, האם (לופיטה ניונגו) קצת נרתעת. כשהיתה ילדה, כך מתברר, היא ביקרה בחוף הזה עם הוריה, הלכה לאיבוד וחוותה טראומה די רצינית. אבל יאללה, מה כבר יכול להיות, נכון?
מפה לשם, באותו הלילה מגיעים לבית הנופש של המשפחה ארבעה כפילים. הם עומדים בצללים מחוץ לבית, ואז, פתאום, הם תוקפים. מי הם? מאיפה הגיעו? ומה לעזאזל הם רוצים? שאלות לגיטימית, לכל הדעות. אבל בשלב הזה של הסרט הכפילים הרצחניים יותר בעניין של לנסות לרצוח את הגיבורים שלנו מאשר לספק הסברים.
כמו ב"תברח!", גם סרטו השני של פיל מאזן באופן מופתי בין הומור לבין טרור, אך הפעם הפחד אינו משרת אג'נדה חברתית ספציפית, והמקור שלו יהיה מוכר לכל אחד. בתוך כך, פיל גם עושה כאן שימוש נבון וממזרי באלמנטים תרבותיים נוסטלגיים, שואב השראה מ"משחקי שעשוע" של מיכאל האנקה ומ"ביג" של פני מרשל, וסוחט הופעות וירטואוזיות מלופיטה ניונגו ומאליזבת מוס (שצצה לכמה סצנות בתור חברה של המשפחה).
החלק האחרון של "אנחנו", שמתפנה כדי לענות על חלק מהשאלות שעשויות להיות לכם, אמנם מסתרבל קצת, והטוויסט השאמאלאני שמגיע בסוף נותן תחושה של גימיק זול, אבל כאמור, אף שפיל עדיין לא הגיע לרמה של היצ'קוק (וספק אם יגיע אי פעם), את שאמאלאן הוא כבר עקף מזמן.
"אנחנו", ארה"ב 2019
ציון: 8
• אירוויזיון: חדשות רעות לישראל
• איימי שומר: "בעלי על הספקטרום"
• בגיל 26: כוכב הריאליטי התאבד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו