בלי פירוטכניקה, בלי מסכי לד ענקיים ובלי הולוגרמות - "הקוסם מארץ עוץ" היא קלאסיקה פשוטה ונהדרת לכל המשפחה. כאשר הטקסטים טובים, השירים מזמינים והשחקנים כל כך מוכשרים, כל אחד מהצופים, קטנים כגדולים, מוצאים דמות להזדהות עמה.
עבור מי שלא מכיר את הסיפור: דורותי (רינת גבאי) והכלבלב טוטו (בריאן בורדמן – בביצוע פשוט מקסים ותזזיתי) מנסים לחזור לביתם בקנזס. אליהם מצטרפים איש הפח (אדם, שכבר גילם את התפקיד לפני יותר מ-20 שנה), שרוצה לקבל לב ושיהיו לו רגשות, האריה הפחדן (איתי תורג'מן) שמייחל להיות אמיץ, והדחליל (נדב אילון) שרוצה שיהיה לו שכל. כולם מנסים למצוא את הקוסם מארץ עוץ, שאמור להגשים את משאלותיהם.
בדרך לקוסם, החבורה פוגשת את המכשפה הרעה (נסרין קדרי) והעלילה מסתבכת (ספוילר – בסוף היא הופכת להיות מכשפה טובה, אין לכם מה לדאוג).
השיא מבחינתי היה כשהקוסם מופיע לראשונה על הבמה. איציק כהן הגדול, הלא הוא קפטן איוב הקשוח מ"פאודה", בהופעה נפלאה, פשוט נפלאה, בדמות הקוסם הרמאי שעסוק רק בעשיית רווח על חשבון האנשים התמימים שבאים להיעזר בו. למה הופעה נפלאה? בגלל הפרצופים המצחיקים, הריקודים, התנועות והטבעיות על הבמה. תפקיד חייו, בחיי.
כשהחבורה מבינה לבסוף שהקוסם לא יגשים את משאלותיה, המכשפה (בשלב הזה כבר מכשפה טובה) מצילה את המצב ומסבירה לכל אחד מחברי הקבוצה למה הם כלל לא צריכים קסם. בסוף, קלאסיקות מנצחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
