הקמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, אי אז לפני עשר שנים, נולדה כתוצאה מחלל, ואקום, שהיה באותה תקופה בכל הקשור לטיפול ביזמים ובבעלי עסקים מן הסוג הזה. מה שלא עשו ממשלות רבות עד 2009, עשה מבקר המדינה דאז שב־2006 מתח ביקורת חריפה על טיפול המדינה בנושא. הוא ציין שמה שנעשה עד אז לא היה מספק, ושאין גוף ממשלתי אחד שמרכז את התחום. אמנם היו כמה גופים שעסקו בכך, אך הוא לא היה מרוכז תחת מטרייה מקצועית אחת. כחלק מהרפורמה שעליה הוחלט בזמנו, נוסדה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כזרוע של משרד הכלכלה (או התעשייה והמסחר בשמו הקודם).
ב־2011, שנתיים אחרי ההקמה, נבחר רן קויתי למנהל הסוכנות. הוא חתום על מערך השטח "מעוף" לייעוץ לעסקים, הקמת קרנות אשראי שונות, הוביל את חוק מוסר התשלומים, חוק מע"מ על בסיס מזומן ועוד.
הצטרפנו לכמה שעות לקויתי, וניסינו להבין את הערך המוסף של הסוכנות, בימים שבהם כל אדם בעל חשבון פייסבוק או אינסטגרם יכול לפתוח לעצמו עסק זעיר ולעשות קצת כסף מהצד. אלא שזה לא היה המצב בעשור הקודם.
"אין זבנג וגמרנו"
"היו כמה קשיים עיקריים בשעתו שמוכרים בכל העולם ככשלי שוק", נזכר קויתי. "הראשון היה מימון. היקף האשראי הבנקאי לעסקים קטנים היה נמוך משמעותית מאשר היום. באותה התקופה הבנקים עדיין חשבו כי מתן אשראי גבוה לטייקון יהיה רווחי ופחות מסוכן ממתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. באותן שנים כבר פעלה הקרן בערבות המדינה, אך היקף האשראי שהיא העניקה לעסקים היה כ־10% מהיקף האשראי הניתן היום".
המשוכה השנייה בזמנו - רלוונטית, לדברי קויתי, גם לימינו, והיא המחסור בידע עסקי. "היכולת של בעל עסק קטן להכיר ולדעת את כל הדרכים הטובות והיעילות לקידום העסק שלו היתה ועדיין נמוכה. באותה תקופה עבדנו באמצעות המרכז לטיפוח יזמות (מט"י), והיקף הסיוע הכספי שהמדינה העניקה לעסקים היה בהיקף של חצי ממה שנותנים היום".
לא זו בלבד, מוסיף קויתי, אלא שמבחינה רגולטורית, ב־2009 היו מכשולים של מע"מ על בסיס מזומן, פנסיה לעצמאים, עסק משותף לבעל ואישה ומוסר תשלומים, שהעיבו ועיכבו הקמה או לבלוב של עסקים מן הסוג הזה. "החזון היה לבנות גוף שיודע לייצר פתרונות ולפתור את הכשלים האלה, עם יכולת ביצוע וגם עם אוטוריטה מקצועית וסמכותית בתוך הממשלה. הצלחנו לייצר פתרונות בתחום הפיקוח (רגולציה) ולפתח כלי סיוע לקידום עסקים קטנים ובינוניים".
מדוע בכלל יש צורך בכם? אין לעסקים בישראל יכולת להתקיים לבד?
"אני בכלל לא מדבר במונחים של הישרדות, אלא במונחים של הצלחה. כשמסתכלים ברמת המיקרו, יש הרבה עסקים שאכן מצליחים ויש כמה שמצליחים מאוד, והמדיניות שלנו נקבעת על פי המגמות הכלליות. מחקרים שנעשו בתחום מצביעים כולם על שלושה חסמים עיקריים שמאפיינים עסקים מהסוג הזה, ונובעים מכך שהם קטנים. האחד הוא ידע. בעלי הבית לרוב מומחים בתחום הפעילות שלהם, אבל לאו דווקא מתמצאים בתפקידי המעטפת הניהולית כמו שיווק, כספים ומחשוב. להבדיל מחברה גדולה, למשל, שבה יש מחלקות שמטפלות בזה.
"החסם השני", מפרט קויתי, "הוא מציאת מקורות מימון. מרבית האשראי הזמין לעסקים אלו הוא בנקאי, עם ריביות גבוהות ולטווחים קצרים. כמעט שאין מקורות אשראי חלופיים. המצב הזה מקשה על עסק להתפתח וביומיום מכביד על ניהול תזרים המזומנים, בייחוד כאשר הוא מקבל את התמורה בעד העבודה שלו במועד מאוחר יותר.
"החסם השלישי הוא כצפוי רגולציה וביורוקרטיה - מכיוון שלעסקים קטנים יש פחות עובדים ופחות מקורות מימון, כל רגולציה משמעה הסטת המשאבים מקידום העסק לביצוע פעולות שאינן מוכרות לו, פעמים רבות לא מובנות, ועם סנקציות כספיות בצידן. לעסק קטן אין לשכה משפטית או מחלקת רגולציה ולא ניתן לצפות ממנו לאותן יכולות בתחום זה כמו מעסיק גדול. אנחנו נותנים את הכלים כדי לנטרל את החסמים האלה".
מה זה אומר בפועל?
"זה אומר התייעצות עם גופים שמייצגים את העסקים הקטנים ובינוניים, קבלת תובנות מהשטח, מחקר וסקרים, שיחות יומיומיות עם רגולטורים במטרה להפחית רגולציה, פיתוח כלי מימון חדשים, הכשרות, קורסים וליווי עסקי. אין בתחום הזה זבנג וגמרנו, זו עבודה מתמשכת".
קשיים אחרים שאינם נובעים מגודלם של העסקים, מתווספים לאלו האובייקטיביים שפירט קויתי קודם: מציאת לקוחות ותחרות. כמו בכל גוף עסקי בכל העולם. בסקר שערכה הסוכנות דיווחו 22% מבעלי העסקים הקטנים על מציאת לקוחות כקושי העיקרי, אח"כ התחרות (19%). במקום השלישי עומס ביורוקרטי ומסים, זמינות כוח עבודה וניהול מימון, גישה למימון ועלויות ייצור, בסדר הזה.
"לא הבינו מאיפה באנו"
לפי נתוני 2017, מספר העסקים הכולל בישראל הוא 542 אלף - 99.5% מהם עסקים קטנים ובינוניים עד גודל פרסונלי של 100 שכירים בעסק.
העסקים הקטנים והבינוניים מעסיקים 1.83 מיליון משרות, כולל העסקה עצמית של עצמאים, המהווים 60% מהמשרות במגזר העסקי. כמו כן, הם מייצרים כ־52% מהתוצר במגזר העסקי.
בחלוקה על פי קבוצות גודל, מספר העסקים הזעירים, המעסיקים עד ארבעה שכירים, עומד על כ־166 אלף והם תופסים כ־11% מהמשרות במגזר העסקי ותורמים 11% מהתוצר העסקי.
נוסף על העסקים הזעירים, יש גם 276 אלף עצמאים שלא מעסיקים איש ותורמים 10% מהתוצר העסקי.
שיעור העסקים הקטנים, המעסיקים 19-5 שכירים, עומד על 57 אלף עסקים, הם מעסיקים 18% מהשכירים במגזר העסקי, וחלקם בתוצר עומד על 15% מהתוצר העסקי.
שיעור העסקים הבינוניים, המעסיקים 99-20 שכירים, עומד על 14 אלף עסקים, הם מעסיקים 19% מהשכירים במגזר העסקי, ותרומתם לתוצר עומדת על 18% מהתוצר העסקי.
היכן אתם נתקלים בקשיים מול הרגולטורים?
"מאז שהסוכנות הוקמה אנחנו נתקלים בפחות קשיים, ויש היום הבנה הולכת וגדלה שיש להתאים את החוקים לעסקים הקטנים והבינוניים. רגולטורים מוכנים לגלות הרבה יותר גמישות ויצירתיות מאשר בעבר, ומתבצע ניהול סיכונים יותר נכון. המצב עדיין לא מושלם, ולכן נדרש המפגש האנושי. רגולטורים חשופים רוב הזמן לפרצות, להתנהגות גבולית או עבריינית, וכשהם מעצבים מדיניות זה מה שעומד מול העיניים שלהם. זאת בעוד שבפועל מרבית העסקים רוצים רק לעשות את העבודה שלהם, ליצור, להתפרנס ולספק פרנסה לעובדיהם. ההבנה שזה המצב אמורה להפחית מאוד את תחושת הסיכון, ולהביא למצב של רגולציה יותר מתוחכמת".
כיצד שיקמתם את הדימוי שלכם כגוף ממשלתי שעד לפני עשור לא היה קיים בכלל, ואיך בניתם תשתית של אמון עם הרגולטורים?
"בראשית דרכה של הסוכנות הרגולטורים באמת לא הבינו מאיפה באנו ומה פתאום יש לנו דעה על הפעילות שלהם. אבל המפתח היה ליצור חיבורים בין־אישיים, להפגין מקצועיות ובקיאות בתחומי הרגולציה, לרדת לפרטים כך שנוכל להציע פתרונות מעשיים לענות על האינטרסים של שני הצדדים. היום רגולטורים כבר פונים אלינו מיוזמתם כדי שניתן חוות דעת על מהלכים שהם מקדמים".
צילום אילוסטרציה: GettyImages
שוברים את מונופול הבנקים
המאבק הראשון של הסוכנות היה מע"מ על בסיס מזומן. החוק יצר בעיה תזרימית לעסקים, ופתרנו אותה על ידי כך שהעסק ישלם את המע"מ רק עם קבלת התשלום מהלקוח. "החוק הכי משמעותי שעבדנו עליו", נזכר קויתי, "הוא חוק מוסר תשלומים לספקים. המצב שבו עסק מקבל תשלום על העבודה שלו אחרי חודשיים, שלושה, ארבעה ואף יותר. את הדרך התחלנו בכך שכולם אמרו לנו 'אחלה חוק אבל אנחנו צריכים להיות מוחרגים ממנו'. אחרי הרבה עבודה ועם שיתופי פעולה מצוינים עם כלל המגזרים, הצלחנו לצרף לחוק את מרבית הגופים, והיום אנחנו מתחילים לראות את התוצאות בשטח עם קיצור ימי האשראי".
אתם נותנים מימון והלוואות לעסקים קטנים ובינוניים ובעצם שוברים את המונופול של הבנקים בעניין הזה.
"נכון. השוק הזה של אשראי לעסקים קטנים ובינוניים אינו תחרותי, ונשלט באופן כמעט בלעדי על ידי המערכת הבנקאית, שהיא עצמה אינה תחרותית, כאשר שני בנקים שולטים בשני שלישים מהשוק. כדי להתמודד עם המצב הזה, אנחנו פועלים בכמה מישורים. הכלי העיקרי הוא הקרן בערבות מדינה, שמופעלת בשיתוף עם החשב הכללי באוצר. אנחנו בעצם אומרים לבנקים: תנו הלוואות לעסקים קטנים גם אם אתם חושבים שהם יותר מסוכנים, ואם הם לא יפרעו אותן - המדינה תפרע כ־70% מההלוואה. הקרן הזאת מעמידה כ־4,000 הלוואות בהיקף של כ־2-1.5 מיליארד שקלים בשנה".
הרובד הנוסף שבו מתנהלת הסוכנות בכל הקשור למתן "חמצן" פיננסי לבעלי עסקים, הוא שתי קרנות אחרות המיועדות ל"צמיחה", כהגדרתו של קויתי, ולעבור לשלב הבא בהקמת העסק. שתי הקרנות הן בהיקף של 900 מיליון שקלים, כאשר המדינה מושקעת ברבע מהסכום.
פרויקט אחר שמפעילה הסוכנות היא קרן SAWA להלוואות לנשים ערביות, שמעניקה הלוואה קטנה להקמה ראשונית של מיזם עסקי, תוך ליווי ומעקב. בהתאם למידת ההצלחה, ניתנות הלוואות המשך. "אנחנו רואים הצלחה גדולה בתוכנית הזאת", מתגאה קויתי. "נשים שהתחילו מיזמים קטנים מהבית והתפתחו לעסק של ממש, תוך הגדלת ההכנסה למשק הבית, ואף נשים שהתחילו להעסיק נשים אחרות במגזר הערבי".
ויש גם קרן ליוצאי אתיופיה וקרן מפעלים במצוקה. כמו כן, פועלת הסוכנות לקידום האשראי החוץ־בנקאי, כדי לקדם את התחרות בתחום האשראי אל מול המערכת הבנקאית. זרוע נוספת של הסוכנות, שעליה תוכלו לקרוא בכתבה אחרת במוסף זה, היא שירותי השטח לייעוץ והכוונת בעלי עסקים שקיבלה את השם הפילוסופי־רוחני "מעוף". זאת כדי לאחד את אפשרויות הסיוע למי שזקוק, תחת קורת גג אחת. זה אומר קורסים והדרכות, והמון מידע על מה שצריך כדי לשרוד בג'ונגל העסקי הזה בישראל, וכמובן גם להצליח. "אנחנו מנגישים את זה באופן אחיד לכל האוכלוסיות והמגזרים בישראל", מבהיר קויתי. אם לדבר במספרים, אז ברחבי הארץ פרוסים 40 סניפי מעוף שמסייעים ל־30 אלף עסקים ויזמים. שביעות הרצון נמדדת אף היא במספרים, מדי רבעון.
מה האתגר הבא של הסוכנות?
"מימוש החלטת הממשלה 'נטו עסקים קטנים', שתיתן להם הטבות במס, וגם הקמת קרן אשראי חוץ־בנקאית לעסקים קטנים. אנו גם עובדים על הפעלת 20 מאיצי יזמות וחדשנות בשת"פ עם רשויות מקומיות בפריפריה, בשאיפה שהיוזמות שלהם יניבו פירות ויגייסו השקעות".
אתה סבור שבעוד עשר שנים המצב ישתפר?
"כן, יהיו יותר עסקים קטנים ובינוניים, מגמות שהולכות לכיוון של העסקה עצמית, יותר עסקים בבעלות נשים. אני רואה את תחום המימון עובר טרנספורמציה והם מקבלים יותר אשראי מהמגזר הבנקאי וגם גידול באשראי חוץ־בנקאי שמגיע מפלטפורמות פינטק וגופים חוץ־בנקאיים שיתחרו בבנקים. בתחום הרגולציה אנחנו עובדים על בשורות נוספות במסגרת נטו עסקים, כדי שיהיו פחות ופחות כשלים רגולטוריים לבעלי עסקים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו