מרבד הכספים

ביום ראשון הקרוב יחגוג טקס האוסקר יומולדת 91. המותג הקשיש מנסה לשדר עסקים כרגיל, אבל הטבלה, כידוע, לא משקרת. בטקס הקודם צפו 26 מיליון איש בלבד, שפל של 40 שנה, והאקדמיה לקולנוע הבינה שמשהו צריך להשתנות - ומהר.

מה לא עשו כדי לחדש את נעוריו של הפסלון המוזהב. הכריזו על קטגוריה ל"סרט הפופולרי הטוב ביותר" (יוזמה שנבלמה בינתיים); הסתבכו עם ההחלטה על מנחה הטקס (הקומיקאי קווין הארט, שנבחר תחילה, פרש אחרי שסירב להתנצל על התבטאויות הומופוביות מהעבר); וגם השתעשעו ברעיון לחלק ארבעה פרסים בהפסקות הפרסומות, כדי לקצר את הטקס כך שאורכו לא יחרוג משלוש שעות (הוליווד זעמה וההחלטה בוטלה).

אבל נדמה שהאיום הגדול ביותר על החגיגה מרחף מחוץ לדלתות הכניסה לתיאטרון דולבי בהוליווד. אנחנו מדברים על מוסד ותיק ונוצץ בזכות עצמו - השטיח האדום, שגם הפופולריות שלו נמצאת בדעיכה.

על פי סקר של המגזין "הוליווד ריפורטר", בשנים האחרונות נרשמה ירידה חדה בשיעורי הצפייה באירוע המסורתי, שבו מתהלכים הסלבס מול המצלמות, מציגים את בגדיהם ועונים לשאלות החנפניות של כתבי הטלוויזיה. רק שישה אחוזים מהנשאלים הודו שהם צופים בקביעות בשלב השטיח האדום, וגם זה, רק מתוך עניין שלהם בבחירות האופנתיות של הכוכבות. 25 אחוזים טענו שהם צופים רק לעיתים רחוקות, ולא פחות מ־44 אחוזים טענו שאינם צופים כלל בשידורים מהשטיח האדום.

במובן מסוים, זה לא מפתיע. אמנם נחמד לגלות איזו שמלה לובשת השחקנית הלוהטת של הרגע ומי נראה חנוק יותר בטוקסידו, אבל בעידן האינסטגרם אפשר לקבל בחשבונות הפרטיים של הסלבס מנות גדושות של אבק כוכבים בכל רגע נתון, ובראוותנות גדולה הרבה יותר. 

הרייטינג של משדר הדגל של ערוץ E! מהשטיח האדום באוסקר צנח ב־2018 ב־43 אחוזים לעומת השנה שקדמה, ומשך 1.3 מיליון צופים בלבד. "הנתון הזה באמת לא מפתיע, אבל הוא מאוד מעציב", אומרת מליסה ריברס, בתה של הקומיקאית המנוחה ג'ואן ריברס, שסיקרה לצד אמה עשרות אירועי שטיח אדום מאז תחילת שנות ה־90. ריברס־האם נחשבת למי שהפיחה רוח חיים בסצנת השטיח האדום, עם השאלה האייקונית שלה, "מה את לובשת?", שמשכה צופים שלא בהכרח התעניינו בחלוקת הפרסים עצמה.

"כבר זמן רב הסיקור התקשורתי של האוסקר משתנה. המארגנים הגבירו את הפיקוח על השטיח האדום בעקבות לחץ של הטאלנטים. אנשי יחסי ציבור מתערבים היום בסוגיה מי מתראיין ומה אפשר לשאול, ואסרו עלינו סתם ליהנות. הכל מתוח, כולם שם נזהרים בלשונם, שלא יפרשו את דבריהם בצורה לא נכונה. אין יותר ספונטניות בתעשיית הבידור.

"אמא שלי תמיד אמרה שהשטיח האדום הוא מסיבת הקוקטייל הכי טובה בעולם. מדברים עם כוכבים גדולים, עוברים כל הזמן ממפורסם למפורסם, ועושים חיים. העידן הזה נגמר".

גל גדות בטקס האוסקר של השנה שעברה // צילום: רויטרס

המונח "שטיח אדום" נולד בטרגדיות היווניות, שם שימש דרך לקדם פני מלכים ביראת כבוד. בטלוויזיה הוא תפס תאוצה בשנות ה־60, כשהחלו השידורים בצבע, וצוותי התקשורת נהרו לסקר את הטקסים. כוכבי הוליווד התקבלו בשאגות המעריצים, וכל טקס נפתח בקטע ערוך של ההגעות הנוצצות.

בין הראשונות שבלטו בעידן החדש היתה השחקנית אודרי הפבורן, שזכתה באוסקר ב־1954 על הבכורה ההוליוודית שלה ב"חופשה ברומא", לצד גרגורי פק. הפבורן פסעה על השטיח בשמלה מלאכית לבנה עם עיטורי פרחים, שעיצב לה אובר דה ז'יבנשי.

אגב, הפעם הבאה ששחקנית בשמלת ז'יבנשי זכתה באוסקר נרשמה לפני שנתיים, כשאמה סטון זכתה על "לה לה לנד", והגיעה לטקס בשמלת זהב מעוטרת קריסטלים של סברובסקי, עם עגילי זהב 18 קראט בשווי 110 אלף דולר, שקיבלה מחברת טיפאני.

אחת מעלמות הזוהר של הוליווד הישנה, גרייס קלי, קיבלה את האוסקר ב־1955 על הסרט "נערת הכפר", כשהיא לבושה בשמלה קלאסית בצבע מנטה עם כתפיות ספגטי דקיקות, שעיצבה אדית הד ושהוצגה לאחר מכן במוזיאונים כפריט אופנה אייקוני.

אליזבת טיילור כבשה את שער מגזין "לייף" ב־1961 כשצולמה במהלך הטקס לבושה בשמלה של כריסטיאן דיור, עם חלק עליון זהוב ושמלה לבנה תפוחה, מעוטרת בחגורה שחורה ושושן אדום.

בהמשך העשור, כשהמהפכה המינית נכנסה לתמונה, החלו הכוכבות להעז יותר. ב־1969 היתה זו ברברה סטרייסנד, שזכתה בפרס על "מצחיקונת" וגרמה לצופים להרים גבה כשחליפת המכנסיים שעיצב לה ארנולד סקאזי הפכה לחושפנית יותר משציפתה בהבזקי המצלמה.

שמונה שנים לאחר מכן, כשהיא לבושה בשמלת אקורדיון בצבע כתום כהה, קיבלה סטרייסנד פסלון נוסף על השיר המקורי מתוך "כוכב נולד", בגרסה השלישית של הסרט. הגרסה הרביעית, שיצאה בשנה שעברה, הכניסה לרשימת המועמדויות את ליידי גאגא, שתנסה לזכות בפרס השחקנית ובפרס השיר, אותו תבצע בלייב לצד בראדלי קופר.

גאגא היא המתלבשת המסקרנת ביותר בטקס השנה. הזמרת, שבנתה קריירה שלמה על לבוש הזוי ומושך אש (לא שכחנו לה את שמלת הסטייקים), הופיעה בטקס לפני ארבע שנים במחרוזת משירי "צלילי המוזיקה", ולבשה שמלה לבנה בתוספת כפפות אדומות, שרבים לעגו להן ואמרו שנראה כאילו היא "עומדת לשטוף כלים".

אחת ההשראות של גאגא היא הזמרת שר, שלפני שלושה עשורים סיפקה פרובוקציות משלה. ב־1984 היא הגיעה לאוסקר עם החבר דאז, ואל קילמר, בשמלה נוצצת וחושפנית עם מחשוף נדיב שהותיר מעט מאוד מקום לדמיון. כעבור שנתיים הרשימה במה שנחשב ללוק אייקוני, עם בד מרושת מינימלי, שכיסה רק את מה שצריך, ולראשה תוסף קיפודי ענק סטייל לאס וגאס. ב־1988 היא הפציעה במראה שכאילו שילב את שני הקודמים, בעיצובו של בוב מאקי, וזכתה באוסקר על תפקידה ב"מוכת ירח".

האטרקציות שסיפקה שר סללו את הדרך לשלל אסונות מלתחה מפורסמים על השטיח האדום. ב־1990, בשיא תהילתה עם "באטמן" ו"תשעה וחצי שבועות של שיכרון חושים", הגיעה קים בייסינגר בשמלה לבנה בוהקת שעיצבה בעצמה, ונראתה כמו תאונת מלתחה: מצד אחד היה שם מחשוף קלאסי, ומצד שני ז'קט עם קולר מורם; זרוע אחת מכוסה בשרוול, והשנייה חשופה עם כפפה בודדת. מבקרי האופנה לא הפסיקו לקטול אותה.

ב־1992 התייצבה ג'ולייט לואיס הצעירה, שהיתה מועמדת על "פסגת הפחד", בשמלת צ'רלסטון משנות ה־20 ושרשרת פנינים ארוכה, והותירה פיות פעורים למראה הצמות ששזרה על ראשה, שכמעט גזלו את אור הזרקורים מבן זוגה, שחקן עולה בשם בראד פיט.

קופסת המניקור של ערוץ E! קיבלו אצבע משולשת

עידן האינטרנט השפיע מאוד על "אפקט הוואו" והראשוניות שבהם התהדרו הסיקורים הטלוויזיוניים המסורתיים סביב השטיח האדום. רוב הכוכבות מעדיפות היום לחשוף ברשתות החברתיות את המראה שבו יתייצבו לטקס, וכך לשלוט בחשיפה ובתגובות.

"זה העולם שבו אנחנו חיים היום", מסבירה ריברס. "הסטארים מעדיפים לעשות דברים בתנאים שלהם ובפיקוח שלהם. מצד שני, זה לא נכון שהאינסטגרם פוגע לגמרי בשטיח האדום. הצופים עדיין מחכים לרגע שבו הכוכב או הכוכבת ייצאו מהלימוזינה וידרכו על השטיח האדום, זה עדיין הקסם ההוליוודי שמושך אותנו". 

עם כל הכבוד לסטוריז ברשת, לסיקור המסורתי של השטיחים האדומים יש עדיין כוח תדמיתי וציבורי רב, כמו שניתן היה לראות בשנה שעברה, כשכוכבות רבות בטקס גלובוס הזהב החליטו ללבוש שחור, כמחווה לתנועות Time’s Up ו־MeToo.

"זה היה רגע מכונן ומדהים לא רק בהיסטוריה של השטיח האדום, אלא בהיסטוריה של עולם האופנה כולו", אומרת ריברס. "כל הנשים היפות בעולם וכל המעצבים קיבלו אתגר ליצור מראה שחור, שידהים ויבלוט ברמה אינדיבידואלית - עם הצהרה עוצמתית של אחדות וכוח. התלבושות שם היו פנומנליות. היה מסר, היתה יצירתיות, וזה רגע מיוחד שייזכר לשנים".

ב־2014 ספג ערוץ E! ביקורת כשבעמדת השטיח האדום הוצבה קופסה שאליה התבקשו הכוכבות להכניס את ידן ולהציג את המניקור שעשו. כוכבת "סיפורה של שפחה", אליזבת מוס, הכניסה את ידה והפנתה במחאה אצבע משולשת למצלמה הזעירה שבתוך הקופסה. 

במקרה אחר, בזמן שמצלמה בחנה אותה בקלוז אפ לכל אורך גופה, אמרה קייט בלאנשט בשידור: "עושים את זה גם לגברים? זה עד כדי כך מרתק?" שחקניות כמו ג'ניפר אניסטון וריס ווית'רספון סירבו לשתף פעולה עם E! אם הגימיקים הבעייתיים יימשכו, ובמקביל החל קמפיין "תשאלו אותה יותר", שהפציר בגופי תקשורת לנהל עם הכוכבות ראיון אינטליגנטי, ולא לשאול אותן רק על המראה שלהן.

"ערוץ E! אכן הולך על קו דק בכל הקשור להפקה קלילה ומקורית", מסבירה ריברס. "דווקא עכשיו, כשמוטב לכולנו לא לקחת הכל ברצינות מוגזמת, יש תחושה שרוח השטות ההומוריסטית הזו אבדה. בסופו של דבר, כולנו באנו למסיבת תחפושות משמחת, אז למה שלא נכייף? אני הראשונה לתמוך בדרישה לדבר עם הכוכבות בצורה יותר רצינית, אבל מבינה את שני הצדדים. ועדיין, אי אפשר שלא להתעלם מהצביעות הגדולה".

איזו צביעות?

"כל הנשים הללו מקבלות בחינם בגדים ותכשיטים בשווי עשרות ומאות אלפי דולרים. אם את לא מוכנה שזה יהיה מוקד השיחה, אל תיקחי את השמלה שנתנו לך לקידום המותג. אף אחת לא עושה את זה מטוב לב, אלא כחלק מהסכם שכל ייעודו לקרוץ לתקשורת ולצלמים, לעשות פרסומת ולזכות בתשומת לב. 

"אין מגזין בידור בארה"ב שלא עושה ביקורת אופנה עם קרדיטים מלאים למעצבים. אם שחקנית מביאה שמלה מהבית או קונה אותה בכספה בלי סטייליסט - אז אין בעיה, לא נשאל אותה מה היא לובשת. אבל אם יש לה הסדר עם מעצב, ואחר כך היא מתלוננת בתקשורת שכביכול החפיצו אותה על השטיח האדום בשאלות על הלבוש שלה - זה כבר לא לעניין.

"אנשים מתעלמים מהעובדה שהשטיח האדום הוא אחד המקומות הבודדים שבו נשים מרוויחות משמעותית הרבה יותר מגברים. בין אם הן פרזנטוריות של מותג אופנה, או אם יש להן הסכם ללבוש או לענוד משהו ולקבל תמורה כספית נקודתית. זה משהו שלא קורה עם גברים, סמוך עלי".

וכן, השטיח האדום הפך עם השנים לעסק שמגלגל מיליוני דולרים, בעסקאות כלכליות שנסגרו מבעוד מועד. הכוכבים לא יודו כמה צ'קים הם אספו בדרך, והמעצבים לא יסכימו לחשוף את המכונה שמניעה את קידום המכירות הכי נוצץ שיש. אבל נוכחות ערה של ספונסרים על השטיח האדום היא סוגיה שכל הוליווד יודעת עליה.

"יש מגוון של עסקאות, החל מהשאלת פריט ביגוד או הענקתו לסלב במתנה כדי שילבש אותו, ועד תשלום כספי על עצם הנכונות להיראות בו על השטיח", אומר עו"ד ריק ג'נאו, שייצג שמות גדולים כמו ג'וני דפ ובן קינגסלי ואת היוצרים הישראלים גידי רף ("חטופים") וחגי לוי ("בטיפול"). ג'נאו מתמחה במשא ומתן בין טאלנטים לבין מותגים.

"כוכב שמסכים ללבוש בגד מסוים מקבל עשרות עד מאות אלפי דולרים. זה משתנה בהתאם לרמת הכוכבות והיוקרה שלו באותו מעמד. שחקנים שמועמדים בקטגוריות המשחק יכולים לקבל יותר. ואם מדובר באייקון אופנתי - יש בכך ערך משמעותי למעצב.

"למעשה, כל השטיח האדום מתוכנן לפרטיו. זו מכונה משומנת היטב של תזמון - מתי כל כוכב מגיע, מתי הוא מתראיין, ואצל מי. נדיר שכוכב פשוט 'מזדמן' לראיון. הם יודעים מתי הם עוצרים אצל ריאן סיקרסט, ובאיזה שלב הם נכנסים לאולם".

הם מחויבים בחוזה גם להעלות תמונות לאינסטגרם?

"בהרבה מקרים כן, אם הם מקדמים מותג או השתמשו במוצר מסחרי כלשהו כחלק מהלוק שעליו הם ממליצים לעוקבים. לדברים האלה יש תמריצים כספיים נלווים, ועל פי החוק האמריקני הפדרלי, הם מחויבים להצהיר שמדובר בפרסומת".

והכסף אכן גדול, במיוחד במקרים של הסכם חסות מתמשכת בין טאלנט למותג. אמה סטון, למשל, שמועמדת השנה לאוסקר על "המועדפת", חתומה על חוזה בסך 10 מיליון דולרים עם בית האופנה לואי ויטון. על כל לוק בשטיח האדום היא מרוויחה לא פחות מ־200 אלף דולר.

ולהם יש רק טוקסידו. בראדלי קופר // צילום: אי.אף.פי

גם הסדרים חד־פעמיים בין סלב למותג זוכים לתעריף נדיב. עבור שמלת ערב יכולה כוכבת "אופנתית" לקבל סכום של 50-200 אלף דולר; על נעלי מעצבים גובים חמשת אלפים עד עשרת אלפים דולר; על איפור במותג קוסמטיקה מסוים יכולה כוכבת לדרוש החל מ־20 אלף דולר, בכפוף לפופולריות שלה ברשתות החברתיות; תיק יד מעוצב יכול לתגמל בסכום של עשרת אלפים עד 15 אלף דולר; ותכשיטי יוקרה יכניסו לכוכבת לא פחות מ־125 אלף דולר, כשהפריט הפופולרי ביותר הוא עגילים - שתמיד יופיעו בצילומי התקריב שבוחנים עיצוב שיער ואיפור.

עבור גברים, טוקסידו של מעצב יוקרה יכול להיות מתומחר בשני מיליון דולרים, שייכנסו לכיסו של השחקן שילבש אותו. על הסכמה לענוד שעון יד מסוים יכול הכוכב לגבות סכומים שמתחילים ב־25 אלף דולר. כריסטיאן בייל, שזכה באוסקר לפני שמונה שנים על "פייטר" ומועמד כעת על "סגן הנשיא", ניצב השנה בראש רשימת הגברים שמרוויחים בגדול מהצד בעונת הטקסים הנוכחית.

"מעצבים גדולים כמו ארמאני, טום פורד או ראלף לורן הם חלק מהשמות שמעורבים בעסקאות כאלו, ויש גם כאלה שנמנעים", מסביר ג'נאו. "בדרך כלל, ההסכמים הם מאוד ברורים: תלבש - תתוגמל. יש מקרים שבהם מדובר בהסכמי 'ידיד המותג', שבהם ההתקשרות ארוכת טווח: אם יש אירועים מסוימים שהמותג יוזם או משקיע בהם, הטאלנט מחויב להופיע. אלה הסכמים שתקפים לאורך השנה, ולעיתים גם לכמה שנים".

מדברות מהשטיח. ביורק בשמלת הברבור // צילום: רויטרס

בעידן הנוכחי, שבו כל מראה זוכה לפירוט נרחב ומיידי באינטרנט, תעשיית האופנה סביב האוסקר נהנית לבחון אם הפאשניסטות ימשיכו להפגיז בלוק מופלא (כמו גל גדות שלנו), או שיספקו אסונות אופנה שיהפכו לבדיחות רשת. אחת שכיכבה ברשימת המתלבשות המצטיינות, ובמקביל גם המאכזבות, היא גווינת' פאלטרו.

פאלטרו זכתה באוסקר על "שייקספיר מאוהב" בשנת 2000, וזכתה אז לשבחים על שמלת הסאטן מסוג טאפטה בצבע ורוד מסטיק, שעיצב לה ראלף לורן. כעבור שנתיים היא נקטלה על שמלה שחורה גותית של אלכסנדר מקווין, שבתאורה מסוימת חשפה את החזה שלה בצורה בלתי הולמת.

"אני עדיין אוהבת את השמלה ההיא, אבל הייתי צריכה ללבוש חזייה", הודתה פאלטרו בעבר. "אם הייתי מפזרת את השיער כאילו באתי מחוף הים, ומשתמשת בפחות איפור - זה היה עובד בדיוק כפי שרציתי: להביא קצת פאנק לאוסקר".

אי אפשר לדבר על אסונות אופנה מבלי להזכיר את הזמרת האיסלנדית ביורק, שהפכה למוקד התרחשות ב־2001 עם שמלת הברבור ההזויה שעיצב עבורה מריאן פיוסקי ממקדוניה. שנתיים קודם היתה זאת סלין דיון, שבאה לטקס במעין חליפה הפוכה, עם ז'קט פתוח ומכופתר בגב וכובע לבן תואם, וזכתה לתואר "פארסה".

יש גם שמלות שייזכרו בזכות רגעים אייקוניים, כמו שמלת הערב השחורה שלבשה אנג'לינה ג'ולי לטקס ב־2012, עם שסע נדיב שהבליטה בעמידתה. ג'ניפר לורנס זכתה באוסקר כעבור שנה כשהיא לבושה בשמלה לבנה מפוארת של כריסטיאן דיור, שסיבכה אותה כשעלתה לאסוף את הפסלון ומעדה במדרגות. האלי ברי, השחקנית השחורה הראשונה שזכתה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר בשנת 2002, תיזכר לעד בשמלת הארגמן עם עיטורי הפרחים של אלי סאאב הלבנוני, שנחשבת גם היום לאחת המוצלחות אי פעם על השטיח האדום.

לפני שנתיים התהדרה מריל סטריפ בשמלה כחולה לטקס, שעיצב לה סאאב. שמלה זו עמדה בלב ריב אופנתי בינה לבין מעצב האופנה הגרמני קרל לגרפלד, שהלך השבוע לעולמו. לגרפלד, שעמד בראש בתי האופנה שאנל ופנדי והלביש לאוסקר את ג'ניפר לופז, פנלופה קרוז, ניקול קידמן ואומה ת'ורמן, כינה את סטריפ "שחקנית גאונה אבל קמצנית", אחרי שלטענתו, בחרה לא ללבוש שמלה שעיצב לה והעדיפה על פניו מעצב שישלם לה. היא, מצידה, אמרה ש"לגרפלד העכיר את הערב שבו הייתי מועמדת בפעם ה־20".

המעצבת גליה להב, שבין לקוחותיה ביונסה, ג'ניפר לופז, אמה סטון, קייטי פרי והטניסאית סרינה וויליאמס, מתעקשת שלא תמיד נדרש המעצב לפתוח ארנק כדי שסלב ילבש אותו. "יש לנו כל הזמן בקשות לאירועי שטיח אדום, וברוב המקרים אנחנו משאילים את השמלות שלנו לאירוע ספציפי. יש לנו התקשרויות מתמשכות עם הרבה טאלנטיות, אבל אנחנו מאמינים שמי שתרצה ללבוש את העיצובים שלנו - תעשה זאת מאהבה, ולא כי אנחנו משלמים".

dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו