יש שלושה דברים בחיים שפשוט עולים לי על העצבים: זבוב באוזן, צבע בורדו והידיעה שיש אנשים שבאמת מאמינים, בכל ליבם, שלעשות כביסות זה "רק ללחוץ על כפתור". שלום, קוראים לי דניאל, אני עיתונאית, נשואה + שתיים - ומכורה לכביסות.
כשעזבתי את בית הוריי, בתחילת שנות העשרים לחיי, נדהמתי - כמו עוד שלל ילדים אוכלי חינם - לגלות שבדיוק כמו שקרטון החלב במקרר לא מתמלא מעצמו, כך גם הבגדים לא מתכבסים מעצמם. אבל כרווקה תל־אביבית בליינית, שלא היה יותר מדי בד בבגדים שלה, הפעם בשבוע שבה הכנסתי למכונה ותליתי על חבל איזו גופיית נצנצים, לא שינתה יותר מדי את אורח חיי נטול אבקות הכביסה והמרככים ההיפו־אלרגניים.
עם כניסת הבגדים המחויטים לחיי, קצת כי התבגרתי ובעיקר כי התחתנתי, מכונת הכביסה בשבוע הכפילה עצמה. פעולת השילוש, שלא לומר ריבוע, ביני לבין עולם הכביסה, נולדה לצד לידת שתי בנותיי. יודעי דבר הבטיחו לי חיים ורודים כאמא - וזה בדיוק מה שקיבלתי, בעיקר בכביסה הלבנה שיוצאת מהמכונה ורודה בגלל איזה גרב סורר. כן, כן, גרב זה זכר, ובשניהם עוד ניגע בהמשך. עלי.
מפה לשם, אם פעם החזקתי מעצמי בחורה כובשת, כיום הפכתי לאישה כובסת. בכל פעם שאני מרגישה שלא הולך לי, שבודד לי או שנשמתי זועקת לתשומת לב נוספת, אני מסתכלת עליהם, הררי הכביסה שבביתי, ויודעת שהם מחכים אך ורק לי. זו רומנטיקה, זו שותפות. גנץ־לפיד, אל תתלהבו, כביסתי ואנוכי היינו שם קודם.
בכל פעם שבא לי לצרוח ולברוח מהשגרה, דבר שקורה אחת לשעה, במקום לפנטז על מסלולי טרקים נועזים אני פשוט נעמדת במרכז הסלון וצופה בהררי הכביסה התלולים הללו. איזה כיף לי שאני יכולה לטפס עליהם מבלי להפסיד נקודות בנוסע המתמיד או ימי חופשה מהעבודה. לקראת מרתון ירושלים, שבו אני צפויה להשתתף בשבוע הבא (אם אסיים עד אז את כל הכביסות כמובן), הפסקתי עם אימוני העליות בשטח. בכל זאת, אימונים סיזיפיים כאלה אפשר לבצע על הררי כביסה, גם בתוך הדירה ברמת גן.
על זכרים וגרביים
מכיוון שנשים רבות ומבינות עניין קוראות את השורות הללו שנייה אחרי שהן "רק הפעילו מכונה" או "רק העבירו למייבש", וחשות שהן נכתבות מגרונן, זה הזמן לעדכן כי לאחרונה הקמתי את מפלגת "צבעוני לבן" - בראשותי. אני מציעה לכל הנשים ומביני העניין לתמוך בי, בדרך לשינוי אמיתי בהובלת רפורמת כביסות משנת עתיד במדינת ישראל. די, מספיק! נמאס ממנהיגות שמתעלמת מיוקר זמן הכביסה שממנו סובלים אזרחים רבים.
מנהיגות בראשותי תפצח את השיטה איך לא לבזבז זמן יקר של אימהות מתוסכלות, שנשואות לגברים עצלים בתחום, ותמצא את הדרך להכניס את עולם הכביסות לשיטת החינוך כבר מהגיל הרך. כך, למשל, ילדינו לא יצטרכו לחזור הביתה מבית הספר עם מאיות בתעודה, אלא עם כביסה מקופלת וריחנית - מהלך שיחנך אותם למנהיגות ולמצוינות. אנצל במה זו ואציין כי הרפורמה שלי היא רפורמה לאיכות חיים, לשוויון ולחיסול השחיתות של לעשות כביסות גם בשבתות בקרב החילונים, ובזכותה נעבור את אחוז החסימה בקלות. אני מוכנה להתערב על ג'ל להסרת כתמים.
כפוליטיקאית מתחילה, אך כובסת מצטיינת, יש לי עדיין את ההגינות לעמוד בהבטחותיי. לכן, ברשותכם, רגע על גרביים ועל זכרים. אומרים שאחרי כל גבר חזק עומדת אישה חזקה, וזה נכון. שרירי הידיים בהחלט מתחזקים מהטיפול הבלתי פוסק בכביסות כל היום.
אני כבר הסברתי לבעלי האהוב שבמקום לפמפם משקולות בחדר הכושר, הוא מוזמן להצטרף אלי לאימונים ליליים של קיפולי כביסה ופיזור הבגדים בארונות. משום מה, הוא מעדיף להיצמד לתפקיד מוציא הזבל ולהמשיך לצפות, לצד הגרב הסורר התורן שנמצא על הספה, בעוד סרט פעולה מחריש אוזניים בנטפליקס. אולי זה כדי לא לשמוע את הרעש מהמייבש שפועל?
"אני מפחד על חיי להרוס לך את הכביסה", זוהי הודעת הדוברות הרשמית שלו להתגוננות מפני התקפות. נראה לי שכך המליצו לו לפעול בקהילת "אבא פגום". נו טוב, העיקר שלא יזוז ולא יזיע, שלא תהיה לי עוד כביסה.
בין הסל לכיור
את התסכול שלי הבעתי בפני קולגה מהעבודה, שבו בחרתי באופן לא אקראי. ממידע מודיעיני שאספתי, נודע לי שאשתו גרמה לו להיות פעיל בעולם הכביסות, ועל כן הצעתי לו מקום ברשימה שלי - וכמובן שגם לה!
"עזבי אותך כנסת, בואי נחשוב כסף", הוא הפתיע, ומאז הקמנו סטארט־אפ דמיוני מצליח שנמצא בדרך לאקזיט ענק וכולל שימוש בבגדים ובמגבות חד־פעמיים, ומתכלים! כי אנחנו הרי גם סטארט־אפ ירוק וחברתי.
לאחרונה אפילו החלטתי לעמוד על שלי וביקשתי מסל הכביסה שיביא לי מכתב לעבודה, כי היא מפריעה לי לעשות כביסות. הצעתי פשרה: נכניס גורם שלישי לזוגיות. כשהעליתי לפייסבוק סטטוס שבו אני מחפשת מנקה־כובסת אמינה ומתקתקת, שלא תבריז לי, הפכתי לבדיחת הרשת. "אחרי שתמצאי אותה, תמצאי לי חד קרן", היתה אחת התגובות.
אבל האמת היא שסיפור השלישייה רק גרם לי לקנאה. אז חזרתי לסל, התנצלתי בפניו והבטחתי לו שלא ארעה יותר בשדות זרים ונאמנותי נתונה רק לו. הוא הביט בי עם לחלוחית כתמים בעיניו, והעמיד אותי במקומי: "נראה לך שאני אידיוט ולא יודע על הרומן הסוער שלך מהצד? תגידי את האמת, גברת, את מי את יותר אוהבת - אותי או את הכיור עם הכלים?" √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו