בלי חשמל וטלפון - קהילת האמיש פורחת

בלב ארה"ב משגשגת קבוצה נוצרית שחיה בדיוק כמו במאה ה-19 • כיצד גדלו בני האמיש פי שלושה והפכו לקהילת ענק?

חברי קהילת האמיש במדינת פנסילבניה // צילום: getty images // חברי קהילת האמיש במדינת פנסילבניה // צילום: getty images

כמעט כולם נתקלו, דרך הקולנוע או הטלוויזיה, בחברי קהילת האמיש. קבוצה פרוטסטנטית, אנבפטיסטית וקיצונית, הדוגלת באורח חיים פשוט והימנעות ממנעמי הטכנולוגיה המודרנית.

חברי הכנסייה לא מכירים בסמכותה של המדינה, נמנעים מרפואה מודרנית, מכלי רכב ממונעים ומסרטים, ממוזיקה, וחלקם אפילו מחשמל. גירושין אסורים בתכלית האיסור, הגברים מחויבים בגידול זקן ארוך והנשים חייבות בכיסוי ראש לבן. המחמירים ביותר אף אוסרים על שימוש במוצרי טיפוח וניקיון וצנרת פנימית בתוך הבית.

עם כללים כל כך נוקשים ואידיאולוגיה מרחיקת לכת שכזו, קשה לדמיין שקהילה כזו תזכה לפופולריות גדולה, כשעל סף דלתה ממש נמצאת אחת מחברות השפע העשירות והמשגשגות ביותר בעולם.

לא רק שורדים, אלא משגשגים, קהילת האמיש בפנסילבניה // צילום: getty images

אך הקהילה לא רק שורדת - היא גם משגשגת. כתבה מקיפה בעיתון הבריטי "גרדיאן" חושפת כי בשנת 1989 היו בארצות הברית כולה מאה אלף אמישים. בשנת 2018 הגיע מספרם ללמעלה מ-330 אלף חברים. הגידול המדהים הזה מפתיע עוד יותר כשמבינים שכל חברי הקהילה זוכים באפשרות להחליט אם להיטבל לכנסייה כשהם מגיעים לגיל 19 או לעזוב ולהצטרף לעולם המודרני שתמיד נמצא סביבם. בעוד שבעבר רבים היו בוחרים לעזוב את הקהילה ולהצטרף לעולם המודרני, מספרם של הבוחרים להישאר עולה בהדרגה מאז סוף שנות התשעים. 

"משהו שלא קיים במשפחות מודרניות"

כך קרה שעל אף המשפחות הגדולות של בני הקהילה, במשך עשורים רבים שיעור העזיבה הגדול בקרב צעירים שמר על הקהילה קטנה. כעת נראה שלא רק שצעירים רבים בוחרים להישאר במסגרת הכנסייה, מצטרפים רבים מזרמים דתיים הקרובים לאמיש בוחרים להצטרף לאורח חייהם.

על אף האדיקות החמורה, הקהילה המנותקת באופן יחסי מהעולם המודרני משגשגת, גדלה ואף זכתה לטפח בעשור האחרון מספר מפתיע של יזמים עסקיים, מתוכם מספר הולך וגדל של מיליונרים. קהילות חדשות של בני אמיש החלו לצוץ במקומות שבהם לא היו קיימים קודם, כמו מדינת מניטובה שבקנדה.


"עבודה יחד למען מטרה משותפת", בני האמיש מקימים אסם // צילום: getty images

אך מה הסיבה להצלחה שלה זוכה הקהילה החריגה? פרופסור קרן ג'ונסון ווינר, חוקרת תרבות האמיש מאוניברסיטת פרינסטון, מספרת לגרדיאן הבריטי כי הסוד טמון פעמים רבות ביתרונות של ערכים שנשכחו. "רוב מה שראיתי בקרב האמיש הוא תרבות של עבודה משותפת ותחושה של עבודה יחד למען מטרה משותפת. זה פשוט משהו שלא קיים במשפחות מודרניות. אני תמיד מוצאת את עצמי מתפעלת מהכוח של התא המשפחתי שלהם".

גללי סוסים וקרקע יקרה

אך לא הכל מושלם בסיפור על בני הקהילה המשונה. הסירוב לקבל טיפול רפואי מתקדם גורם למקרים קשים של מחלות מדבקות בקרב הקהילה, וההתעקשות לנהוג בכרכרות רתומות לסוסים גורמת לתאונות רבות בכבישים מלאי הטנדרים של ארצות הברית הכפרית. 

קהילות רבות מתלוננות שאנשי האמיש שעברו לסביבתם וזקוקות לאדמה רבה לעיבוד, מייקרת את הקרקע ומתחרה על הפרנסה המעטה שנמצאת באזור. תושבים רבים גם מלינים על גללי הסוסים שעשרות הכרכרות מותירות אחריהן על הכבישים. 


תלונות על גללי סוסים ותאונות כרכרה // צילום: getty images

קהילת האמיש החלה במאה התשע עשרה, בעקבות עבודתו של מטיף שוויצרי בשם ג'ייקוב אמאן. הם מרוכזים בעיקר במדינות פנסילבניה ואוהיו, אך רבים מהם מצפינים ומקימים קהילות בניו יורק, היכן שהקרקע זולה וחוות רבות ננטשו במשבר הכלכלי של שנת 2008. האמיש מרוכזים בתאים כפריים של 20 עד 50 בתי אב סביב כנסייה מרכזית, המשמשת את לב הקהילה. 

דבקותם הדתית של בני האמיש בעבודה ובמלאכות מסורתיות הפכו לשם דבר בארצות הברית והם הפכו יצרנים ידועים של תוצרת חקלאית ומוצרי מזון מובחרים, וטקסטיל בעבודת יד וכלי בית נאים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר