קרב אולימפי במשקל כבד

ארד וכרמי. מריחים את הפוטש באוויר? // צילום: עמי שומן // ארד וכרמי. מריחים את הפוטש באוויר?

1. כשמסתכלים על רשימת המועמדים למדליה במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020, מגלים כמעט כרגיל את ענף הג'ודו.

נכון, ההתעמלות הישראלית מדהימה את העולם בשנים האחרונות, אבל השאלה אם זה יספיק למדליה נשארת פתוחה. גם חנה מיננקו־קנייזבה או לונה צ'מטאי־סלפטר עושות חיל, אבל כבר למדנו שבאירוע הספורט הגדול בתבל החוקים שונים. בוועד האולימפי, ובמיוחד ביחידה לספורט הישגי, היו שמחים לראות מועמדים נוספים חוץ מהג'ודו, לא רק כדי שחס ושלום לא יחזור הכישלון של לונדון 2012, אלא בעיקר נוכח הקרב העיקש שמנהלים העסקנים.

משה פונטי, יו"ר איגוד הג'ודו, הוכיח בארבע השנים האחרונות שאין לו באמת צורך בוועד האולימפי: קו ישיר לשרת הספורט מירי רגב, קיום שני טורנירים גדולים מוצלחים בת"א, והפיכת הג'ודו לאחד מחמשת הענפים הגדולים מבחינת ספורטאים.

פונטי שינה סדרי עולם. מרכזי הספורט והעסקנים רודפים אחריו כדי לחלק מדליות בתחרויות בג'ודו, והוא מצידו אפילו לא מגיע לישיבות כדי לשנורר כסף, כמו קולגות מענפים אחרים.

2. נדמה שפונטי עשה צעד אחד יותר מדי מבחינת יגאל כרמי, יו"ר הוועד האולימפי הישראלי. שמועות עקשניות בסביבתו של כרמי ומי שמיועדת על הנייר להיות היורשת שלו, יעל ארד, טוענות שפוטש גדול מתקרב.

כמה חברים מהוועד האולימפי, בשיתוף פונטי וגורמים במשרד הספורט, היו שמחים לראות את סילבן אדמס הקנדי כיושב ראש הוועד החדש.

אדמס, פילנתרופ שידוע כחובב ספורט, זכור כמי שהביא את שלושת ימי הפתיחה של הג'ירו ד'איטליה לארץ ותרם רבות לבניית הוולודרום בת"א ולטורנירי הג'ודו שנערכו בארץ עד כה.

פונטי (מימין) ואדמס (משמאל). ישנו את החוקים? // צילום: אלן שיבר

כדי שהדבר יתרחש, צריך להתקיים אירוע פוליטי-ספורטיבי בקנה מידה היסטורי: אדמס הוא לא איש של מרכז הפועל או של מכבי, לכן צריך לשנות את החוקים המיושנים בספורט הישראלי, שיאפשרו הצנחת מועמד חיצוני.

עבור גורמים רבים בשני המרכזים, אדמס הוא המועמד המועדף, ומאחורי הקלעים כבר העבירו מסרים שיתמכו בו ולא יצייתו למשמעת הקואליציונית.

מה חושב אדמס עצמו? נכון להיום, יועציו הקרובים מסבירים לו שיש הבדל גדול בין לתרום כסף חיצוני לבין כניסה עמוק לתוך ישיבות הרוגלעך והתפוחים ברחוב שטרית בת"א, שם יש מי שיגידו שרצוי להסתובב בנעליים גבוהות.

3. כדי לנסות ולעצור את ההשתלטות של פונטי הן על הספורט האולימפי והן על העסקונה האולימפית, הוחלט באופן מפתיע על ידי היחידה לספורט הישגי לשנות את הקריטריונים של ענף הג'ודו לקראת המשחקים האולימפיים.

שנה וחצי בלבד לפני טוקיו, הוחלט שהדירוג העולמי של ספורטאי לא יספיק לו על מנת לקבל את הכרטיס למשחקים האולימפיים, אלא גם עמידה בתנאי הסף לכניסת הספורטאים לסגל הארד של הוועד הישראלי.

"כשאתה רואה את ההצלחה בגרנד סלאם בפריז, אתה מבין שההחלטה לא מציאותית", הסביר אתמול פונטי, "נראה שיש מי שעינו צרה בהצלחת הג'ודו, והיה שמח להעביר משאבים לענפי ספורט אחרים".

ההצלחה בעיר האורות לא הסתדרה לאנשי הוועד האולימפי עם התוכניות, לכן הם מיהרו בתזמון מפתיע להודיע שמשכורתו של אורי ששון - מי שיחד עם ירדן ג'רבי הציל את יגאל כרמי, גילי לוסטיג מנכ"ל הוועד האולימפי ודני אורן מנהל היחידה לספורט הישגי, מעוד אולימפיאדה כושלת, שנייה במספר, בהנהגתם - תקוצץ נוכח הישגיו הדלים מאז המשחקים האולימפיים.

כאן נכנס לסיפור משרד הספורט: מירי רגב ופקידיה הבכירים, גיא אטיאס ועופרה שרון, הבינו את הפוטנציאל בג'ודו ודאגו למשאבים בהתאם. גם עתה, כשרגב בדרך החוצה, דאגו להבהיר שם שיהיו מוכנים לתקצב את ששון בסכום שבו הוא נפגע (2,500 שקלים בחודש). מסורתית, במשרד הספורט לא אוהבים את אנשי הוועד האולימפי, וביתר שאת את ההנהגה הנוכחית.

אז תכף יהיו בחירות, ואחר כך השנה האולימפית תיכנס להילוך גבוה. מישהו עומד לקבל איפון או ריתוק מהיר, תלוי מי ימצמץ ראשון.