מאות אנשים חלקו כבוד אחרון לעודד תאומי

עודד תאומי, מגדולי השחקנים בתיאטרון הישראלי, שהלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 81, יובא אחרי הצהריים (ראשון) לקבורה בבית העלמין ירקון. 

קודם לכן הוצב ארונו בתיאטרון הקאמרי, שהיה ביתו המקצועי במשך עשרות שנים, והקהל הרחב הגיע כדי לחלוק לו כבוד אחרון. בין השחקנים, אנשי התרבות והאומנים שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון, היו גילה אלמגור, אמנון לוי, אורי לוי, אלון אופיר, רמי ברוך, אילן דר, זאב רווח, אלי גורנשטיין, תיקי דיין, שרה פון שוורצה, דרור קרן, אושיק לוי, נעם סמל, גדי יגיל, שמואל וילוז'ני, עידית טפרסון, יעקב בודו, ענת וקסמן, אילי גורליצקי, מרים זוהר, גבי עמרני, עודד קוטלר ועוד.

את טקס האשכבה, שנפתח בקטע וידאו המקבץ עשרות מתפקידיו הבלתי נשכחים של תאומי, הנחתה השחקנית שרה פון שוורצה. "אנחנו נפרדים בצער ובכאב מאחד השחקנים הגדולים. תאומי אמר פעם שהתיאטרון זו לא העבודה שלו, אלא החיים שלו. ראש העיר תל אביב רון חולדאי עלה גם הוא לשאת דברים לזכרו. "תל אביב-יפו הייתה הבית של תאומי. כאן גם שכל את אביו שנרצח בפיגוע. 50 שנה מלך המלך תאומי על הבמה העברית. הוא היה מלך, ראש ממשלה, נביא, אבל תמיד היה הוא עצמו, אמן נפלא ומרגש שהוכיח שאפשר לעשות תיאטרון בארץ גם בעברית צברית ובלי מבטא רוסי כבד. אחד ממעצבי דמותו של התאטרון. יקיר תל אביב. מודל של שחקן אמן שחקר ביצירתו את טבע האדם".

חולקים כבוד אחרון // צילום: קוקו

המחזאי מוטי לרנר הקריא דברים שרשם מפיו של תאומי בהם סיכם את חייו, ודיבר גם על הקשר שלו עם אלוהים: "נעשה לי נס, עד היום יש לי דיאלוג פתוח איתו".

ח"כ מרב מיכאלי: "עודד הופיע אצלי בבית כשהייתי בת 16. גדלתי עליו כמובן, ראיתי אותו בשלל הצגות ופתאום הוא הופיע בבית שלי. הוא עמד לגלם את סבא שלי ישראל קסטנר, בהצגה שכתב מוטי לרנר שנקראה על שמו, 'קסטנר', הוא בא ללמוד והקשיב לסיפורים שלנו בשקיקה. הוא היה שחקן מאוד גדול אבל בשבילי הוא הקים לתחייה את סבא שלי, פתאום כל הסיפורים של איך הוא עמד באומץ מול אייכמן - ראיתי אותם מולי על הבמה".

מנכל הקאמרי לשעבר, אורי עופר: "היום יורד המסך האחרון על חייך. שחקן כריזמטי וכשרוני להחריד. בכישרונך וביכולתך הצלחת להפיח חיים מורכבים ליאגו, לריצ'ארד השלישי, לפרופסור היגינס, לקסטנר ולקוריולנוס. זה רק קמצוץ מהתפקידים שעשית. האחרים רשומים בספר תולדות התאטרון הקאמרי והתיאטרון הישראלי בכלל".

הזמרת והשחקנית עדי כהן שרה את השיר המרגש "מי הליצן", ואחריה עלה עמרי ניצן, המנהל האומנותי של הקאמרי, שביים את תאומי במגוון הצגות וספד לו: "כשמילאו את רשימת התפקידים שדדי גילם על הבמה, היה אפשר לחוש את משמעות המילים 'עמוד תווך'. הוא נכנס לקאמרי בגיל 21 ונפטר בגיל 81. 60 שנה על הבמה. כבמאי הוא היה פרטנר, מה שאפיין אותו זה החיטוט בדיוק של הבנת המחזה. הרגשתי עם דדי שזה מסע לגילוי ארצות. אני אהבתי אותו ואהבתי לעבוד איתו".

נעם סמל, מנכ"ל הקאמרי לשעבר: "עודד תאומי היה מנהיג גם מחוץ לבמה, עלייה גילם מנהיגים. כשהיה פיגוע בקו 5 בלב העיר, עלתה הדילמה: עושים הצגה? מעלים את ביקור הגברת הזקנה עם עודד תאומי וליא קניג? צלצלתי לעודד שאמר כמובן שמשחקים. לא נכנע לטרור, ובשמונה וחצי בערב התקיימה הצגה בפני מעט אנשים, באזור שהיה סגור בגלל הפיגוע וזו הייתה חוויה אדירה כשעודד תאומי הוביל את כל הקבוצה. הוא היה ידוע ואהוב על ידי גדולי המחזאים בעולם".

חברים בטקס האשכבה // צילום: קוקו

אמיר וולף, במאי הסרט ציפורי חול, סרטו האחרון של תאומי, "כשפגשתי את עודד לראשונה התרגשתי נורא. אמרתי לו שאני מעריץ אותו ממגוון תפקידיו ובמיוחד מהסרט חולות לוהטים. עבדנו יחד והוא הביא את הקול הנפלא והחזות המרשימה לתפקיד ולדמות. קלטתי שהוא עומד לידי, ליד מצלמה כשמישהו אחר מצטלם והוא מאוד מרוכז. שאלתי אותו בלחש מה הוא עושה והוא אמר לי 'לומד'. זה הרשים אותי שאדם כזה עדיין מחפש ללמוד. התפתחה בינינו חברות מאוד קרובה ובכל מפגש היינו כמו שני ילדים שמדברים על תיאטרון וקולנוע".

השחקנית אולה שור סלקטר שרה את השיר הנפלא 'שיר ערש' ואליה הצטרף חרש הקהל באולם. בתו של עודד, אמירה תאומי, עלתה בתום הטקס המרגש, לאחר מצגת מהאלבום המשפחתי שהיה כל כך חשוב לתאומי, שטיפח תא משפחתי אוהב במקביל לקריירה המפוארת שלו. 

בקול חנוק מדמעות, כשלא נשארת עין יבשה בקהל, ספדה לאביה: "אבא. זאת כנראה הפעם האחרונה שאדבר עליך בקול רם. הייתי איתך כמה שעות לפני שהלכת. היית מלא חיים. כשנפרדנו אמרתי שאבוא בשבת. אמרת שלא נעזוב אותך ואז עזבת אותנו. מגיל צעיר מאוד, חששתי מהרגע הזה. אבל היה לי ברור שאמא תנהל את זה ביד רמה. הבעיה היא שאמא כבר עזבה, אז נשארנו שתינו להתמודד עם זה. הערצתי אותך כשחקן. כל בנות הבית העריצו. עזרתי לך ללמוד טקסט כשעדיין לא ידעתי לקרוא. היית גם חבר שלי. הייתי מנהלת ההצגה שלך לעיתים, נוסעת אתך להצגות. 

"כשאמא נפטרה לפני שבע שנים, התחיל המסע שלך לאחור, וכשלא נמצא בשבילך תפקיד על הבמה החיים נגמרו, כי התיאטרון היה בשבילך במקום הראשון. רק עומר הנכד הראשון שלך היה נקודת האור. בתקופה האחרונה באו לבקר שחקנים ויוצרים ואתה שמחת על כל ביקור. זכינו לאבא מדהים ובתוך כל הכאב, אנחנו מודות על החיבוק שאנחנו מקבלות מהארץ והעולם. אבא, לא שכחו אותך. אם היית רואה וקורא כל מה שנכתב בתקשורת ובפייסבוק היית נזכר כמה מעריכים אותך כאדם וכשחקן. כמה נגעת בכל כך הרבה אנשים. אמא, היום יש לך יום הולדת. אנחנו מביאים לך מתנה את אבא. תתחבקו חזק". 

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו