הנציב דוד רוזן הגיש היום (ראשון) את דו"ח נציבות תלונות הציבור לשנת 2018 על מייצגי המדינה בערכאות (התביעה המשטרתית והפרקליטות, י"א), לשרת המשפטים איילת שקד וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. הדו"ח הראה עלייה של 47 אחוזים בתלונות הציבור לנציבות, וכ-22 אחוזים מכלל התלונות נמצאו מוצדקות.
בשנת 2018 הוגשו 367 תלונות לנציבות, והטיפול ב-90 אחוזים מהן הסתיים במהלך אותה שנה וניתנו בהן החלטות. הזמן הממוצע לבירור תלונה עמד על 35.5 ימים. בסך הכל 79 מהתלונות נמצאו מוצדקות, ומדובר בגידול של 93 אחוזים לעומת שנת 2017. 26 תלונות לוו בהמלצה מעשית – גידול של 100 אחוזים ביחס לשנה הקודמת.
פילוח התלונות שנמצאו מוצדקות מעלה כי 62 התייחסו לפרקליטות, תשע התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועמ"ש, תשע תלונות התייחסו למשטרה ותלונה אחת התייחסה ליועץ המשפטי לממשלה.
צעירים אתיופים הוכו ללא הצדקה
כך לדוגמא, באחת התלונות שנמצאו מוצדקות, סנגורית התלוננה כנגד התנהלות תחנת משטרה והמחלקה לחקירות שוטרים, לאחר ששוטרים תקפו חיילת וחניך במכינה צבאית יוצאי אתיופיה ללא כל הצדקה, ופתחו נגדם תיקים פליליים. השניים ביקשו להגיש תלונה כנגד מאבטח מועדון שתקף אותם, אך מצאו את עצמם מוכים על ידי השוטרים ונלקחים לתחנת המשטרה למעצר לילי.
השוטרים סירבו להגיש להם טיפול רפואי ואף לתת להם ללכת לשירותים. כך כתב הנציב: "מדובר בשני צעירים נורמטיביים, יוצאי העדה האתיופית, שהושפלו על ידי שוטרים. הבחור אף הוכה על ידם, ובסופו של יום הם נאזקו כאחרוני העבריינים. כל זה קרה לאחר שהתלוננו נגד 'שומרי הסף' במועדון, שאמור להיות פתוח לכלל הציבור". בעקבות התלונה, נסגרו התיקים כנגד השניים והועברה הערה פיקודית מצד אגף החקירות והמודיעין לתחנת המשטרה.
במקרה אחר נמצאה תלונה מוצדקת לאחר שהפרקליטות מסרה מידע שגוי לצוות ההגנה ולבית המשפט באשר ל"ראיית זהב" בפרשת אמינות מצלמות המהירות. בסיומו של ההליך הורה בית המשפט המחוזי על זיכוי חשוד בעבירות שוד שיוחסו לו. מדובר בהסתרה של קביעת מהימנות בעניינו של מדובב שהיה עד מפתח בפרשה.
ראיית הזהב בפרשת מצלמות המהירות הוסתרה // צילום ארכיון: יהושע יוסף
תלונה מוצדקת נוספת מצאה פגמים חמורים בהתנהלות הפרקליטות בניהול תיק רצח בבית המשפט המחוזי. במקרה זה, הסתיים המשפט בהסדר טיעון, במסגרתו הורשעה הנאשמת בעבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע בלבד, ושוחררה לאחר ששהתה במעצר למעלה משלוש שנים. "דברים אלו מעוררים תחושה בלתי נוחה של התנהלות לא ראויה, שהיה בה כדי להסתיר פעולות תביעה מההגנה ומבית המשפט", כתב הנציב.
פרקליט השתמש בקשריו כדי לעזור לבת משפחה
במקרה נוסף, התברר כי פרקליט השתמש בתפקידו והיכרותו עם גורמי אכיפת החוק, תוך התערבות בחקירת משטרה, לצורך סיוע לבת משפחתו בעניין אישי.
הדו"ח העלה גם המלצות מעשיות שניתנו על ידי הנציב, והשנה הוא נדרש לראשונה לתת המלצות לנקיטת צעדים מנהליים שונים כנגד מייצגי מדינה שבהתנהלותם נפלו פגמים חמורים, ולהמליץ על פתיחת חקירה במקום שבו נוכח כי הדבר נדרש.
הדו"ח הראה שחלק נכבד מהמלצות הנציב מהשנים 2018-2017 יושמו במהלך השנה החולפת והוטמעו בשיטות העבודה של הגופים המבוקרים, לרבות המלצות דו"ח המכון הפתולוגי. כך למשל נבחנה המשך פעילותם של שוטרים שנמצא בדו"חות קודמים ששיבשו מהלכי משפט. במקרה אחר, בעקבות המלצת הנציב לתקן ולחדד הנחיות של פרקליט המדינה, בכל הנוגע לחקירה ולהעמדה לדין בעבירות מין בהיעדר שיתוף פעולה מצד נפגע העבירה, הודיעה הפרקליטות כי הופצה טיוטת הנחיה סופית שעתידה בקרוב להפוך לנוהל מחייב, שיש בו כדי לאמץ את המלצת הנציב בעניין זה.
עוד עולה כי בעקבות המלצת הנציב להורות על הפסקת נוהל שהשתרש בקרב טועני מעצרים ושהוביל להחזקת חשודים במעצר לא חוקי, הודיע ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל שהופצה הנחייה לכלל גורמי החקירות בארץ, המדגישה את הוראות הדין בעניין זה ואת החשיבות על הקפדתן.
בנוסף, נמצא שבעקבות המלצת הנציב על הוצאת הנחיה שתבחן את פעילותם של שוטרים שמתנהל בעניינם הליך בגין אלימות ותקיפת אזרחים, באופן שלא יבואו במגע עם אזרחים עד לקבלת החלטה בעניינם, הודיע מפכ"ל המשטרה הקודם על קבלת ההמלצה.
הדו"ח מוכיח את האפקטיביות של פעולות הנציב רוזן
שרת המשפטים, איילת שקד מסרה בתגובה לדו"ח: "בידי אנשי הפרקליטות ויתר גופי התביעה מטעם המדינה מרוכז כוח אדיר. משום כך עבודת נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות היא קריטית כדי לשפר ביצועים ולהגדיל את אמון הציבור במערכת. הדו"ח הזה מוכיח את האפקטיביות של פעולות הנציב רוזן. אני בטוחה שהפרקליטות וגופי התביעה ילמדו את הדו"ח היטב ויטמיעו את הדרוש תיקון".
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: "אני מברך את הנציב רוזן ואת עובדי הנציבות על השלמת הדו"ח השנתי, ומודה לכל העוסקים במלאכה הטובה. עבודת הביקורת חשובה מאוד בעיניי לביצור שלטון החוק במדינת ישראל. היא מושתתת על שני עקרונות יסוד: הראשון הוא עיקרון של אחריות ציבורית; עיקרון זה יסודו בכך שהתביעה וייצוג המדינה בערכאות הם חלק מהמערכת השלטונית הנותנת שרות לאזרחי מדינת ישראל, תוך הכרה בחשיבות של איתור ליקויים ותיקונם, לשם הגברת אמון הציבור. העיקרון השני הוא עקרון עצמאות מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמשמעו הפעלת שיקול דעת מקצועי של מייצגי המדינה בלא מורא וללא השפעות חיצוניות. גוף הביקורת, בהנהגתו של כבוד השופט דוד רוזן, מאזן באופן מיטבי בין שני העקרונות. ביקורת בונה והוגנת חותרת לתיקון ליקויים מתוך התבוננות נכונה בתפקידם החשוב והרגיש של מושאי הביקורת, ומתוך הבנה כי מערכת הנתונה לביקורת אפקטיבית והוגנת היא מערכת איתנה ואחראית אשר זוכה בכך לאמון הציבור".
מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "בשנה האחרונה הגדרנו את חיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק כיעד מרכזי המתווה את פעילות המשרד. לכל אחת מיחידות המשרד יש תפקיד חשוב בהשגת היעד, אך לנציבות, המתפקדת כגורם בקרה חיצוני ואובייקטיבי, שתפקידה להביא לשיפור ולמידה אצל מייצגי המדינה בערכאות בכל הקשור להפעלת הסמכויות והכוח המשמעותיים הנתונים בידיהם, יש תפקיד מרכזי במיוחד במימוש יעד זה. אני מברכת את השופט בדימוס דוד רוזן על הובלת הנציבות ומיקוד פעילותה בהתאם ליעדיה, ומודה לעובדי הנציבות על עבודתם המקצועית".
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן: "אמון הציבור ותודעתו הם אבני שתיה ושאיבה בבסיס עבודתה של הנציבות, שמכוחם יכולה היא לפעול, לשנות ולהשפיע. על כן חשוב לעשות הכל, על מנת להגביר את מודעות הציבור לסמכויות הנציבות ולהעמיק היכרותו עם פועלה ותרומתה. ככל שתגדל מודעות הציבור לעשייתה הטובה של הנציבות, כך יהיה בכוחה של הנציבות לבצע את מלאכתה נאמנה, תוך שמירה על זכויות האזרח וטיפול בכשלים ובליקויים נקודתיים ורוחביים, המחייבים תיקון ושיפור בכלל הגופים המבוקרים, במטרה להביא לביצור מעמד מערכת המשפט בישראל".
ממשטרת ישראל נמסר: "ממצאי הדו״ח ביחס למשטרה מעודדים במיוחד, בפרט נוכח העובדה שכ-90% מהתיקים הפלילים בישראל מנוהלים ע״י התביעה המשטרתית (עשרות אלפים מדי שנה) בעוד שרק 6% מהתלונות שטופלו בנציבות בשנה החולפת היו כלפי גורמי תביעה או חקירה של המשטרה- 23 תלונות בלבד כשפחות משליש מתוכן (7 בלבד) נמצאו מוצדקות. ככל שעלו לאורך השנה מקרים חריגים בודדים ונקודתיים, אלו נלמדו ונבחנו כבר אז, ובמידת הצורך הופקו הלקחים הנדרשים בהתאם.
"לגופו של מקרה, מדובר באירוע חריג שהתרחש לפני כשלוש שנים, במסגרתו אדם שהיה שרוי בגילופין הותקף בידי מאבטח במועדון ועם הגעת ניידת משטרה, איים וגידף את השוטרים וסירב לעיכוב יחד עם חברתו והובא לחקירה בתחנת המשטרה בסיומה שוחרר. הטיפול במקרה נבחן ע"י מספר גורמים במשטרה ומחוצה לה, ובהתאם הופקו הלקחים הנדרשים, הוחלט לסגור את תיק בעילה של היעדר אשמה פלילית ולאחר בחינת הטענות שהושמעו כלפי השוטרים ע״י מח״ש - תיק החקירה נסגר".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
