ברוכים הבאים לקרקס הארדן

הסטטיסטיקה של ג'יימס הארדן במשחקים האחרונים גררה השוואות במחנה שלו לקובי בראיינט, לווילט צ'מברליין ולמייקל ג'ורדן • אבל הכדורסל שיוסטון מייצרת בעבורו הוא קשה לצפייה לחובבי הענף • ניצן פלד על דילמת השחקן שמעורר הכי הרבה עניין בליגה במחזורים האחרונים

הארדן והסטפ־בק. האם הוא עושה צעדים? // צילום: USA TODAY Sports // הארדן והסטפ־בק. האם הוא עושה צעדים?

בטח שמתם לב שג'יימס הארדן קלע 43 נקודות למשחק ב־21 המשחקים האחרונים, ו־52.2% למשחק בחמשת האחרונים. כן, אלה לא שגיאות הקלדה. איך הארדן עושה את זה? בקיצוניות. חוקים קיצוניים מקלים כיום יותר מאי פעם על שחקני חוץ שמשלבים כדרור, חדירה וקליעה ברמה גבוהה. 

הארדן מכדרר וחודר מעולה ברמה קיצונית וסוחט עבירות בקצב קיצוני, גם בעזרת לא מעט הצגות. בחמשת המשחקים האחרונים עלה מ־14 ל־18 זריקות עונשין למשחק. ובעוד איננו קלעי היסטורי, הארדן כן זורק המון שלשות (בצורה קיצונית), עם כ־6 מ־16 מהשלוש למשחק, במהלך הרצף - 37.5%. לא רע בהתחשב בקושי השלשות שהוא לוקח. 

בנוסף, הוא העלה לדרגת אמנות את שלשת ה"סטפ־בק", המהלך המזוהה עימו, שבו הוא כמעט תמיד עושה צעדים. מדובר בזריקה קשה מאוד שהוא קולע טוב יותר מכל אחד אחר.

תוסיפו לזה את הריווח הקיצוני שהרוקטס של המאמן מייק ד'אנטוני מייצרים, ושיטה קיצונית שמאפשרת להארדן לעשות הכל לבד, ותקבלו לא רק טונות של נקודות, אלא גם את הנתון המחריד הבא: בחמשת המשחקים האחרונים הארדן קלע 261 נקודות. אף לא אחת מהן באה מאסיסט של חבר לקבוצה.

 

רשימת הגדולים?

והקיצוניות הזו מייצרת, שלא במפתיע, תגובות קיצוניות. מצד אחד, הוא עצמו, הג׳נרל מנג'ר של הקבוצה דריל מורי וכמה אנשי תקשורת כבר השוו אותו לקובי ברייאנט, לווילט צ'מברליין ולמייקל ג'ורדן, אף שההשוואה היא רק סטטיסטית ולא עושה שכל בשום צורה אחרת כמעט.

מצד שני, התגובות של רבים אחרים סביב הליגה, לרבות הטון השולט ברשתות החברתיות, הן שמדובר במשהו שהוא בלתי ניתן לצפייה. כל התקפה של יוסטון נראית אותו הדבר: שלושה כדורסלנים מקצוענים עומדים רחוק מהסל, אחד נוסף אולי חוסם להארדן, שבתורו מכדרר כל הזמן, ואז או זורק, או סוחט פאול, או חודר, או שילוב כלשהו. ה"רמאויות" הקטנות שלו, בסטפ־בק ובסחיטת העבירות, הופכות את חוויית הצפייה בהארדן למזעזעת בעיני רבים.

אבל מה שמפתיע הוא שבניגוד להארדן ולכמה אנשים סביבו, נדמה שקיימת הבנה כללית כי מה שאנחנו רואים כאן זה לא באמת כדורסל, בטח שלא קבוצתי. ויותר מזה, שהסיכוי שזה יחזיק מעמד, גם מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית, ובטח שבפלייאוף, לא גבוה. דווקא בחמשת המשחקים האחרונים, שבהם הארדן העלה הילוך כאמור, יוסטון כבר התחילה לגמגם, בקושי ניצחה את הלייקרס ואת הניקס, הפסידה בבית לברוקלין והובסה ב־28 הפרש בפילדלפיה. עד שלא יוכח אחרת, מדובר בלא יותר מאשר קרקס. ולא מבדר במיוחד.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר