לא בטוח שדווקא המונח "מנהיגות" יהיה האסוציאציה הראשונה שעולה לחלל האוויר כאשר מתיישבים לשוחח עם תלמידות תיכון טרום גיוסן לצה"ל. בטח בעידן של בהייה אובססיבית במסכים, שופינג נגיש וסתם ענייני יומיום של גיל ההתבגרות. אז כנראה אפשר להשליך את הסטיגמות לצד, כי בארגון LEAD מצמיחים ומחנכים דור חדש של מנהיגות שהצליחו להקים מיזמים חשובים ומעוררי גאווה.
ארגון LEAD - המסלול לפיתוח מנהיגות, הוא ארגון א־פוליטי ללא מטרות רווח, שהוקם במטרה לפתח את דור המנהיגות והמנהיגים הבא של מדינת ישראל. מדי שנה כ־6,000 בני נוער בכיתות י' מכל רחבי הארץ מגישים מועמדות למסלול, מתוכם נבחרים כ־120 נערות ונערים שזוהו כבעלי פוטנציאל למנהיגות והובלה. הם מצטרפים לתוכנית מעמיקה וייחודית, המאפשרת להם לפתח את היכולות שלהם, וכך להתפתח ולהפוך למנהיגים ומובילים, כל אחד בתחומו.
אחת מהם היא אסיף טורפז, בת 17 מגוש עציון, נערה דתייה שהקימה את פרויקט "מצמיחים שורשים", אחרי שבמקום מגוריה היא חוותה כל יום את המתיחות והנתק בין יהודים לערבים כאשר חיכתה מדי יום לאוטובוס בטרמפיאדה שממנה נחטפו ונרצחו שלושת הנערים.
המצב המורכב הוא חלק מחייה, אבל אסיף החליטה לעשות שינוי. במסגרת LEAD היא הקימה פרויקט שמפגיש ילדים פלשתינים מהכפרים וילדים ישראלים מיישובי גוש עציון באופן קבוע לאורך השנה, כאשר המטרה היא ברורה: להילחם בדעות קדומות ולפתח אצל הילדים הבנה מעמיקה יותר של המציאות המורכבת סביבם - כל עוד הם צעירים ואפשר לעשות שינוי.
"הגעתי לארגון בתחילת כיתה י"א, והדבר הראשון שהיה הכי נוכח בחיי ורציתי לנסות ולחקור זה כמובן הסכסוך בינינו לבין הפלשתינים", טורפז מספרת בהתלהבות, "התחושה הזאת של פחד כאשר מסתובבים ברחוב והתחושה הזאת של שנאה בין שני הצדדים - זה מוביל לגזענות ולשנאה של האחר, ובעצם זה יוצר מצב בלתי נסבל".
אז איך אפשר בכלל לנסות ולגשר על הפערים העצומים?
"בשלב הראשון התחלתי לחקור את הנושא ולדבר עם כמה שיותר אנשים. הגעתי למרכז של 'שורשים' וחקרתי וגיליתי כמה שאני יכולה. שם ארגנתי פגישות של ילדים קטנים פלשתינים ויהודים בגילים 5 עד 10. מדובר ב־40 ילדים, שמשתתפים במפגשים יחד עם ארבעה מדרכים. הם משחקים ביחד ועושים אמנות ומוזיקה, וגם לומדים ערבית ועברית - הכל כדי שיהיה להם זמן איכות משותף וכיף. המטרה היא שהם יגדלו וכל אחד מהם יגלה דברים טובים על העם האחר, שלא כל הערבים רעים ולא כל היהודים רעים. המטרה היא לצמצם את הפחד והשנאה".
"להילחם בדעות הקדומות וליצור שינוי אמיתי בקרב שני העמים". אסיף טורפז // צילום: יהושע יוסף
הסוגיה המורכבת לא עשתה לטורפז ולפרויקט הנהדר שלה חיים קלים. לקח זמן להפשיר את החשדנות והסטיגמות משני הצדדים, וכמובן להתעלם מרעשי הרקע מכל המבקרים שיצאו נגד הפרויקט. "ברור שבהתחלה היה קשה, והילדים בכלל לא רצו לתת יד אחד לשני. קשה מאוד לחבר בהתחלה. לא הכרחנו אף אחד, ולאט־לאט קרו דברים מרגשים ונוצר אמון. הילדים שפחדו החלו לשחק עם הצד השני, שרים שירים בערבית ביחד ויש משחקים משותפים".
איך התמודדת עם התגובות המעורבות?
"היה לי הכי חשוב שהמשפחה שלי תתמוך, אבל מובן ששמעתי גם תגובות שליליות. בגוש עציון אמרו שאני מעודדת התבוללות, ו'למה שלא תתמקדי בעם שלך במקום באחרים'. לא נתתי לזה להפריע לי, כי הפרויקט הזה חשוב לי מדי. הילדים הם קטנים, והתבוללות זה בכלל לא משהו רלוונטי. הם חיים בכזה קושי, שאפשר לתת להם אלטרנטיבה, ומשהו שונה זה נהדר".
קריאת כיוון
חניכה נוספת של הארגון, שהחליטה לחולל שינוי עצום במקום שבו היא מתגוררת, היא תמארה ערדה בת ה־17 מכפר מייסר. ערדה הקימה את פרויקט "קראו והעצימו את עצמכם", שמטרתו לעורר את הרצון לקרוא ולהגביר את החשיפה לסיפורים בקרב תלמידי כיתות ה', ובהמשך לפתח את הביטחון העצמי שלהם דרך פעילויות לפיתוח הבעה עצמית ותיאטרון. במפגשים שמתקיימים בכפר מייסר, זוכים הילדים להביע רגשות ומחשבות, לפתח ביטחון עצמי ויכולות עמידה מול קהל, לתרגל שפת גוף, ובשיא הפרויקט - הם מפיקים מחזה ומציגים אותו על הבמה.
"ידעתי שזה יהיה מועיל אם אשלב אצלנו תיאטרון וקריאה". תמארה ערדה // צילום: יהושע יוסף
"רציתי להקים ספרייה בכפר שלי, כי אין לנו ספרייה, וידעתי שזה יעשה שינוי עצום", היא מגלה, "ניסיתי לארגן תקציב יותר טוב, להביא מרצים ולהעלות מחזות. הצלחתי להשיג תקציב, אבל בעלי המבנה לא רצו בדקה ה־90, ולכן חיפשתי לעשות את אותו פרויקט במקום אחר. רציתי לפתח את הרצון לקרוא בקרב התלמידים וכמובן את עניין התיאטרון. למדתי שנתיים תיאטרון וזה שינה אותי, ידעתי שזה יהיה מועיל אם אשלב אצלנו תיאטרון וקריאה. זה מאוד חדשני במגזר שלנו ואין דבר כזה.
"תמיד רציתי לעזור לסביבה. לקחתי את ההזדמנות ועשיתי משהו שאני באמת אוהבת. זה אושר גדול, מדובר ב־15 חניכים שנפגשים פעם בשבוע למשך שעה וחצי. פעילות מדהימה. אני רואה שהנערים יוצרים איתי קשר בשביל להביע את הרגשות. בדרך כלל זאת בעיה גדולה במגזר שלנו, שאין לנו את האומץ לעשות. אני פותחת עוד מחזור לכיתות ד', ואני אתן הכשרה לבני נוער שאני רואה שיש להם את הפוטנציאל בכפרים הסמוכים".
אהבה עצמית יוצרת מנהיגות
הארגון אמנם הצליח לגרום לקידומם של פרויקטים חשובים באזורים שמחוץ לקו הירוק, אבל גם במרכז הארץ ובמקומות מבוססים יותר יש מישהי שהצליחה לחולל שינוי עצום בנושא החשוב והעדכני של דימוי גוף, במיוחד לנערות.
ליהיא קופרמן בת ה־18 מרמת השרון הקימה את פרויקט "אתנחתא", על רקע האצת תרבות הרשתות החברתיות ששמה דגש על הופעה חיצונית ויוצרת לחץ רב. מהות המיזם היא יצירת מרחב "נקי מרעשים", שבו נערות תוכלנה לשוחח על דימוי גוף ועל עצמן, להכיר ולממש את החוזקות והייחודיות שלהן, ולפעול להגשמת החלומות שלהן. ליהיא הקימה את הפרויקט בעקבות קשיי ההתבגרות שלה. כעת היא מעניקה לנערות בנות 15-14 את המרחב שכל כך חסר להן, לדבר ולשתף.
"ל־LEAD הגעתי בכיתה י'. מישהו נכנס אלי לכיתה ואמר שזה ארגון לפיתוח מנהיגות, והרכזת של השכבה המליצה עלי", היא משחזרת. "לקחתי את ההזדמנות בידיים. זה ממש הדליק אותי, והייתי צמאה לכל הדבר הזה של המנהיגות. המתנה הכי גדולה שקיבלתי זה את היכולת לאהוב את עצמי. בכיתה ח' הביטחון העצמי שלי ירד לאפס והרגשתי שאני שונאת את עצמי, ממש עשיתי חרם על עצמי.
"יצרנו את 'אתנחתא', ובעצם יצרנו קונספט שבו כל אחת מביאה את הסיפור האישי שלה". ליהיא קופרמן // צילום: יהושע יוסף
"כשהגעתי ל־LEAD הרגשתי שמצאתי את עצמי מחדש. הביטחון שלי עדיין היה ברצפה, אבל שם פתאום למדתי מה זה להיות אני ולהיות שלמה עם עצמי. הייתי מסתכלת במראה ושונאת את הגוף שלי ואת איך שאני נראית. התחושות הכי נוראיות בעולם. לובשת בגדים שחורים וגדולים בשביל להסתיר את עצמי. ואז ב־LEAD מצאתי את המקום לטפל בי. הצלחתי לתת לאחרים ממקום שבו אני אוהבת את עצמי".
ספרי קצת על הפרויקט.
"אני עובדת עם עובדת סוציאלית ושתי תלמידות בכיתה י"א. יצרנו את 'אתנחתא', ובעצם יצרנו קונספט שבו כל אחת מביאה את הסיפור האישי שלה. הבנתי דרך שיחה עם פסיכולוגיות וקריאת מאמרים, שאחוז הבנות עם דימוי עצמי נמוך הוא גבוה מאוד, והחלטתי לעשות שינוי. באתנחתא אומרים 'תעשו פאוזה מהמציאות. בואו למפגשים'. 20 בנות באות ללמוד מה זה להיות בקבוצה ולהביא את עצמנו בלי מסכות ובגובה העיניים. זה נורא שונה מבית הספר.
"זה מחולק לארבעה חלקים. בשלב הראשון אנחנו יוצרות בסיס ומדברות על מנהיגות ודימוי עצמי וחלומות, כי בסופו של דבר המטרה היא לתת לבנות מקום שבו הן רוצות להיות ודברים שמעניינים אותן. לתת להן את מה שהן זקוקות לו. לא להמציא את הגלגל. להבין מה הכי טוב להן ואז להשלים את המסע. החלק השני מתעסק במנהיגות. התבוננות ביקורתית על מה שהמדיה מביאה. נכון, יש הרבה יפות ודוגמניות בחוץ, אבל צריך לדעת להסתכל על כל זה בצורה ביקורתית, ושאף אחד לא יגיד לי איך להיראות.
"השלב השלישי הוא לתת להן להעביר את זה הלאה. אחרי שדיברנו על האידיאל הנשי ולמה מורידים לנו את הביטחון, אנחנו מוציאות משהו לפועל ואומרות 'אנחנו מדהימות, יפות וחכמות'. נותנים להן במה להתבטא ולהיות הן. החלק הרביעי זה להכיל את הכל, בגיוס של משתתפות. רואים את השינוי בעיניים, מה זה עשה להן".
אי אפשר שלא להתפעל מהנחישות של הנערות ומהשינוי העצום שהן מצליחות לבצע, כל אחת במקום מושבה. דבר אחד כבר בטוח - השמיים הם הגבול, ומספיק לראות את העשייה של בוגרות LEAD כיום כדי להבין שדור חדש של מנהיגות הולך ומתגבש. אחת מהן היא יעל עבוד ברזילי, סגנית וממלאת מקום ראש עיריית הוד השרון בשכר, חברת מועצת העיר מאז 2013, עת היתה בת 22 בלבד, דבר שהפך אותה לחברת המועצה הצעירה בישראל. כיום היא מכהנת כיו"ר ועדת הכספים וכוח האדם, ממלאת מקום יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, והיא בת 27, נשואה.
"מאז שאני זוכרת את עצמי אני קמה בבוקר עם אש בבטן ובידיים. עם השנים למדתי לזהות את התחושה הזאת והבנתי שזה הדחף לתקן. מאז, כל בחירה והחלטה שקיבלתי היתה מכוונת למטרה אחת - רציתי לשנות מציאות. בגיל 16 הגעתי לארגון LEAD ושם מצאתי בית. הארגון מלווה אותי מאז ועד היום. בגיל 17 הדלקתי משואה ביום העצמאות ה־60 למדינת ישראל בשם בני הנוער המתנדבים בתנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו'. לאחרונה נבחרתי כאחת מ־30 הצעירים המשפיעים מתחת לגיל 30 של המגזין "פורבס". כפוליטיקאית צעירה, אני יודעת מה המשמעות של להיות פורצת דרך".
"רוצות לטרוף את העולם"
עבור אסיף, תמארה וליהיא, הפרויקטים פורצי הדרך שהן מריצות עכשיו הם רק האפריטיף לעשייה עתידית ולתפקידי הנהגה שבהם ימשיכו הרבה מעבר.
אסיף: "אני אמשיך להריץ את הפרויקט ואז אמצא מדריכים חדשים, כי בשנה הבאה אלמד במדרשה. החלום שלי הוא שזה יהיה משהו גדול. בעוד עשר שנים הייתי רוצה להיות פעילה חברתית בנושא הסכסוך".
תמארה: "אני חולמת להיות רופאה וגם להיות מנחה ב־LEAD. אני גם שרה, מקווה שבעתיד אצור אלבום ואופיע".
ליהיא: "אני עושה שנת שירות בשנה הבאה דרך LEAD. בעתיד אני רואה את עצמי משפיעה כמה שאני יכולה".
אליאב זכאי, מנכ"ל LEAD - המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל:
"נשים יישאבו לעמדות הובלה והשפעה"
"העולם הרשתי שבו אנו פועלים היום והאתגרים המורכבים שהוא מציב בפנינו מאדירים את החשיבות של יכולות ותכונות שמזוהות באופן מסורתי עם נשים כמו הכלה, שיתוף פעולה, התייחסות אישית, רגישות מצבית וכדומה", אומר מנכ"ך LEAD אליאב זכאי.
לדבריו, "מנגד, רוב המודלים המנהיגותיים הקלאסיים שהדגישו מאפיינים 'פיקודיים' של עוצמה ושליטה נזנחו זה מכבר. מדובר בתחילתו של עידן חדש. יכולות ותכונות אשר בעבר היו רבים שהשתמשו בהן כדי להסביר מדוע נשים אינן ראויות ומתאימות להנהיג, הופכות לנגד עינינו ליכולות חיוניות והכרחיות למנהיגות אפקטיבית. יחד איתן עולה ההכרה בכך שנשים עשויות להיות מנהיגות לא פחות טובות ואולי אף טובות יותר מגברים.
"לתפיסתי, אנו כבר בעיצומו של תהליך אבולוציוני מבורך שבו נשים יישאבו לעמדות הובלה והשפעה אך ורק בזכות היכולות והכישורים שלהן. כל מה שאנו צריכים לעשות כעת זה לעודד אותן להאמין בעצמן וביכולת שלהן להוביל. מרבית הנערות שמגיעות אלינו ל־LEAD ממש אינן חשות נחותות, מודרות או כאלו שנדרשות להתמודד עם תקרת זכוכית כלשהי. מבחינתן, היכולת להוביל ולהשפיע אינה קשורה כלל וכלל לזהות המגדרית שלהן אלא אך ורק ליכולותיהן ולנכונותן להשקיע, להתמיד ולהתחייב. אנו מצידנו מעודדים בכל דרך אפשרית את דרך החשיבה הזו שלהן".
אליאב זכאי // צילום: יהושע יוסף
בימים אלו נפתחת ההרשמה לארגון LEAD - המסלול לפיתוח מנהיגות, ארגון א־פוליטי ללא מטרות רווח, שהוקם במטרה לפתח את דור המנהיגים הבא של מדינת ישראל. מדי שנה כ־6,000 בני נוער בכיתות י' מכל רחבי הארץ מגישים מועמדות למסלול, ומתוכם נבחרים כ־120 בני ובנות נוער שזוהו כבעלי פוטנציאל למנהיגות והובלה. הם מצטרפים לתוכנית מעמיקה וייחודית, המאפשרת להם לפתח את היכולות שלהם, וכך להתפתח ולהפוך, כל אחד בתחומו, למנהיגים ומובילים.
במסגרת LEAD מתנסה כל אחד מהמשתתפים במנהיגות מעשית באמצעות הקמה וניהול של פרויקט חברתי. כל אחד בוחר את המקום ואת האופן שבו ירצה לפעול והיום עומדים בזכות עצמם מאות פרויקטים בכל רחבי הארץ שהוקמו על ידי משתתפי ובוגרי LEAD, לדוגמה: כנפיים של קרמבו, פרויקט צאל"ה (צעירי אקי"ם למען הקהילה), יום המורה ועוד. ההשתתפות בתוכנית לא כרוכה בעלות. בני נוער בכיתה י' מוזמנים להגיש מועמדות דרך אתר הארגון: www.lead.org.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו