זהו הרגע שבו חייב ראש הממשלה בנימין נתניהו להאזין לעצמו. זה היה לפני עשר שנים. הוא התראיין לדני קושמרו, לחדשות 2, והיה אז ראש האופוזיציה. החשדות נגד ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, התגברו והלכו, אך על פי החוק, לא היה עליו להתפטר. למרות זאת, קרא לו נתניהו להתפטר ואמר דברים נכוחים וצודקים: "מדובר בראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים כל כך במדינת ישראל. קיים חשש, אני חייב להגיד, אמיתי, לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא על פי האינטרס הלאומי".
צילום: משה בן שמחון
מצבו של נתניהו קשה יותר. לא אירע בעבר שהמשטרה המליצה להעמיד לדין ראש ממשלה בכמה עבירות שוחד. הוא ורעייתו "שקועים עד צוואר" בחקירות, ומכיוון שאדם קרוב אצל עצמו, ברור שיצר ההישרדות שלו הופך למניע המרכזי שלו. נתניהו מדבר על התפתחויות ביטחוניות חשובות המחייבות אחריות לאומית, אבל זה מחייב גם אותו. אני מאמין שמדובר באיש ציבור שהעניין הלאומי עומד לנגד עיניו. נכון שמדיניותו מנוגדת באופן משמעותי לתפיסת עולמי, אך אני לא מוכן לקבל את הטענה שהוא ציניקן שהגשמת הציונות אינה חשובה בעיניו.
זהו רגע הדורש ממנו לקבל החלטה (ולא להותיר את ההכרעה בידי "שותפיו" לקואליציה). עליו לפנות את מקומו, כפי שעשה אולמרט לפניו, ולהיאבק על חפותו. אם הוא באמת מאמין כי "לא יהיה כלום, כי לא היה כלום", הוא צריך לנסות להוכיח זאת, ואחר כך - אם ירצה בכך - לנסות לשוב לעשייה הפוליטית. אם יש בו הגינות מינימלית, זהו הרגע להפגין זאת ולהתנהג בעצמו כפי שציפה מאחרים.
נתניהו מבין היטב שאדם אשר קופה של חשדות תלויה לו מאחוריו אינו יכול להפנות את מאמציו ואת האנרגיה שלו לטיפול בבעיות הכלל, וודאי שלא להציע רעיונות חדשים. החלטה שלו להיאחז בחוק היבש ולהסביר לעצמו ולעולם שהוא רשאי להמשיך בתפקידו תפגע, בסופו של דבר, לא רק בנו, אלא גם במי שיעדיף את האינטרס המיידי שלו על האינטרס הברור של הכלל.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
