החלל הפוליטי נמלא שלל דימויים בעקבות המלצות המשטרה נגד הזוג נתניהו, נאום הנגד במרכז הליכוד ופרשת אדרי. השוטרים הפכו ל"ציידים" העורכים מסע ציד, ולמהמרים קרימינליים ב"משחק מכור". לעומתם, טען הפרקליט לשעבר ערן שנדר, ש"בלהב 433 אין מתפרות, לא תופרים תיקים". על המונח "תפרו לו תיק" נכתב לא מכבר באתר הזירה הלשונית. תזכורת: המקור ברוסית.
הציטוט המהדהד, החצי אנונימי, התייחס לפרשת אדרי. גולדברג, אמרו כמה שרים עלומי שם, הוא "תרח שמאלן שעשה הכל כדי להכשיל את המינוי". דומה שאחרי הגילויים האחרונים, שמחו השרים הנ"ל שצוטטו בעילום שם.
"תרח שמאלן". גולדברג // צילום: אורי לנץ
על המילה 'תרח' נכתב באתר לפני מספר חודשים. תזכורת: זהו שילוב בין שמו של אבי אברהם למילה הגרמנית töricht. זה המקום להתעכב על מילת הגנאי הפופולרית ביותר בשיח הציבורי מזה שנים: "שמאלן". למילים 'שמאלן', 'שמאלני' ו'שמאלנים' למעלה ממיליון הופעות בגוגל. לא מכבר גם השתמשו במונח בקריצה אירונית בסיסמה המתחכמת של מרצ "שמאלנים הביתה", אבל לא בטוח שכל הציבור ירד לעומק הבדיחה.
עד לפני כמה עשרות שנים 'שמאלן' היתה מילת גנאי דווקא בתוך מחנה השמאל: 'שמאלן' או 'שמאלני' נאמר על מי שהולך שמאלה מדי, במקביל לצמד לאומי/לאומני. בתנועת השומר הצעיר דובר על "סטייה שמאלנית". לאט לאט המונחים 'שמאלי' ו'איש שמאל' נעלמו מן הלקסיקון. בשלב הראשון נצמדה המילה לכל מי שנמצא שמאלה מהמרכז, מהמחנה הציוני ואילך. לאט לאט, שלב אחר שלב, התרחב השימוש ב'שמאלן' או 'שמאלני' והוא היום שם גנרי לכל מי שאינו מתיישר עם עמדות הנחשבות 'ימניות' של הדובר, וזאת בכל היבט: מדיני, משפטי, זכויות אזרח וסתם תמיכה בשלטון הקיים ובמנהיגו.
אז מיהו שמאלן במרחב הציבורי? הרשימה אינה מותירה מקום לספק. כל ישראל שמאלנים. ואם בנט ושקד וסמוטריץ' ואריאל בטוחים שנחלצו מן התואר, שהרי הם כהגדרת שקד "ימין אמיתי", גם יומם יגיע. ולהלן מקבץ המציג את הכוורת השמאלנית של מדינת ישראל 2018, לא כולל תמר זנדברג ושלי יחימוביץ'. הציטוטים ממאמרים מכובדים בעיתונות לצד גולשים מן השורה, הרשתות והפורומים, מן הגורן וגם מן היקב.
גדולי השמאלנים הם מנהיגי הליכוד לדורותיהם:
"מנחם בגין ביצע מדיניות שמאלנית קיצונית בכניעתו למצרים" (מקור ראשון).
"רובי ריבלין שמאלני ומבזה את הנשיאות" (בחדרי חרדים).
"ביבי נתניהו זה שמאלני בתחפושת" (יורם שפטל, רדיו 103).
"אפילו השמאל לא חלם לבצע מדיניות שמאלנית קיצונית, כמו זו של נתניהו" (אתר xoox).
"שמאלני בתחפושת". נתניהו // צילום: אורן בן חקון
"זהו אהוד אולמרט שנהיה לאיש שמאל קיצוני, שמוכן למכור את אדמת המולדת בזול" (ערוץ 7).
"דבריו של ראש הממשלה אולמרט מעידים שעמדותיו שמאלניות מאלה של מרצ" (סילבן שלום, מחלקה ראשונה).
"גדעון סער, שמאלני שתול בליכוד" (מחלקה ראשונה).
"זאב אלקין כונה שמאלן, על רקע המרוץ לראשות עיריית ירושלים" (הארץ).
"אצל רבים מנסיכי הליכוד נוצרה כמיהה לחיבוק חם מהמיליה החברתי שבו הם חיים, מילייה שמאלני אקדמי-תקשורתי פוליטי" (מאמר על בני בגין, ערוץ 7).
"שמאלן שתול". סער // צילום: יוסי זליגר
מנהיגי מפלגות הקואליציה, וכמובן אלה המזוהים עם "המרכז" – חבורת שמאלנים:
"הוכחה: משה כחלון ומפלגת כולנו שמאלנים קיצוניים" (ברק רחמים, יוטיוב).
"יואב גלנט הותקף בעמונה: 'שמאלני מסריח'" (כיכר השבת).
"ליברמן מוביל מדיניות שמאלנית" (נפתלי בנט, ישראל היום).
"מוביל מדיניות שמאלנית". ליברמן // צילום: אורן בן חקון
"אריה דרעי שמאלן, עמונה וירושלים לא מעניינות אותו" (אלי ישי, מעריב).
"איך קם לו שמאלני תל אביבי מצוי, והופך פתאום להיות ליכודניק" (מאמר על יאיר לפיד באתר הידברות).
"איך שמאלן קיצוני כמוך גבאי נכנס בכלל לממשלת ימין ועוד כשר??" (מאקו).
"שמאלן קיצוני". גבאי // צילום: אורן בן חקון
"בני גנץ שמאלני וגם מי שהחליף אותו [אייזנקוט] אשכנזי שמאלני" (סרוגים).
הערת ביניים: אייזנקוט הוא בן ליוצאי מרוקו. הזיהוי שמאלן=אשכנזי הוא במבנה העומק של השיח. למעשה, שני כינויי הגנאי הנפוצים והלגיטימיים בשיח הציבורי הם אלה: 'שמאלן' ו'אשכנזי', יחד ולחוד.
"אשכנזי שמאלן". אייזנקוט // צילום: גדעון מרקוביץ'
ולקינוח, כל היתר שמאלנים: המשטרה, בתי המשפט, הפרקליטות, והתקשורת:
"'שמאלן בוגד': הסתה גוברת וגזענות ברשת נגד המפכ"ל אלשיך" (ynet).
"רוב שופטי העליון – שמאלנים" (יריב לוין, כיכר השבת).
"הפרקליטות שמאלנית; מחסלים את דרעי" (בכירי ש"ס, וואלה).
"אם מנדלבליט יחליט להגיש כתב אישום יגידו שהוא שמאלני" (גיא פלג 103).
"בדקנו את הפייסבוק של בכירי התאגיד, הם שמאלנים" (דוד ביטן, בכל כלי התקשורת).
"חרם על אתר Walla - אתר שמאלני עוכר ישראל" (אתר עצומה).
"כתב השטחים רועי שרון הותקף בבית אל: 'שמאלני בוגד'" (כיכר השבת).
"כל התקשורת שמאלנית" (אין ספור הופעות ברשת).
כולם שמאלנים. ביטן // צילום: יהודה פרץ
יהנדס את ישורון
בעקבות העיסוק בשירתו ודמותו של אבות ישורון, נזכר ברוך תירוש בדמות ילדות: "הכרתי אותו בימי ילדותי ברחוב ברדיצ'בסקי בתל אביב. האיש, תימהוני ומוזר, ישב שעות ארוכות על המרפסת בקומה הראשונה הקדמית בבית מס' 8, ואני גרתי ממול בבית מס' 7. הוא דיבר בעיקר יידיש, והשקיף על משחקי הילדים ברחוב שלא היה סלול. הוא התיידד ושוחח עם אבי על פולין, ובשעה חמש בדיוק, נהג לצאת מביתו, ענוב בחליפה, וצעד ברגל לעבר קפה כסית".
עמוס נוי למאמר נרחב שבו חקר את השימוש של ישורון במילה 'יהנדס' ואת תולדותיה. בתוך שלל התגובות הקשות נגד שירו של ישורון שהוצגו בטור הקודם, זכתה גם 'יהנדס' לקיתונות לעג משלה. המשורר ש. שלום ראה בשימוש במילה לעג ל"יהדות הקדושה והמעונה", וכינה את ישורון "כנעני". ישורון עצמו השיב בשיר-פואמה פולמוסי בשנת 1961, וכך כתב בין היתר: "מה זאת יהנדס? יהנדס/ חמלה על רכוש של ערירי/ חמלה על הטפֵיטין/ ועל לקט ופאה נכרים". לש. שלום ענה, בלי להזכיר את שמו: "מה זאת יהנדס?/ ידוע גם לפואֵט/ וידידנו ה'דבר'/ דקר עיני אמת". והוא מסביר את כוונתו בשימוש במילה: "מנורת חנה היא ובניה/ שבעה יהלון./ חקוק על כן כניה/ יהנדס פוילין". בהקדמה לשיר אחר הוא כותב: "יהנדס הוא המילה המצפונית היהודית והחמלה בקרב יהודי פולין". במאמר נוסף הוא מסביר את עמדתו ללא כחל ושרק: "חייב אני לומר את האמת שעם לבי: שואת יהודי אירופה ושואת ערביי ארץ ישראל – שואה אחת היא לגבי יהדות המצפון".
יהנדס, כפי שמציג נוי, שימשה בכתבים רבים של סופרי יידיש, ויש בה עמימות מסוימת: פירושה גם יהדות וגם חמלה. היא נכתבת בצורות רבות. עם זאת הכתיב של ישורון, יהנדס, הוא ייחודי. נוי סבור שהוא מרמז כאן שני כיוונים נסתרים: יַנְדְהַס, שפירושה בערבית נדרס, ולמוהנדס גנדי, המהטמה, המייצג באישיותו חמלה והיעדר אלימות.
לאחר שהשיר יצא בספר השירה "רְעֵם", חזרו ההתקפות על ישורון. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, שנים רבות לאחר השיר שעורר את הסערה, מביט ישורון על השימוש במילה במבט אירוני-מתנצל: "הבאתי מילה מאמי לעברית/ איש לא מכיר// אתם תקעתם בחזרה/ את המילה לאף שלי/ ואני תקעתי לכם בחזרה/ את המילה לאף שלכם". נוי כותב כי ישורון אינו מתנצל בשיר על עמדותיו, אלא על כך שלא הצליח להבקיע את הלבבות במילה המוזרה הזו, "יהנדס".
תקע את המילה בחזרה. אבות ישורון // צילום: משה שי
מדיה, מדיום, מדיות
אלון ריבק כותב: "מדיה בלטינית ובשפות נוספות הוא ביטוי בלשון רבים, ריבוי של מדיום: אמצעי (בדרך כלל הכוונה לאמצעי תקשורת). לכן יש לאמר מדיום חברתי ולא מדיה חברתית. שיבוש מרנין הוא “מדיות”, ברבים. והשיא, בו נתקלתי לא פעם: “אמצעי המדיה”.
אלון צודק, אבל לעיתים הצדק אינו מכריע כשמדובר בשפה חיה. נכון שעל פי התרגום המדויק, "מדיום" היא צורת היחיד של "מדיה". לכן צריך היה לומר, למשל, "המדיה השונים עסקו בפרשת ההתנתקות", ולצד זה: "המדיום הטלוויזיוני שידר מן האולימפיאדה". הדרך המקובלת אכן הפכה את 'מדיה' לצורת היחיד, בעיקר עקב כך שהיא מסתיימת בתנועת –ָה ונתפסת כמילה בנקבה. זאת גם כיחיד (מדיה אלקטרונית) או כשם קיבוצי (המדיה עסקה בנושא). במקביל, באנגלית "the media" משמשת גם ביחיד וגם ברבים. לעומת אלה "מדיום" נדחקה לתחום הסיאנסים.
נותרנו עם בעיית הרבים. "מדיומים" לא באה בחשבון. "מדיות" נשמע עילג. האקדמיה ללשון קבעה "אמצעֵי (או כלֵי) תקשורת המונים" ברבים, ואת "מדיה" להשאיר כמו באנגלית גם כשם לאמצעי התקשורת הבודד, וגם כשם קיבוצי. צודק או לא, העברית לא תקום ותיפול על שינוי בשימוש של מילה לועזית, וזו אינה הדוגמה היחידה.
שאלת השבוע: ג'ינג'ים
אני מנומשת (מאוד). בילדותי היו קוראים לנמשים ג'ינג'ים, ולי היו קוראים ג'ינג'ית בגללם (רק בגלל הנמשים, שכן שערי חום). בזמן האחרון אני רואה פחות שימוש במילה ג'ינג'ים כתיאור לנמשים. שאלתי היא מה מקור הביטוי ומה הסיבה להיעלמותו?
המילה ג'ינג'י היא הגרסה הישראלית למילה האנגלית ginger, המתייחסת במקור לצמח הזנגוויל, ועל פי צבעו לאדומי השיער. היא מקובלת עד היום, מאז שנות השלושים של המאה הקודמת לכל המאוחר. בעקבות זאת כונו גם הנמשים האופייניים לג'ינג'ים בשם זה, גם כן מתקופה מוקדמת מאוד בסלנג הישראלי. כיום השימוש הזה אכן נעלם כמעט, מאחר שהמילה העברית היפה 'נמשים' השתרשה, וכן שם התואר מנומש, שאין לו חלופה הקשורה למילה ג'ינג'י.
• מי בא לאכול את ישראל אוגלבו?
• קרדשיאן: "הייתי מסוממת לגמרי"
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
