הקנגורו הוא בעל החיים הגדול ביותר שמשתמש בקפיצות כדי להתקדם במרחב. עד היום, ההערכה בעולם המדעי הייתה ששינוי אקלימי באוסטרליה, יבשת התייבשה והפכה למדברית ולכזו עם ערבות עשב, היא זו שגרמה לשינוי האבולוציוני של פיתוח הקפיצות כאמצעי תנועה, וסייעה לקנגורו לשרוד.
אלא שכעת מתברר כי הקנגורו ואבותיו הקדומים פיתחו את היכולת לזנק הרבה יותר מוקדם משחשבו החוקרים. למעשה, אבות הקנגורו וקרובי משפחה אחרים שלהם שנכחדו, ידעו לקפוץ למרחק ולנוע כך כבר לפני 20 מיליון שנה. כך עולה מאתר עשיר במאובנים במדינת קווינסלנד באוסטרליה. האתר הוא אוצר גדול של מאובנים ייחודים ליבשת, שיש בו תנינים, לטאות, ציפורים וכן מיני קנגורו - חלקם כאלו שנכחדו.
ממצאי האתר מראים כי בעלי החיים ואבותיו של הקנגורו המודרני יכלו ללכת על ארבע וגם לקפוץ ולטפס על עצים, זמן רב מאוד לפני שהיבשת הפכה למדברית ויבשה. כלומר, הסיבה לפיתוח יכולת הקפיצה אינה קשורה למִדבור אוסטרליה כמו שחשבו, אלא שהיא אסטרטגיה תנועתית טובה שסייעה ומסייעת ליצורים האלו בעצם בכל אקלים.
כותב המחקר ד"ר בנג'מין קיר מאוניברסיטת אופסולה בשבדיה שערך את המחקר, אומר: "מתברר כי מדובר ביכולת טובה מאוד ושימושית, שמהווה פתרון אבולוציוני טוב לכל סוג של מרחב מחיה, ולא רק מדבר וערבות עשב כמו שחשבו".
אז מי יודע, אולי גם בני האדם יתחילו לדלג או לקפוץ בעתיד כדרך תנועה? לקנגורו זה עובד מצוין.
לעוד התראות קופצות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
