קניתם צעצועים במיטב כספכם, הגעתם הביתה ונתתם אותם לילדים שלכם בהתרגשות. הם כמובן התלהבו לרגע, אבל מייד חזרו לשחק עם השלט, המפתחות, הטלפון או אפילו קופסאות הפלסטיק במטבח שלכם. מוכר לכם? אתם לא לבד. הורים רבים מתלוננים על "בזבוז" כסף על צעצועים, אבל ממשיכים לרכוש צעצועים רבים לילדיהם.
דפנה נומה רוזנצויג, מאמנת משפחה, מציגה גישת חשיבה חדשה, בגומא המרכז לאימון וגישור: "בעידן השפע והגיוון שבו אנו חיים, הורים רבים חשים צורך לפצות על הזמן שהם נוכחים בעבודה במקום עם ילדיהם כפי שהיו רוצים, וכתוצאה מכך קונים להם מתנות רבות ויקרות, לפעמים ללא שליטה. אין בכך באמת צורך. לתינוק קטן בן פחות משנה הכל חדש. הכל מרתק אותו, בין שמדובר באצבעות שלו, שהוא חוקר ומכניס לפה, ועד לתווית שנמצאת בחיתול הבד. לא משנה אם הצעצוע יקר או צבעוני, אין לו עניין בזה. יש לו עניין בלהתפתח. אם נתייחס לתינוקות בני שנה עד שנתיים, כאן כבר כן אפשר וכדאי להציע להם משחקים שכוללים חשיבה ותכנון. בניית מגדל, למשל, מלמדת אותם על החיים, על סבלנות ועל שיווי משקל".
לדברי פרלה רטיק, פסיכולוגית קלינית המתמחה בילדים בלאומית שירותי בריאות, "הסיבה שתינוקות וילדים קטנים נמשכים לצעצועים הפשוטים יותר היא שיותר מדי גירוי לילד הוא לא טוב, כי הם לא יכולים לקלוט. בגיל חודשיים התינוקות רק מתחילים לזהות את הפנים של הקרובים אליהם, לפני כן הם מזהים אותם לפי הריח. רק בגיל שישה חודשים הם מתיישבים, ואז אפשר להציב מולם חפצים שהם ייגעו בהם ויחושו אותם. הילדים נחשפים ליותר מדי טכנולוגיות, צבעים וגירויים, וזה עלול להזיק ולהוביל לתופעות כמו הפרעות קשב וריכוז".
לשאלה למה הילדים נתפסים למפתחות ולשלטים של האוטו מוסיפה רטיק: "שימו לב שהדברים הללו נמצאים כל הזמן ביד של ההורים. הילדים רואים את זה ורוצים גם".
רווית רביב, מומחית גנים ומשפחה ומנהלת יחידת הגנים במכון אדלר, מוסיפה: "ילדים אוהבים לשחק עם חפצים וכלים שנמצאים בסביבתם הקרובה, בין שזה בבית, בחצר או בגן. תנו להם קופסאות ריקות וכפיות, סירים גדולים עם כל מיני מכסים, גיגית כביסה צבעונית, ומצפה לכם מופע מרהיב של ילדיכם.
"אתם תופתעו לגלות עד כמה הילדים יצירתיים ואינטליגנטיים בצורת המשחק ובדרך שבה הם משחקים. החפצים ה'פשוטים' הם המאתגרים והמגרים ביותר ללמידה עבורם. הם מאפשרים לילד לשוט על כנפי הדמיון ולהיות בכל מיני עולמות מרתקים. כך גיגית כביסה הופכת לסירה, סיר גדול הופך לקסדה ולמגן שריון, וגרביים הופכים לתיאטרון בובות".
הצורך הוא שונה
כשמדברים על התפתחות הילדים, הרבה פעמים אנחנו לא מבדילים בין הצורך שלנו כאנשים מבוגרים לזה של הילדים שלנו. רחלי גזית, מפרסמת מתכוני יצירה בחברת גורי לינרו, מסבירה: "הצורך שלנו כהורים לרוב מתבסס על השורה התחתונה, והוא כמובן נובע מכוונות טובות, אבל הילד מתפתח מהצורך להתנסות, להכיר, להרגיש. ילדים צריכים לפתח את החושים שלהם, צריכים להרגיש דברים פיזית כדי להבין את העולם. מה זה רך, קשה, קר, חם, נעים ולא נעים, ודרך זה הם מסיקים גם מותר ואסור".
גזית מוסיפה: "זה נחמד לקנות צעצועים, אבל זה לא הדבר היחיד שאפשר לעשות. לפעמים הורים נמנעים מלהתנסות בדברים אחרים מחשש ללכלוך או לבלאגן, וחלק מההורים פשוט לא יצירתיים בעצמם. אבל זו טעות, כי יצירתיות זה לא מי שיודע לצייר יפה, זה תהליך מחשבתי. מספיק לקחת גליל נייר טואלט, לגזור לטבעות ולסדר בצורות. זה אפילו לא מלכלך. אפשר לשחק עם צבעי אצבעות, אפשר אפילו באמבטיה ואז קל לנקות ולשטוף. מה שחשוב לילד זה התהליך".
נומה רוזנצויג: "אין צורך בכל כך הרבה צבעים ומשחקים בבית. תשקיעו מחשבה ותשאלו את עצמכם איך אני רוצה לפעול אצלי בבית ולמה. מאוד חשוב לא להפריע לילדים כשהם משחקים ולתת להם לשחק כמו שהם בוחרים, תזרמו איתם גם אם זה לא לפי ההוראות או איך שהיצרן התכוון. אולי הילד ילמד את היצירתיות שלו דרך זה, ואולי הוא ימציא משהו חדש שעוד אין".
מה מותר ומה אסור?
אם כך, נשאלת השאלה במה יש לאפשר לילדים לשחק ומה הופך למסוכן או אינו מתאים למשחק ילדים. רביב מסבירה: "ילדים צריכים עולם מסודר ומאורגן. בעולם של כאוס וחוסר סדר הם הולכים לאיבוד. חלק מהסדר והארגון של עולמם מתחיל בהגדרת תפקידים: עם מה משחקים? במה לא משחקים? איפה מותר או אסור לשחק?
"בימינו, העולם נעשה מהיר יותר, תובעני יותר ושופע יותר, ומול הילדים ניצבים הורים מבולבלים, חסרי אונים, חסרי גבולות וחסרי ארגון וסדר. אז בואו נעשה קצת סדר.... השלט של הטלוויזיה, המפתחות של הבית, המפתחות של הרכב - אלה אינם משחקים. אלה כלים ועזרים פרקטיים לצורך ההתנהלות היומיומית שלנו. גם אנחנו לא משחקים איתם, וגם הילדים לא. לעומת זאת, המחשב, הלפטופ, האייפד ואפילו הנייד, כחלק מהגדרת תפקידם כמסכים, הם גם משחקים. אפשר לתת לילדים לשחק בהם באופן מבוקר ולתחום זאת בפרק זמן מסוים, תלוי כמובן בגיל הילד".
צילום: gettyimages
משחק לכל גיל - איך לפתח את היצירתיות - באדיבות דפנה נומה רוזנצויג
בני שנה
לקחת מהמטבח קערות, סירים וקופסאות פלסטיק עם כל מיני כפות – ולתופף
למלא בקבוק קטן של מים מינרליים במים וקצת נצנצים או חתיכות פלסטיק צבעוניות (להקפיד לסגור היטב)
לכל סיר או קופסה יש מכסה - לצורך משחקי התאמות
לקחת קופסת מטרנה או סימילאק וליצור במכסה שלה חורים למקלות ארטיק או צורות פלסטיק, ולעזור לילד להשחיל אותם פנימה
בני שנתיים
במטבח - אפשר לשלב זמן איכות שלכם עם הילדים. ללוש בצק ולהכין עוגיות, לערבב חומרים, לבשל יחד
יצירה – בריסטול גדול על הרצפה עם צבעי גואש - לתת לילדים לצבוע על הבריסטול, או לעשות סימנים עם הידיים
בית בובות - אפשר להכין יחד, האינטרנט מלא בדוגמאות מקסימות ואפשר בהחלט לגזור, להדביק ולצבוע יחד
בני 3
אנחנו כבר מדברים עוד יותר על חשיבות של מוטוריקה עדינה: לשחק הרבה בפלסטלינה ובבצק, ליצור צורות ודמויות, משחקי כדור ותנועה, לגעת הרבה בחול למשל בים - חשוב מאוד למוטוריקה של הילד
בני 4
גם חול, משחקי דמיון, טיולים בחוץ, ריקוד, משחקי ניחוש
בני 5 ומעלה
חוגים שמעניינים את הילד, מוזיקה, ריקוד, טיולים, חפש את המטמון, משחקי חשבון וכתיבה שיוצרים לבד בבית מכרטיסיות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
