שיגור החללית הישראלית "בראשית" נקבע ללילה שבין חמישי לשישי הבא, 22 בפברואר, שעה 03:45 לפי שעון ישראל. במקרה שמזג האוויר לא יאפשר שיגור במועד, הוא יידחה לאותה שעה במוצאי שבת.
החללית הישראלית, שאמורה לנחות על הירח, ולהפוך את ישראל למדינה הרביעית בעולם שמנחיתה חללית על הלוויין הטבעי של כדור הארץ, הורכבה על טיל שיגור פלקון 9 של חברת SpaceX יחד עם לוויין התקשורת האינדונזי PSN6.
השיגור יתבצע מבסיס חיל האוויר האמריקני בקייפ קנאברל, פלורידה. מחדר הבקרה של מפעל הלוויינים בתעשייה האווירית יעקבו אחרי השיגור, ותוך דקות ניתן יהיה לדעת אם הוא הצליח ואם החללית החלה להקיף את כדור הארץ. בשלב מסויים, אחרי כמה הקפות יופעלו מנועי החללית כדי להרחיב את רדיוס ההקפה ולאט לאט יורחב המסלול עד שיגיע לאיזור כוח המשיכה של הירח. לאחר מכן תחל החללית להקיף את כדור הארץ ואת הירח ובשלב הבא רק את הירח. לאחר כמה הקפות יתבצע תמרון הנחיתה והיא תנחת במקום שנקבע.
הנחיתה על הירח לא תהיה סוף הדרך של החללית הישראלית "בראשית". במקום קפיצה למרחק של 500 מטרים, שנדרשה במשימה המקורית של Google Lunar XPRIZE, היא תבצע ניסוי מדעי, שנועד לאמת או להפריך אחת התיאוריות על דרך ההיווצרות של הירח.
"המטרה המדעית המרכזית היא למדוד את השדה המגנטי של הירח, ולהבין את מקורו" מסביר המנהל המדעי של המשימה, פרופ' עודד אהרונסון, מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן ויצמן למדע. "לירח יש אמנם ליבת ברזל, כמו לכדור הארץ, אלא שהיא קטנה וקרה. לפיכך אין לירח שדה מגנטי גלובלי כמו שלנו, אך יש על פניו אזורים וסלעים, שמתאפיינים ברמות שונות של מגנטיות. למגנטיות זו עשויים להיות מקורות שונים, ואנו מבקשים, בנוסף למדידת השדה המגנטי עצמו, גם להבין את מקורותיו, כלומר, איך – ומתי – הוא נוצר".
בבניית "בראשית" הושקעו כ-100 מיליון דולר רובם גויסו מתורמים מוריס קאהן, מירי ושלדון אדלסון, סילבן אדמס, סמי סגול, לין שוסטרמן וסטיבן גראנד. נחיתת החללית "בראשית" על הירח, תמקם את ישראל במקום הרביעי ברשימת המדינות שהצליחו להנחית חלליות על הירח (אחרי ארצות הברית, ברית המועצות וסין).
על-אף שמדובר בהישג לאומי, הרי שבבסיסו פרויקט זה הינו יוזמה פרטית שהגו שלושת מייסדי עמותת SpaceIL אשר הוקמה במטרה להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח, לעורר השראה ולעודד צעירים ללימודי מדע וטכנולוגיה. היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במארס 2018, אך SpaceIL הודיעה כי היא נחושה להמשיך במשימה.
יצויין גם כי התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו, ואילו במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, מהמגזר הציבורי ומהאקדמיה. הבולטים שבהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע ובזק.
גילוי נאות: קרן משפחת אדלסון היא בין התורמים העיקריים ל-SpaceIL. משפחת אדלסון היא גם בעלת החברה המחזיקה ב-"ישראל היום"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו