צילום: ז'ראר אלון // יניב סויסה

בתוך ארבע שנים הפך יניב סויסה (41), מטבח שעובד במסעדה לאחד השחקנים העסוקים בתעשייה. הוא שיחק בסדרות כמו "רמזור", "אורי ואלה", "זגורי אימפריה", "שנות השמונים", "צומת מילר", "קופה ראשית" ו"פמת"א". בימים אלה אפשר לראות אותו בסדרה "בת אל הבתולה" בהוט ובמקביל הוא בחזרות להצגת יחיד בשם "פלאפל", שתעלה במסגרת פסטיבל תיאטרונטו בחול המועד פסח.

"אני עדיין לא מעכל את זה. אני אשכרה חי את החלום", אומר סויסה. במשך שמונה שנים הוא הופיע כתחביב בערבי במה פתוחה של סטנדאפיסטים ושל הרכבי נונסנס בצוותא. ואז הכותב עוזי וייל ראה אותו במופע כזה, זיהה את הפוטנציאל - ופתח לו את הדלת לעולם הטלוויזיה. "לא למדתי משחק, למעט מכינה אצל יורם לוינשטיין", מספר סויסה. "עוזי לקח אותי לתפקיד אורח בסדרה 'גם להם מגיע' ואחר כך ב'המשרד' - ומאז הכל היסטוריה".

"עדיין לא מעכל את זה". סויסה // צילום: ז'ראר אלון

בסדרה "בת אל הבתולה" הוא מגלם את דמותו של בבר, הבעלים של הבוריקה השכונתית, שהוא מקום של מפגשים והתייעצויות. "היה מאוד כיף בצילומים", מספר סויסה, "הגעתי עם חיוך גדול על הפנים". לדבריו, הוא כלל לא הכיר הסדרה האמריקנית "ג'יין הבתולה", שעליה מבוססת הגירסה הישראלית. "ניגשתי לתפקיד הזה מבלי להכיר את המקור", הוא אומר.

ועכשיו גם תיאטרון, ועוד הצגת יחיד.

"נכון. עודד ארליך והדס קלדרון כתבו את המחזה 'פלאפל' שיעלה בפסטיבל תיאטרונטו בהפקת תיאטרון הקיבוץ. הבמאי הוא יוסי כהן. עודד והדס שמעו ממני סיפורים על הילדות שלי באור עקיבא, על אבא שלי שהיה מאמן כדורגל, והם כתבו את ההצגה בהשראת הסיפור שלי מבלי להגיד לי. בפועל התוצאה היא לא אחד על אחד. בהצגה האבא מת ובחיים הוא חי, אבל אני הייתי ההשראה".

נראה שאחד היתרונות שלך כשחקן הוא המראה שלך.

"ברור. מלהקים תמיד אומרים לי את זה. פעם נכנסתי לאודישן, וכשהתחלתי להגיד את הטקסט המלהקת אמרה לי 'בגלל החזות שלך חשבתי שאתה הולך לצעוק'".

שיחקת גם בדרמות וגם בקומדיות. איפה אתה נהנה יותר?

"בשורה התחתונה, אם הטקסט כתוב טוב - זה לא משנה לי אם זו דרמה או קומדיה".

• יעל אבקסיס: "הימנים לא מייצגים בעיניי אנושיות"

• תמונות עירום של עדן פינס הופצו ברשת