בסוף השבוע נפתחה במוזיאון ישראל בירושלים תערוכה של האמן המנוח אריה ארוך, אחד החשובים באמנות הישראלית של המאה ה־20 ומי שזכה בפרס ישראל לציור ב־1971.
למעשה זו הפעם הראשונה שבה מוצגת תערוכה של ארוך במוזיאון ישראל מאז 1976, אז הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיו, שנתיים לאחר שהלך לעולמו בגיל 66.
את התערוכה, "אריה ארוך: צורת הדבר" אוצרים יונה פישר (מדור האוצרים המייסדים של המוזיאון ומי שאצר את התערוכה הרטרוספקטיבית של ארוך ב־1976) וד"ר אמיתי מנדלסון, ומוצגות בה עבודות של ארוך בעיקר מסוף שנות ה־60 ועד למותו ב־1974. מחוץ לאולם התצוגה אפשר לראות מבחר מיצירותיו הידועות של ארוך, בהן "רחוב אגריפס", "הנציב העליון" ו"בחנותו של ראצ'יק", וכן עבודות של אמנים שהושפעו ממנו או עבדו במקביל אליו, בהם אביבה אורי, רפי לביא, ציבי גבע ועדו בר־אל .
"ארוך הוא אמן מהדור כמעט הכי מוקדם של האמנים הישראלים", מסביר מנדלסון. "הוא התפתח כאמן ייחודי ושונה, במיוחד מסוף שנות ה־50 ולאורך שנות ה־60, וחיבר בין המסורת של המופשט הלירי - שהיתה במרכז השיח של האמנות הישראלית באותם שנים - לפופ האמריקאי ולהשפעות שהגיעו מהכיוון הזה. הוא מעין ו' החיבור בין האמנות שהיתה מאוד נפוצה וחזקה בארץ בשנות ה־50 - המופשט - לבין האמנות הפופ האמריקאית שהוא מהראשונים שהביאו אותה לארץ.
"הוא זכה להוקרה בעיקר בסוף חייו, בשנות ה־60. בתחילת שנות ה־70 הוא גם קיבל את פרס ישראל. הוא התחיל להתפתח כאמן מאוחר יחסית מבחינת הגיל. הוא היה כבר בסביבות גיל 50 כשפיתח את השפה המגובשת שלו. אם אני צריך לתמצת את ההשפעה שלו זה אולי האופן שבו האמנות יכולה להפוך להיות מצע לנפש ולא רק שיקוף של המציאות. זו הדרך שבה הוא נגע בדור הבא של האמנות בישראל, עד היום".
• "באסה סבבה": השיר החדש של נטע
• חדש: הקליפ החושפני של אברהם טל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו