ידעתם? שני מיליארד איש על כדור הארץ סובלים מהשמנה ואכילת יתר, מנגד יש מיליארד איש שמצויים במצב של תת תזונה ורעב.
צורת גידולי המזון והמאכלים השונים כיום הם אחת הסיבות המרכזיות להתעצמות אפקט החממה. המציאות הזו אמורה להחריף פי כמה בשנת 2050, כשבעולם יחיו עשרה מיליארד איש, שהם שלוש מיליארד יותר מ-2019.
על רקע זה ישבה לראשונה שורת מדענים ופרסמה נייר עמדה שמציע דיאטה של 2,500 קלוריות יומיות לכל אדם, במטרה לספק מזון וביטחון תזונתי לכל האנושות מחד, ולהקטין את הפגיעה בכדור הארץ. פלוס נוסף של הדיאטה החדשה הוא בכך שהיא תמנע 11.6 מיליון מיתות בשנה.
הבסיס לדיאטה זו הוא הורדה דרסטית בכמות הצריכה של בשר אדום בעולם ב-50 אחוזים וכן של הסוכר במזונות המעובדים. במקביל, תגדל הצריכה האנושית של אגוזים, פירות, ירקות, קטניות ביותר מפי שניים. במילים אחרות, מדובר בהקטנה דרמטית של צריכת מזונות מעובדים עם מלח וסוכר, הקטנה של צריכת בשר ומקורות אוכל מבעלי החיים, לעומת הגדלה משמעותית של צריכת ירקות, אגוזים ופירות.
הדו"ח הנוכחי פורסם בכתב העת הרפואי הנחשב Lancet, ועומדים מאחוריו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בהובלת ד"ר וולטר ווילט, שמכהן כפרופסור לאפידמיולוגיה ותזונה בהרווארד בבית הספר לבריאות הציבור.
בהסבר לבחירה במאמר, כותב ד"ר ריצ'רד הורטון, עורך הביטאון, כי "התחושה בקרב העולם המדעי היא שמדינות מייחסות חשיבות רבה יותר למאבקים במלריה ובאיידס מאשר לסיכון של כוכב הלכת שלנו ולביטחון התזונתי של האנושות בעתיד. אחת הסיבות לכך היא שעד היום לא פורסמה שום דרך פעולה ממשית, שום מדריך, שיכוון את העולם. זו הסיבה מדוע ההצעה הזו של החוקרים מהרווארד כל כך חשובה".
כדי להפוך את הדיאטה לריאלית, מציעים החוקרים לכל ממשלה בעולם מספר כללים שמתאימים לאזור שלה. הם קוראים לסייע לכלל האוכלוסייה בעולם בעזרת נגישות למזון בריא על ידי תמיכה ממשלתית, וזאת כדי למנוע תזונה לקויה.
החוקרים מציינים כי יש גם לעזור למדינות חלשות לשפר את יכולות ייצור המזון עבור האוכלוסייה, כך שכל גידול ייאסף ברמה מרבית. עבור מדינות עשירות, בהן יש כיום צריכת יתר מזיקה, יתחולל תהליך הפוך של חינוך כללי של האוכלוסייה לצרכנות חכמה ובריאה.
כך או כך, החוקרים מציינים כי מעבר עולמי להפחתת צריכה של בשר אדום וסוכר וההוספה של אגוזים, פירות וירקות תמנע חלות כרוניות כמו מחלת לב, שבץ וסוכרת, כמו גם פגיעה סביבתית קשה.
"כיום מבנה החקלאות בעולם לא בנוי למהפך כזה", מסביר מודי מוואטסמה, בכיר בתחום המזון בעולם. "הסיבה היא שמדינות לא ערוכות לשינויים בתחום הגידולים שלהם ולהגמשה של החקלאים למגוון רחב יותר של תוצרת חקלאית לאורך השנה", ועל כן, יש לאן להשתפר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו