סוחרי החולים

משכורות של מאות אלפי שקלים בחודש, מיליונים לגורמים פרטיים כ"דמי תיווך", חשדות חמורים לשחיתות - והכל על גבם של המטופלים: זו התמונה הקשה שמתאר דו"ח סודי שכתב מבקר הפנים של קופת חולים כללית, אמיר ויזל.

הממצאים שאסף ויזל במסגרת הביקורת שערך, הנחשפים כאן לראשונה, מציירים תמונה מטרידה של מערכת בסחרור: מנהלים שמחליטים לשלם סכומים אדירים מכספי הציבור לקבוצה קטנה של רופאים, מתווכים, עורכי דין ויועצים - והכל רק כדי להעביר רופאים מבוקשים, על אלפי המטופלים שלהם, לקופת חולים כללית. זאת, בעת שהקופות נמצאות בגירעון חריף ומתמשך.

שורה של עדויות שאסף המבקר מספקת הצצה נדירה לחלקים הסמויים של מערכת הבריאות וחושפת שוק פרוע של סחר במטופלים, לעיתים על גבול הפלילי. "השכר של הרופאים שמועסקים כעצמאים, בניגוד לשכר השכירים, אינו מפוקח על ידי הרגולטור", מצוטטת נועה מן, שהיתה מנהלת הכספים של מחוז חיפה בכללית (המחוז הגדול ביותר של הקופה; ר"ר) וכעת ראש אגף הבקרה בקופה. "לפיכך, כללי המשחק מחייבים את הקופה לשלם לרופאים העצמאיים עבור מגוון רחב של רכיבי שכר, ממש כיד הדמיון - ובלבד שלא לאבד אותם לטובת קופת חולים מאוחדת המתחרה" (מאוחדת היא המתחרה העיקרית של כללית במגזר הערבי בצפון; ר"ר).

הדו"ח הסודי נולד בעקבות תחקיר "שישבת" מאוגוסט 2017, שחשף הסכמי שכר שערורייתיים שעליהם חתמה פרופ' חן שפירא, מנהלת המחוז לשעבר ומי שהיתה עד אז אחת המנהלות הבכירות בכללית. המבקר מאשר שהמנהלת ואנשיה איבדו בלמים וחתמו על שורה של הסכמים עם רופאים ועם גורמים פרטיים, בניגוד לטובת הציבור ולהוראות הקופה, ובכמה מקרים, ייתכן שאף בניגוד לחוק.

בהסתמכו על שורה ארוכה של מסמכים והתכתבויות פנימיות, מעלה המבקר את החשד כי נוסף על הסכמי השכר החריגים, העבירו בכירים במחוז חיפה מיליוני שקלים לחברות פרטיות עבור שכירת נכסים שישמשו בתור מרפאות. כל זאת, תוך ניסיון להסוות ולהסתיר את התשלומים האלה כ"דמי תיווך" או "דמי ייעוץ".

הדו"ח המלא הוגש לאלי אדמוני, יו"ר הדירקטוריון של כללית, וכן לבכירי הנהלת הקופה, אולם הוסתר היטב במגירות הקופה, מחשש שיתגלה לציבור.

הסיבה להסתרה ברורה: העדויות בדו"ח מספקות לראשונה הוכחה ממסדית לתופעה המסוכנת, שבמסגרתה מנהלים בבתי החולים ובקופות החולים נתונים ללחץ הולך וגובר לגייס לשורותיהם עוד ועוד מטופלים ורופאים. המרוץ אחר "הסחורה החמה" פִרנס, על פי החשד, שורה ארוכה של גורמי ביניים ורופאים.

חשש לתשלומים כפולים

ל"שישבת" נודע כי המבקר ויזל, שסיים בינתיים את תפקידו והוחלף בעו"ד אורי יעקבלביץ, התריע בזמן אמת בפני מיכאל אורן, סמנכ"ל קהילה בכללית, כי יש לעצור תשלומים לשלושה רופאים, בהיקף כולל של כמיליון וחצי שקלים, וזאת אף שהם כלל לא עבדו או לא היו אמורים לתת שירות למבוטחי הקופה באותם חודשים. ואולם, על פי דו"ח הביקורת, אורן סירב להיענות לדרישה.

"אני מאשר ועומד מאחורי כל ההסכמים והתשלומים לרופאים", אמר אורן למבקר. "מדובר במלחמה קשה בין קופות החולים, ובפרט מול קופת חולים מאוחדת, על גיוס רופאים, במיוחד במגזרים הערבי והחרדי, שבמסגרתה מאושרים להם תשלומים ייחודיים". מנגד, אורן "הביע זעזוע" מהסכומים ששולמו ליועצים - ולא לרופאים - במחוז חיפה וטען שלא ידע על כך דבר.

בינואר 2017 חתמה פרופ' חן שפירא על הסכם, שלפיו תשלם קופת חולים כללית כ־350 אלף שקלים לחודש לד"ר סובחי שאהין, רופא משפחה מסכנין, תמורת מעברו מקופת חולים מאוחדת לשורותיה. הסכם השכר החריג, ששבר כל שיא בתולדות מערכת הבריאות הציבורית בישראל, הסעיר את הקהילה הרפואית בארץ: מעולם לא סיפק שום גוף רפואי, בוודאי לא גוף הממומן מכספי ציבור, הטבות כה יוצאות דופן לרופא יחיד. התחקיר העלה גם כי ההסכם הזה הוא מקרה קיצון של מרוץ שהתעצם בשנים האחרונות בקופות החולים ובבתי החולים, שתוצאותיו חוזי שכר גבוהים במיוחד.

השכר העצום שקופת חולים כללית התחייבה לשלם לד"ר שאהין לא היה הסעיף היחיד שעורר מחלוקת. בתחקיר נחשפה שורה של הטבות חריגות מאוד - ובהן התחייבות שנתנה הקופה להמשיך ולהעסיק את רעייתו סמירה כ"אחות במרפאת אורחות חיים", להחזיר את הוצאות המרפאה שלו, להעסיק במרפאה שלוש אחיות ושלושה עובדים מנהליים על חשבון הקופה, ואף להעסיק במקום בעתיד את שני בניו, שלומדים כיום רפואה.

התנאים הללו עוררו זעם רב בקרב רופאים. נגד הקופה נטען כי הרקע להסכם יוצא הדופן היה הרצון להעביר את 3,500 מטופליו של ד"ר שאהין ממאוחדת אל שורות קופת חולים כללית. ואכן, יותר מ־2,000 ממטופליו עברו איתו לכללית - מספר גבוה מאוד, ששווה לכללית הרבה כסף ויוקרה.

על ההסכם המדובר חתמה פרופ' שפירא, ואת התשלומים החודשיים הגבוהים החל הרופא לקבל כבר מינואר 2017 - אף שמרפאתו החלה לפעול במסגרת קופת חולים כללית רק כמה חודשים לאחר מכן. פרופ' שפירא חתומה גם על מכתב מיוחד שצורף להסכם כנספח, ובו כלולות חלק מההטבות החריגות לרופא.

פרופ' חן שפירא 

נועז בר ניר, אז מנכ"ל קופת חולים כללית, מתח ביקורת חסרת תקדים על ההסכם. "זה לא היה צריך לקרות", אמר לנו בתגובתו לכתבה: "זה מהלך שאסור שיקרה. נגררנו לזה, אבל אנחנו לא מוכנים יותר. זה מוריד את כל הקופות במדרון חלקלק מאוד. אני מקווה שאוכל לעצור את המעברים המשוגעים האלה בין קופה לקופה, צריך לעצור את הטירוף הזה".

למרות הביקורת החריפה של ההנהלה הבכירה, ל"שישבת" נודע כי ביוני 2017 חתמה מנהלת המחוז, פרופ' חן שפירא, על הסכם עם רופאת ילדים מהצפון, שתעבוד במרפאה של פרופ' שאהין בסכנין תמורת 66 אלף שקלים בחודש, שהקופה תשלם לה (עבור כ־1,200 מבוטחים שיטופלו במרפאה). זאת, אף שבהסכם עם ד"ר שאהין נקבע במפורש כי העסקת הרופאים במרפאה תיעשה על חשבונו, ולא על חשבון הקופה.

רופאת הילדים הועסקה במקום וקיבלה שכר מקופת חולים כללית לכמה חודשים, ומכאן עולה החשש כי הקופה העבירה תשלומים כפולים של עשרות אלפי שקלים בחודש עבור אותו השירות לאותם המטופלים.

הטענות נחקרות

לאחר פרסום תחקיר "שישבת" דחו ד"ר שאהין ופרופ' שפירא את הטענות שהועלו נגדם. "לא עברתי לכללית בגלל בצע כסף, אלא כי רציתי לשפר את השירותים למטופלים", מסר שאהין, ואילו מנהלת המחוז הגנה על החוזה המדובר וטענה כי מדובר בצעד שמיטיב "באופן מובהק" עם המטופלים.

עם זאת, לאחר החשיפה דרשה מערכת הבריאות, בצעד חסר תקדים, לבטל את החוזה עם ד"ר שאהין. מוריס דורפמן, ראש חטיבת הרגולציה במשרד הבריאות, שיגר למנכ"ל בר ניר מכתב יוצא דופן, שבו כתב: "התקשרות עם רופא, בכיר או מוכשר ככל שיהיה, כשהתגמול בצידה הוא יותר מ־300 אלף שקלים בחודש, פוגעת באופן משמעותי ביותר בערכי היסוד הבסיסיים של הסדר החברתי במדינת ישראל ובמערכת הבריאות בפרט, ועל כן דינה להתבטל".

דורפמן הבהיר כי בהתאם לחוק שכבר נקבע ומגביל את שכר נושאי המשרה בתאגידים הפיננסיים בישראל, "יהיה זה בלתי סביר בעליל שקופת חולים, שהיא מוסד ציבורי הנסמך על כספי ציבור, תתגמל רופא בהיקף שגבוה בעשרות אחוזים מהמגבלה הנורמטיבית שקבע המחוקק... נראה כי התגמול הגבוה אינו מהווה תמורה נורמטיבית בגין שירותי הרופא, אלא תמורה בגין ציפייה לצירוף מבוטחים שהרופא התחייב, במישרין או בעקיפין, להביא איתו לקופת החולים שאליה הוא עובר".

עוד ציין דורפמן כי "מצבה התקציבי והפיננסי של קופת חולים כללית אינו מאוזן, והקופה נמצאת בגירעון תקציבי ופיננסי עמוק מאוד, ואף צפויה בקרוב, לטענתכם, לסבול מקשיים תזרימיים. בהתאם לכך, אתם מבקשים מהמדינה סיוע בצמצום הגרעון. לאור זאת, לא ברור כיצד, מחד, הינכם מציעים תגמול כאמור לרופא, ומאידך, טוענים כי הגירעון שבו נמצאת הקופה אינו בשליטתכם".

ביקורת חריפה במיוחד מתח דורפמן על התחייבות המשרד להעסיק בעתיד את בניו של ד"ר שאהין. "הסדר של קופה עם נותן שירות אינו יכול לכלול התחייבות מכל מין וסוג הנוגעת להעסקת קרובי משפחה. העסקת אדם צריך שתיעשה על פי כישוריו ועל פי צורכי הקופה, ולא על בסיס ייחוסו המשפחתי. סטייה מכלל זה גם נוגדת את תקנת הציבור.

"מערכת הבריאות היא מערכת ציבורית, הנסמכת על כספי ציבור. נראה כי המקרה הזה עומד בסתירה מוחלטת לא רק לערכי החוק והמינהל התקין, אלא גם לערכי הקופה ולדרך שבה היא מבקשת ללכת". העתקי המכתב הועברו גם לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, למנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, ולעוד תשעה בכירים במשרד הבריאות ובמשרד האוצר, המפקחים על קופות החולים.

בד בבד, מנכ"ל הקופה בר ניר שלח מכתב יוצא דופן ל־8,000 הרופאים המועסקים בכללית. "בעקבות הפרסום ב'ישראל היום' ברצוני להביא לידיעתכם כי הסכם זה חריג", כתב. "אנו, בשיתוף משרד הבריאות, פועלים בימים אלה לעדכנו בהתאם למקובל בכללית. התחרות שהתפתחה בשנים האחרונות בין קופות החולים כללה גם מספר מאפיינים שליליים, שגררו את כל הקופות לפריצת המסגרות והנורמות המקובלות. תדמית מערכת הבריאות, הקופות והרופאים נפגעה, ובמבחן התוצאה אנו מוצאים את כולם נפסדים".

לאחר הפרסום חלה התפתחות יוצאת דופן נוספת בפרשה. התברר כי המשטרה פתחה בחקירה נגד בכירים בכללית בחשד לעבירות הונאה, מרמה והפרת אמונים. ל"שישבת" נודע כי החוקרים כבר גבו עדויות של בכירים בכללית ואספו מסמכים רבים, שעניינם תלונות על תשלומים חריגים של כמעט מיליון שקלים, שהועברו לד"ר שאהין בגין החודשים שבין ינואר 2017 לבין פתיחת המרפאה באפריל 2017.

כמו כן, נבדקות טענות בדבר שורה ארוכה של הסכמים וחוזי שכירות של מרפאות במחוז חיפה, וכן טענות לתפירת מכרזי ייעוץ למגזר הערבי והחרדי. על רקע ההתפתחויות, הודיעה פרופ' שפירא לעובדי המחוז כי היא פורשת מתפקידה ויוצאת לשנת שבתון. במשטרה אישרו ל"שישבת" כי נפתחה חקירה נגד בכירים במחוז חיפה והגליל המערבי של קופת חולים כללית ונגד בכירים בהנהלת הקופה.

רק קצה הקרחון

התמונה שעולה מהדו"ח של מבקר הפנים ומהטענות שהגיעו למשטרה מעלה את החשש כי ההסכם עם ד"ר שאהין הוא רק קצה הקרחון של תופעה רחבה בהרבה. התחרות הפרועה בין הקופות בשנה האחרונה הביאה לכך ששכר הרופאים במערכת הציבורית הגיע לשיאים חסרי תקדים; רק בחודשים האחרונים חתמו כמה עשרות רופאים בישראל על חוזי עתק בקופות השונות, עם עלויות שכר של 150, 200 ואפילו 250 אלף שקלים בחודש - והכל מהכיס של הציבור.

בכירים במערכת הבריאות מכנים את התחרות בין הקופות במילים כמו "ריצת אמוק", "טירוף" ואפילו "קניבליזם". פרופ' שוקי שמר, מנכ"ל בתי החולים של אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, אומר כי מדובר ב"מחלת סרטן בגופה של מערכת הבריאות".

המרוץ חסר השליטה אחר רופאים שיש להם מטופלים רבים גורם לפגיעה קשה במיוחד בבתי החולים בפריפריה, שמתקשים לעמוד בשכר שמציעים בתי חולים במרכז ובירושלים. הפגיעה הזו רק מעצימה את הפערים, הגדולים ממילא, באיכות השירותים הרפואיים הניתנים באזורים השונים.

בנוסף, בגלל שאת החוזים השמנים מקבל בסופו של דבר רק קומץ רופאים, נוצרים פערים עצומים ברמות ההשתכרות במערכת הבריאות הציבורית, ונשברים הסולידריות והאמון שעומדים בבסיס פעילותה.

יתר על כן: חלק מהשכר הגבוה שמוצע לרופאים מבוסס על ביצוע קבוע של ניתוחים או של צנתורים ברפואה הפרטית (כך בשר"פ בבתי החולים בירושלים), או על תוספת עבודה בשעות אחר הצהריים והערב במסגרת "תאגידי הבריאות" או "קרנות המחקר", שמעסיקים רופאים בכירים בבתי החולים. הדבר עלול לגרום לביצועם של ניתוחים, צנתורים וטיפולים פולשניים שאינם הכרחיים.

בניין ההנהלה הראשית של קופת חולים כללית בתל אביב // צילום: יהושע יוסף

"יש כאן תופעה קשה, שכבר גורמת להתפוררות", אומר מנהל של אחד מבתי החולים הציבוריים. "זו תוצאה של ניהול לא נכון של מערכת הבריאות ושל אי הקצאת משאבים במשך הרבה שנים. אם היה תכנון של כוח האדם הרפואי במדינה, היה אפשר לצמצם את התופעה, כי היו היום יותר רופאים.

"אין במשרד הבריאות ראייה לטווח ארוך ושום הכנה משמעותית ארוכת טווח של כוח אדם רפואי וסיעודי. הניהול הכושל הזה הביא למצב שבו כל תזוזה קטנה בבתי חולים קורעת נתחים מבתי חולים אחרים. זה מזיק מאוד ומייצר רף שכר, שאף אחד כבר לא מסוגל לעמוד בו. היו צריכים לשים חסמים לשכר הרופאים במערכת הציבורית, כמו שעשו בבנקים.

"במערכת הבריאות הציבורית חייבים להיות כללים לשכר ראוי, ובמקום זה, השכר של הרופאים המבוקשים מתנהל היום כמו שוק טורקי. אין ספק שבשנה האחרונה נפרצו כל הכללים, הכתובים והלא כתובים. אין ספק שזה פוגע בחולים ועלול אפילו לעלות בחיי אדם, בעיקר במקרים שבהם רופאים מבוקשים עוזבים בבת אחת ומשאירים בית חולים שלם בלי שירות רפואי בסיסי בתחום חיוני. חייבים לחזק באופן מיידי את המערכת הציבורית, וזה לא משהו שעושים באמצעות חוזי שכר מופרכים".

על פי הדו"ח הסודי של מבקר הפנים בכללית, הבעיה חמורה במיוחד בכל הנוגע לגיוס רופאים עצמאיים במגזרים החרדי והערבי. זאת, מפני שמעבר שלהם מקופה לקופה צפוי, לדעת המנהלים, לגרור אחריו גם מעבר גדול של מטופלים. זו פעם ראשונה שבה גורם רשמי מאשר את הטענה שהחוזים החריגים נחתמים לא בזכות יכולותיהם יוצאות הדופן של הרופאים המדוברים, אלא בעיקר בגלל העובדה שיש להם בסיס מטופלים גדול ושבוי.

המבקר מציין עוד כי גילה שמחוז חיפה שילם לשלושה רופאים כ־1.5 מיליון שקלים עבור תקופה שהם כלל לא עבדו בה בשביל הקופה. אחד הרופאים הללו הוא ד"ר שאהין, שקיבל כ־900 אלף שקלים. המבקר בדק את השאלה הבסיסית אם ניתנה לקופה תמורה כנגד התשלומים הללו.

מתברר כי אחד הרופאים, שחתם בספטמבר 2016 על הסכם המעבר לכללית, קיבל כ־200 אלף שקלים כ"מקדמה". הכסף הועבר לו בהוראה של מנהלת הכספים במחוז, אף שהחוזה עימו אפילו לא הגיע למחלקת הכספים. פרופ' שפירא ציינה בפני המבקר כי היא קיבלה "אישור טלפוני מיוחד" לתשלום מסמנכ"ל הכספים של הקופה, וזאת מתוך ידיעה שברגע שקופת חולים מאוחדת תדע על המגעים, היא תעצור לרופא את התשלום החודשי עבור עבודתו. בפועל, הרופא עצמו חלה, וההסכם מעולם לא מומש. 

"לתקן את מאזן הלקוחות"

במקרה אחר, כללית חתמה באפריל 2017 על הסכם עם רופא משפחה שעבד בקופת חולים מכבי. הוא החל לתת שירות בפועל למבוטחי הקופה רק בסוף אפריל או תחילת מאי, אך למרות זאת קיבל ממחוז חיפה כ־500 אלף שקלים עבור עבודה מתחילת פברואר של אותה שנה. זאת, אף שבחודשים אלה לא סיפק שום שירות למבוטחי הקופה.

דו"ח הביקורת כולל תיאור של תלונות נגד התנהלות מחוז חיפה והעומדת בראשו, שהגיעו באמצעות מכתבים, דואר אלקטרוני ושיחות טלפון כבר מאפריל 2017. בתלונות עלו טענות כי מנהלת המחוז "עושה עסקאות על גבול הפלילי עם גורמים שונים (כאשר הכל חסוי וסודי)", לשון אחת מהן.

המבקר מעלה ביקורת נוקבת על התגובה של פרופ' שפירא לטענות. "דבריה רצופים באי־דיוקים, ולא נמצאו בהם הסברים או אסמכתאות מספקות, הן באשר להצדקת התנהלותה הבלתי תקינה לכאורה, והן באשר לפרטי הייעוץ שקיבלה מהיועצים נשוא הבדיקה".

הדו"ח חושף את מערכת הלחצים שמופעלת על מנהלים בקופות החולים, וחלק מהדרכים העקלקלות שבהן הצליחה פרופ' שפירא לעמוד ביעד שנקבע לה עם כניסתה לתפקיד בסוף 2015, על ידי מנכ"ל כללית, אלי דפס: "לתקן מיידית את מאזן הלקוחות של המחוז".

"זו היתה משימתי הראשונה", העידה שפירא בפני המבקר, "ב־2016 נקראתי לשני דיונים רשמיים בנושא חומרת המצב, עקב המאזן השלילי של המחוז, והנושא נידון מולי בכתב ובעל פה על ידי המנכ"ל דאז עוד מספר רב של פעמים. מבחינת תוצאות, לאחר עבודה קשה במגזר הערבי סיים המחוז במאזן חיובי. זה הישג יפה, שהגיע לאחר עבודה אינטנסיבית עם רופאים ומובילי דעה באזור".

תיווך להעברת רופאים

חלק מרכזי בדו"ח עוסק בשורה של התקשרויות, חוזים והסכמים שניהל מחוז חיפה עם גורמים פרטיים, בהיקף כולל של 1.3 מיליון שקלים. הכספים הללו הועברו ליועצים ולחברות פרטיות לצורך "ייעוץ ניהולי", "ייעוץ עסקי" ו"ייעוץ בענייני נדל"ן" - שנועדו, לטענת המבקר, להביא להעברת לקוחות מהמגזרים הערבי והחרדי ולצורך שכירת מבנים ביישובים רכסים וקריית אתא.

המבקר גילה כי היועצים והחברות הפרטיות קיבלו תשלומים של מאות אלפי שקלים בחשבוניות שעליהן נרשם "שירותי ייעוץ", אולם בפועל נעשו התשלומים "למטרת תיווך וקידום עסקאות של גיוס רופאים עצמאיים, כולל פוטנציאל הלקוחות שאמורים לעבור לכללית יחד איתם, וכן עבור איתור ושכירת נכסים לצורך הפעלת מרפאות עצמאיות עבור מגזרים אלה".

פרופ' שפירא טענה בפני המבקר שהחברה הפרטית "לא קיבלה דמי תיווך עבור אף עסקה ובכלל", אלא שבעדות נוספת אמרה כי היא שילמה לחברה על "שעות תיווך". "אני לא יכולה להגיד לך מספרים, אבל אני יודעת כמה שעות בגדול ביליתי בעניין", מצוטטת שפירא. "אני אף פעם לא מסתכלת על האגורה".

בית החולים כרמל. 225 אלף שקלים שולמו לחברה הפרטית עבור ייעוץ להנהלת ביה"ח  // צילום: הרצי שפירא

המבקר קובע כי בניגוד לטענות, עולה חשד כי בפועל, ההסכם עם החברה המייעצת נועד מלכתחילה לצורך תשלום דמי תיווך בעסקאות שנחתמו מול רופאים, וכנראה גם עבור עסקאות נוספות בעתיד.

מי שהיתה אז מנהלת הכספים במחוז, נועה מן, העידה בפני המבקר כי "בזמן ההסכם עם הרופא מעכו, שילמנו לחברה הפרטית 300 אלף שקלים עבור התיווך. הרופא היה אמור להביא לה (לפרופ' שפירא; ר"ר) 3,000 מבוטחים. הבעלים של החברה הפרטית היה בעצם המתווך של העסקה, והוא תיווך לה בעוד עסקאות, כמו עם ד"ר שאהין, שיש איתו עכשיו הסכם גדול מאוד...

"הגורם הפרטי מביא עסקאות, פשוט מביא עסקאות. המחוז שילם 300 אלף שקלים לחברה הפרטית עבור ייעוץ וסגירת עסקאות במגזר החרדי והערבי".

על יועץ אחר, שפועל במסגרת המגזר החרדי, אמרה מנהלת הכספים: "גם לו משלמים על אותם הדברים. היא (שפירא, ר"ר) היתה צריכה שימצאו לה נכסים של מרפאות חרדיות".

המבקר מציין כי בידיו גם התכתבות במיילים בין מנהלת הכספים לבעלים של החברה הפרטית, שמחזקת את העדות. הביקורת העלתה "ממצאים לגבי מידת טיבן וכשירותן של העסקאות שהוזכרו, שבוצעו תוך התנהלות בלתי תקינה של פרופ' שפירא, בניגוד להוראות, לנהלים ולכללי מינהל תקין".

על פי הדו"ח, ההתקשרויות עם היועצים נעשו ללא הליכים תחרותיים מקדמיים, כמתחייב בהוראות הקופה. על כך השיבה שפירא כי "כל ההתקשרות, ובמיוחד עם יועצים, מתחילה בהיכרות ובבחינת מיומנויות. לאחר עבודה ראשונית עם היועץ, ולאחר שהתרשמתי שאכן יש היכרות מעמיקה עם המגזרים הערבי והחרדי, ביקשתי להכין הסכם התקשרות עם היועץ. זה תהליך שלקח זמן".

על כך כתב המבקר כי "נוהל ההתקשרויות של הקופה אמנם מקל התקשרויות לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון, לרבות ייעוץ, אך אינו פוטר מעריכת הליך תחרותי מתאים, ולפיכך ההתקשרות עם שלושת היועצים שנבדקו בוצעה בניגוד לדרישת נוהל ההתקשרויות של הקופה... יודגש כי למרות טענתה של פרופ' שפירא, שכל פעילותה מול היועצים והתשלומים שהועברו להם בוצעה לטובת הכללית ותחת לחצים שהופעלו עליה לשיפור מאזן הלקוחות של המחוז - בפועל היא לא הצליחה לספק הסברים ואסמכתאות מספקות, שייתנו מענה באשר לתמורה שהתקבלה מיועצים אלה עבור אותם תשלומים".

המבקר ציין גם כי פרופ' שפירא לא הצליחה למסור תיעוד מספק על פגישות עם היועצים, כולל מועדי פגישות, מקומות המפגש וההתכתבויות, ועל תוצרים שקיבלה מהם בגין התשלומים. 

"תשלום לא לייעוץ בפועל"

המבקר חושף את השיטות שבהן ניסו לכאורה בכירים במחוז חיפה להסוות ולטשטש את הכספים שהעבירו לגורמים המתווכים. "מהבדיקה עלה כי היו מקרים שבהם פרופ' שפירא עצמה נתנה הנחיה לדווח פרטים על גבי חשבוניות, שלא שיקפו את העסקה שבגינה הועברו התשלומים בפועל, וזאת לכאורה כדי לאפשר ביצוע תשלומים לשניים מהיועצים", הוא כותב. 

בדו"ח מפורט מקרה אחד מ־2016, שבו קיבלה החברה הפרטית המרכזית שהיתה מעורבת בפרשה 225 אלף שקלים ממחוז חיפה בשלוש חשבוניות נפרדות של 75 אלף שקלים. זאת, כשעל החשבוניות נרשם שהתשלום הוא עבור חודשיים של "ייעוץ עסקי אינטנסיבי להנהלת בית החולים כרמל", אך ללא פירוט של השעות והמועדים. על אחת החשבוניות המדוברות חתם מטעם הקופה ד"ר אבי גולדברג, מנהל בית החולים כרמל (בית החולים היחיד של כללית בחיפה; ר"ר). ואולם, על פי הדו"ח, גולדברג העיד כי הוא כלל אינו מכיר את עורך הדין ואת הבעלים של החברה הפרטית, וכי מעולם לא קיבל מהם שום ייעוץ עסקי.

בתגובה השיבה פרופ' שפירא כי "לאור העובדה שנפתחו חדרי לידה חדשים, היה צריך להכווין יולדות לבית החולים. המקומות הנוחים והקלים ביותר לכך נמצאים בקרב נשות המגזר החרדי וכן בעוספיה ודלית אל־כרמל. לכן הגדרתי לחברה הפרטית שיטפלו גם בנושא זה.

"אכן, מנהל בית החולים כרמל לא נפגש אישית עם היועץ. היות שאני, כמנהלת המחוז ולפני כן כמנהלת בית החולים, הכרתי את הדברים באופן מיטבי, טיפלתי בכך אני. לשמחתי, יש עלייה בכמות היולדות, ומנהל בית החולים אכן חתם על החשבוניות לבקשתי".

במקרה נוסף בדק המבקר תשלום של כ־200 אלף שקלים בארבעה תשלומים נפרדים, שהועברו ב־2016 לחברה פרטית עבור "שירותי ייעוץ נדל"ן" בפרויקטים ברכסים ובקריית אתא. על התשלומים חתומה רק פרופ' שפירא. לטענתה, "מדובר בחברת נדל"ן שעוסקת עבורנו באיתור נכסים המתאימים לשמש מרפאות ומתקנים רפואיים.

"במסגרת פעילותה של החברה היא שכרה עבור המחוז שתי מרפאות, ברכסים ובקריית אתא, ופעלה לאיתור נכס שישמש חלופה למרפאת ילדים ברכסים וכן נכס למרפאת התפתחות הילד. לאור העובדה שהיה צורך מיידי בשכירת המרפאות ובחתימה על ההסכמים עם בעלי הנכסים, פניתי לחברה כדי שיפעלו בנושא וישכרו את הנכסים, לאחר שהניסיונות לעשות את העסקאות דרך המחוז לא צלחו. לאור עיכוב ההליך החלטתי לפעול לשכירת הנכסים וביקשתי מבא־כוח החברה הפרטית לפעול מול בעל הנכס לקשירת ההסכם, כדי להרוויח זמן עד לסגירת ההסכמים במתכונת של מרפאת רופא עצמאי דרך המחוז".

המבקר לא קיבל את ההסברים. "יש לראות בחומרה את התנהלותה, שעל פניו מצביעה על כך שהיא אישרה תשלומים ליועצים, שניים לפחות, תוך עקיפה של נהלים וכללי מינהל תקין, המצופים מכל עובד, ובפרט ממנהלת בכירה בארגון", נכתב בדו"ח. "אין בטענה של פרופ' שפירא, שלפיה פעלה לקידום ענייני המחוז, משום הצדקה להתנהלותה".

בר ניר. מתח ביקורת // צילום: דודי ועקנין

לדבריו, הנוהג המקובל בכללית, ואף הנוהל הפנימי שנהג אז במחוז בחיפה, חייבו שתשלומים ייחתמו על ידי שני בעלי תפקידים: מקבל השירות ובעל תפקיד נוסף, כמו מנהל הכספים. אבל מנהלת הכספים במחוז העידה כי מאחר שפרופ' שפירא היתה מסוכסכת עם המנהלת האדמיניסטרטיבית של המחוז, יונה לוין, שפירא חתמה על חשבוניות התשלום לבד. "בפועל, החשבוניות שהגישו היועצים נבדקו ואושרו בחתימה של פרופ' שפירא בלבד, ללא גורם מאשר נוסף", מסרה.

המבקר פירט עוד שורה של מסמכים והתכתבויות, שמהם עלה "חיזוק לחשש" כי התשלומים שניתנו ליועצים לא נעשו עבור ייעוץ בפועל, אלא עבור תיווך להעברת רופאים ומבוטחים למחוז חיפה בכללית מקופות חולים מתחרות.

המבקר ציין גם כי פרופ' שפירא סירבה לבקשתו לראות את תיבת הדואר האלקטרוני שלה, ומסרה לו ש"פגישות עם היועצים לא תועדו ביומן שלי, מאחר שהוא גלוי לשותפים במטה המחוז. הפגישות לא התקיימו במחוז, אלא בבתי קפה בתל אביב". המבקר מציין שפרופ' שפירא העידה כי מחקה את פירוט השיחות שלה עם היועצים "בגלל נפח הזיכרון במכשיר הנייד".

"ההצעות אינן תקינות"

על פי הדו"ח, גם ראש מערך הנכסים בכללית, עו"ד מיכאל בלקני, מתח ביקורת על ההסכמים שחתמה פרופ' שפירא לשכירת המרפאות החדשות. המבקר כותב כי "בלקני העלה תמיהות לגבי התנהלותה של מנהלת המחוז והוסיף לתמיהה גם בושה, מינוח שאינו שכיח במקומותינו".

בנוגע לאחת העסקאות ברכסים כתב עו"ד בלקני עוד במאי 2017 לאלי אדמוני, יו"ר דירקטוריון כללית, כי "העסקה לא הובאה לאישורה של ההנהלה הראשית על פי הנהלים המתחייבים, החל מאי־הגשת ייזום הפרויקט, אי־קבלת פטור ממכרז, אי־קבלת הערכת שמאי, אי־העברת העסקה לניהול מו"מ בוועדה הארצית, אי־הבאתה לטיפול מערך הנכסים, אי־פתרון של בעיית השימושים הייעודים בנכס, אי־קבלת אישור ההנהלה והדירקטוריון - וכלה בתשלום מקדמת שכר דירה שלא על פי הסכם חתום". הוא ציין כי דמי השכירות לנכס נראים לו "מופרזים במיוחד".

המבקר בדק גם מכרזים שנערכו במחוז בינואר 2017 להתקשרות עם יועצים למגזר הערבי ולמגזר החרדי. "מהמסמכים המצויים בביקורת עלה החשש שפרופ' שפירא פעלה לכאורה באופן יזום לקידום זכייתה של חברה מסוימת והעומד בראשה בשני הליכים אלה, וזאת באמצעות הנחייתה לאילו יועצים לפנות, ולכאורה גם במעורבות בתיאום ההצעות ביניהם".

על פי הדו"ח, הליכי התקשרות אלה נעצרו ולא יצאו אל הפועל, כנראה ביוזמת המנהלת האדמיניסטרטיבית במחוז חיפה, יונה לוין, ש"הבחינה שההצעות אינן תקינות". לוין העידה במסגרת הביקורת כי "משהו לא נראה לי בכל הקשור להצעות ומגישיהן, ולכן לא התקיימה ישיבה של ועדת המכרזים".

קופ"ח כללית: אין מקום לטענות על טיוח

מקופת חולים כללית נמסר: "מדובר באירועים שהתרחשו לפני יותר משנתיים, טרם כניסתו של המנכ"ל הנוכחי לתפקיד. כללית הפיקה את הלקחים הנדרשים מהאירועים, ולכן אין כל מקום לטענות על טיוח כביכול. פעלנו בנושא זה בשיתוף פעולה מלא ובתיאום עם הרשויות המוסמכות הרלוונטיות.

"בין היתר, הנהלת כללית מינתה את כבוד השופט בדימוס, פרופ' עודד מודריק, שקיבל יד חופשית וחופש פעולה מלא כדי לחוות את דעתו המקצועית ולהביא את המלצותיו בנושא בהקדם.

"נוסיף כי בשעתו יזמנו דיון במשרד הבריאות להפסקת המרוץ הכספי של כל הקופות לתשלום לרופאים כדי שיעברו מקופה לקופה. המציאות היום מראה כי התערבות ויוזמה זו פעלו לטובת מערכת הבריאות כולה".

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד פנה לשירותי בריאות כללית לקבלת דו"ח הביקורת בהקדם, ויפעל למיגור כל התקשרות ופעילות אסורות. כאשר נודע למשרד על ההתקשרות (עם ד"ר סובחי שאהין; ר"ר), פנה המשרד למנכ"ל כללית והודיע כי על הקופה לפעול מיידית לביטול ההתקשרות במתכונתה הנוכחית.

"המשרד גם ריכז עבודת מטה בנושא, בשיתוף משרד האוצר ומנהלי קופות החולים, והוציא הוראות ברורות בדבר הפסקת מעברי רופאים, וכן בדבר המידע שיש להעביר למשרד בנושא. הצעדים הביאו לכך שהתופעה של תשלומים מופרזים לרופאים פחתה באופן משמעותי.

"במסגרת הצעדים שננקטו בנושא, חתמו כל קופות החולים על הסכמי הייצוב מול הממשלה, ובהם נכללו מגבלה מפורשת בדבר היקף הגידול בהוצאות השכר והתשלום לרופאים העצמאיים ומגבלות על היקף ההוצאות על מוקדי פרסום ושיווק".

עו"ד אביטל בן־נון מסרה בשמה של נועה מן: "מרשתי שימשה מנהלת כספים בקופת חולים כללית רק בחלק מהתקופה שאליה מתייחסות שאלותיך. אף בתקופה זו, מעולם לא השתתפה מרשתי במו"מ עם רופאים, ולא היתה מהגורמים המקצועיים שהחליטו על העסקתם או על תנאי העסקתם.

"מרגע שהנהלת הקופה החליטה לחתום חוזה עם רופא, לא היתה למרשתי כל זכות וטו, והיה עליה להעביר את התשלומים בהתאם לחוזים שנחתמו. המידע הרלוונטי הגיע לידי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל. מרשתי זומנה לחקירה כעדה, לא כחשודה ולא באזהרה. מרשתי מסרה למשטרה את כל הידוע לה, כפי שמסרה גם למבקר הקופה".

ranr@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו