"המועדפת": אינטליגנטי וכייפי בו זמנית

סרטו של יורגוס לנתימוס, שמועמד לעשרה פרסי אוסקר, הוא יצירה נגישה ומבדרת עם שחקניות שעושות עבודה נהדרת • ביקורת

אוליביה קולמן ורייצ'ל וויז ב"המועדפת"

יש מידה לא מבוטלת של צדק בכך ש"המועדפת", של הבמאי היווני יורגוס לנתימוס ("לובסטר"), זכה בשבוע שעבר בעשר מועמדויות לאוסקר. שכן בדיוק כמו "רומא" של אלפונסו קוארון (שקיבל גם הוא עשר מועמדויות), גם סרטו של לנטימוס מתנשא גבוה מעל לסרטים האחרים שהתבלטו בעונת הפרסים החולפת (כמו "כוכב נולד", "הספר הירוק", "רפסודיה בוהמית", "הפנתר השחור" ו"האישה"), וגם הוא, כך יש רושם, ייזכר הרבה אחרי שכל היתר יימחו מהתודעה. 

"המועדפת" שונה לחלוטין מ"רומא", כמובן. שניהם אמנם פמיניסטיים להפליא, אך סרטו של לנטימוס הרבה יותר מצחיק וממזרי מסרטו של קוארון, ואין בו שום דבר אישי או נוסטלגי. זוהי דרמה קומית תקופתית, שבאה קומפלט עם פאות מגוחכות, שמלות מרהיבות, שפה גבוהה, חדרים מפוארים וגינונים מלכותיים. 

העלילה מתרחשת בראשית המאה ה־18, ובמרכזה עומדות שלוש נשים: המלכה אן (אוליביה קולמן), יד ימינה והמאהבת שלה ליידי מרלבורו (רייצ'ל וויז), ואביגיל (אמה סטון), בת דודתה המרוששת של ליידי מרלבורו, שמגששת את דרכה בעורמה אל חצר המלכה. 

ליידי מרלבורו - שלמעשה מנהלת את ענייני הממלכה בעצמה, בעוד המלכה החולנית, הילדותית והמדוכאת שוכבת משותקת במיטתה ובוכה - לוקחת את אביגיל תחת כנפיה והופכת אותה למשרתת האישית שלה. אך גם היא יודעת שיש להישמר מפני בת דודתה השאפתנית והמניפולטיבית. ואכן, עד מהרה אביגיל אוספת לה כמה בני ברית, מבססת את מעמדה בארמון ופוצחת ברומן משלה עם המלכה. 

וויז וסטון, שעושות עבודה נהדרת בתור הדודניות המתכתשות, מפליאות לטוות רשת סבוכה ומענגת של מזימות ותככים שנעזרים בתעוזה, בחנופה ובלשון רעילה. הן מסובבות על האצבע הקטנה את הגברים העלובים שמכרכרים סביבן, ללא כל קושי, ואינן נרתעות משום מכשול בדרכן אל השגת המטרה. קולמן, מצידה, שתקועה ביניהן כמו תינוקת מגודלת ומפונקת שלקחו לה את הצעצוע, מגישה הופעה מרשימה  שנעה בחוסר מאמץ בין פאתטיות, לזעם ולחוסר אונים.

בניגוד לסרטיו הקודמים, שהיו מרשימים אך גם מעיקים ויומרניים, הפעם לנתימוס מגיש יצירה נגישה ומבדרת, שאשכרה ניתן ליהנות ממנה. הוא מנווט את היצירה ביד קלילה וסוחט את התסריט (של דברה דיוויס וטוני מקנמרה) עד לטיפת החומצה האחרונה.

מבחינה ויזואלית, הסרט הוא כמו סופלה אוורירי וגרוטסקי, שמבקש להתפלש בנהנתנות ובבוץ במידה שווה. התאורה הטבעית אולי משווה לסרט מראה של דרמת תלבושות קלאסית, אך האווירה המשוחררת והקללות העסיסיות שנורות מפיהן של הדמויות משרה על היצירה רוח פאנקיסטית לחלוטין (שמתכתבת עם סרטים כמו "חוזה השרטט" ו"יחסים מסוכנים"). 

"המועדפת" אולי נמשך כמה דקות יותר מדי, ואין ספק שהסוף המלנכולי שלו הוא סוג של אנטי־קליימקס, אבל הוא גם מאוד אינטליגנטי וכיפי, וסרטים שמצליחים להיות שני הדברים האלה באותו זמן הפכו למצרך כה נדיר בימינו. בקיצור, לכו לראות.

"המועדפת", אירלנד/בריטניה/ארה"ב 2018

ציון: 8

 

 • הדמויות ההזויות בתולדות האירוויזיון

 • השיר שנכתב על חתונת לוסי אהריש וצחי לוי

 • הרשת בטירוף: הייתם מזהים את מדונה?

 • לא תאמינו איך נראית שרת התרבות של שבדיה

 • יש מחליפה לקורין גדעון

 • מי הדמות הוולגרית בתולדות "האח הגדול"?

 • פרצופו האמיתי של דודו פארוק

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר