מינהל התכנון פרסם אתמול (ראשון) הנחיות לתכנון מוטה תחבורה ציבורית, שעקרונותיו יחייבו את כלל מוסדות התכנון. "שיאו של תהליך עיצוב המסמך היה ביום עיון 'פורום איכות התכנון' שהתקיים בחודש שעבר.
זוהי ההתכנסות הראשונה לשנת 2019 של פורום זה, ונושא עידוד ותכנון לתחבורה ציבורית נבחר לפתוח את השנה לאור חשיבותו ודחיפותו הרבה", אומרים במינהל התכנון. ביום העיון השתתפו עשרות משתתפים, ובהם מגוון רחב של נציגי גופי ממשל, ארגוני חברה אזרחית, עמותות, מתכננים ובעלי עניין נוספים, כגון משרד השיכון והבינוי, רשות מקרקעי ישראל, אגד, לובי 99, אדם טבע ודין, ישראל בשביל אופניים ועמותת מרחב.
המסמך בעיקר מקבע את העקרונות המקובלים כיום בשיח הציבורי סביב הנושא, שחלקם טובים וחלקם פחות טובים בלשון המעטה. תכנון עירוני בהקשר הזה הוא עדיין מונופול שלטוני ונראה שאין אפשרות אחרת. ככזה, יכול המתכנן לנצל את מעמדו כדי לנהוג כקומיסר סובייטי, לחנך את השוק ולנסות לשלוט בכל ההתנהלות במרחב המתוכנן. לחלופין יכול המתכנן לצמצם את תפקידו למניעת חסמים תכנוניים ולאפשר לאזרחים ולכוחות הפועלים במרחב, ככל האפשר, לבחור וליזום באופן חופשי את הנתיב המתאים להם.
כיום המרחב העירוני לא מאפשר זאת, ובהיבט זה חלק מעקרונות המסמך מביעים את הצורך בשינוי. הליכה רגלית, נסיעה באופניים או בכלים קלים אחרים בעייתיות מאוד במרחב הציבורי, שבנוי ברובו עבור תחבורה ממונעת. אמצעים אלה, שמסייעים לצלוח את "המַייל האחרון", הם קריטיים לנוסעי התחבורה הציבורית. בהיעדרם - למשתמשי התחבורה הציבורית לא תמיד תהיה דרך לצלוח את המרחק בין תחנת הירידה לבין היעד והם יעדיפו להסתמך על הרכב.
גם הדגשת "עירוב השימושים" - מרחב עירוני המכיל מגורים, מסחר ותעסוקה בערבוביה - היא שינוי חיובי מהותי, אחרי שנים ארוכות מדי שבהן התכנון הפרברי שלט בשוק הישראלי. בתכנון פרברי אין אפשרות אמיתית לקיים תחבורה ציבורית יעילה כלכלית. למשל, אוטובוס שמסתובב ברחובות המעגליים בפרבר בניסיון לקושש נוסעים תועים, בדרך כלל לא יצדיק את עלויות הדלק והנהג.
אגרות במקום "תמריצים"
תיקון עקרונות אלה ואחרים יכול לסייע ליצור את התשתית לתחבורה ציבורית יעילה כלכלית - לנוסעים וגם לחברות התחבורה. נכון להיום, כמעט אין חברות תחבורה המונית פרטיות בישראל, ורוב התחום נשלט על ידי משרד התחבורה, שאוסר למשל את מיזם התחבורה השיתופית אובר, אשר מצליח מאוד בעולם. תפקיד התכנון הוא לאפשר זאת, ובהקשר הזה יש כאן עקרונות חיוביים.
מנגד, מינהל התכנון חוטא במסמך זה בעקרונות קומוניסטיים ומנסה לכוון התנהגות באמצעות הענשת נהגי הרכב הפרטי, ובכלל זה הפקעת נתיבים וקיצוץ חניות. יש להבדיל בין תמריצים מכווני התנהגות לבין הצבת מחירי אמת מול נהג הרכב הפרטי כמו אגרת גודש, הגובה מהנהג את העלות שהוא מייצר לסביבה כשהוא עולה לכביש ויוצר עומס. דבר כזה הוא לגיטימי, משום שלפעמים הנהג יבחר לשלם את המחיר כשהחלופה יקרה לו יותר.
התמריצים שמינהל התכנון מנסה לייצר מתיימרים לכוון התנהגות להעדפת תחבורה ציבורית כמעט בכל מחיר. זוהי יומרה בעייתית שאינה מביאה בחשבון מיליוני שיקולים של מיליוני פרטים, שלאף מתכנן מרכזי אין יכולת להחליף. הכיוון במדינות המפותחות הוא להפחית את היומרה לכוון - ולאפשר יותר שוק חופשי.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
