אם יש דבר שלמדתי מללדת ולגדל ילדים בפערים קטנים זה שטכנית - אפשר לתפקד בחיים רק עם חצי שעת שינה בלילה. באופן כללי, אפשר גם לבטל את השינה ב־1,800 השניות הללו (כן, זה החישוב), שגם ככה אני קמה ממנה עייפה יותר. אז באופן רשמי אפשר להכריז עלי ערפדית. "דמדומים 6", תכינו צ'ק - אני באה ואני זקוקה לו כדי לשלם לגן. פעמיים.
כמו שאר חברותיי לשנות השלושים לחייהן, גם אני החלטתי לתקתק עניינים ולהביא לעולמנו המופלא ילדים עוד יותר מופלאים ברצף שלא היה מבייש את הדלקת הסיגריות של קארי בראדשו ("סקס והעיר הגדולה", זוכרים? כי סקס באופן כללי בטוח שלא...) בכל זאת, ככה זה כשאת רוצה לבנות לעצמך קריירה בדרך לכיבוש העולם ולמרוח את הזמן בסקיני ג'ינס, אבל האבולוציה של הרחם מעדיפה להגיע לשיא הקריירה דווקא בגיל אחר.
קסם ניחוחות ההורות
בשנה האחרונה, לרגל היותי בת 32, הפכתי לאמא ל־2. בדיוק כמו הורים רבים אחרים, שמבחינתי הפכו לשותפי גורל, היום אני מודה שנשביתי בקסם ההורות ואפילו בקורטוב הניחוחות שהוא כולל. בקיצור, לפני שהספקתי להבין מי נגד מי או להסיר את כל השומנים מההיריון הראשון, מצאתי את עצמי עם תינוקת חדשה לגמרי - אחות קטנה לפעוטה בת שנה וחצי. וכמו כל מי שמכיר את המעבר האימתני הזה, גיליתי שבמקרה הזה 1+1 ממש לא שווה 2, אלא הרבה יותר, גם לטוב וגם לעייפות.
כבר לקראת הלידה השנייה עסקתי בשאלת השאלות, שתשובתה תכריע את עתיד חיי וחיי משפחתי, שלא לדבר על עתיד האנושות כולה - על איזו עגלה אני יכולה הפעם לזרוק עוד כסף? הגדולה שלי קטנה מכדי ללכת באופן עצמאי לגמרי, התינוקת תזדקק לעגלה במצב שכיבה, ואם נתעלם מהפולניות ונשכח "שאותנו זרקו על סדין זול, מחוזק עם במבוקים שקשורים לגלגלים בקשר צופים", נבין שהדרך למציאת העגלה המתאימה קשה יותר מהדרך למציאת חתן.
פניתי לקולגה שלי, יניב, שבזמנו ערך את המדור הזה וממותג בעצמו כאבא אמיץ (שנשוי לאישה אמיצה ממנו!) לשתי בנות בהפרש קטן. כמי שנמצא בסטנדרט של לא פחות ממנטור, ביקשתי לשמוע את חוכמתו בכל הקשור לזהות העגלה. "מסכנה שלי, תביאי חיבוק ושימי ראש לישון קצת. כל דקה חשובה, הנה אני מארגן לך פה שק"ש בדסק ויש לך חמש דקות לישון לפני שנכנסים לישיבה. נומי־נומי", הביט אלי יניב עם לחלוחית בעיניו, ומייד נזכר: "יש לי בשבילך עגלת אחים".
שדרוג? בעיקר במחיר
מתברר ש"עגלת אחים" היא העגלה המשודרגת (בעיקר במחיר) של עגלת התאומים, וגם איתה אי אפשר לעבור כמעט באף דלת במזרח התיכון. האחים, שבמקרה שלי הן אחיות, יכולות להביט במשותף לכיוון הנסיעה, או נגדו, או האחת לשנייה, או לרחף זו מעל זו כמו המרבד של אלאדין. בקיצור, 50 גוונים של עגלה, ממש יזמות מרנינה.
יניב היה נדיב והעניק לי את העגלה בירושה. "תעבירי אותה אחר כך למסכנה הבאה שתכירי, וללא תמורה", זרק לי רגע אחרי שהכניס אותה מפורקת למאות חתיכות לבגאז' הרכב שלי (רק כך היא נכנסת לשם, או לכל רכב בעולם) וברח אל האופק.
ובכן, כמי שיש לה שם של סוחרת כושלת בקרב החבר'ה, גם הפעם לא ביישתי את המעמד. אחרי השעה שבה סיימתי להרכיב את העגלה והשעתיים הנוספות שלקח לי להעלות אותה במדרגות, כי ברור שהיא לא נכנסת למעלית, התחלתי לתהות באשר לנדיבות של יניב. חשבתי שהיה חברי יותר אם גם היה מעניק לי באותה ההזדמנות את המנוף שבו הוא השתמש, כדי שאוכל לנייד את העגלה ה"קלילה" הזו.
בעלי האהוב ראה את העגלה, זיהה מייד את פוטנציאל הירידות על המהלך העסקי המוצלח שלי - והסתער. זה התחיל ב"מזל שהעגלה אדומה, נוכל להשכיר אותה כקרון לרכבת ישראל", המשיך בהתחייבותו "להתקין לה אורות רברס", ולבסוף הודיע לי אהובי הפרקטי שהיא יכולה לשמש בכלל נגרר לאופנוע שלו, או למכונית הסמארט שקיימת בינתיים רק בחלומות שלי.
רוצים לשכב... לישון!
מאז ועד היום השתמשנו בעגלה פעם אחת בלבד. זה היה סיבוב בלתי נשכח שתקע את כל התור בסופר השכונתי, וגם אז הצטערנו שלא נעזרנו בחברת הובלה. היום, אגב, היא משמשת כמובן יופי של יחידת אחסון. איקאה, תאכלי אבק. בכל זאת, צריך מקום שיכיל את כפילויות החיתולים, המגבונים, הבקבוקים, הפורמולות, התשלומים, החרדות ההוריות הכפולות שלא מרפות ומעט הכבוד העצמי שנותר אחרי החנופה ל"סופר סבתות", שעוזרות לנו המון!
לאחרונה, החוש העסקי שלי צף שוב, או במילים אחרות: חטפתי קריז שהעגלה חוסמת מעברים בבית וצוברת אבק. בקיצור, קבלו רעיון - חשבתי להשאיל את העגלה כקליניקה ניידת. תארו לכם שאנה ארונוב תשב שם עם הפסיכולוג שלה ותצלם את העונה הבאה שלה מחפשת אהבה? אחרי שהיא כמובן תמצא אותה, אעביר לה את העגלה.
אבל בעלי לא מוכן לשחרר. נראה לי שהוא פשוט מתפלל ליום שבו ימצא בעגלת האחים המדוברת כפתור סודי שיוכל להפוך אותה למזרן זוגי. כך נוכל לממש יחדיו את רצוננו המשותף אחרי שהפכנו במהירות שיא להורים ל־2 - פשוט לשכב אחד עם השנייה, לישון!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו