חוקר סיני הדהים אתמול (שני) את הקהילה המדעית העולמית כשטען שיצר תינוקות שנערכו גנטית והפכו לחסינים מפני נגיף ה-HIV. עם זאת, מומחים בתחום הגנטיקה וחקר העתיד טוענים שמדובר במעשה שטמונות בו סכנות רבות.
"זוהי פתיחת דלת לעולם שהסכנות לאנושות בו אדירות", אמרה היום ד"ר עדי רכס מומחית לגנטיקה בבית החולים איכילוב, "אנחנו יודעים בוודאות שיש השלכות למעשה כזה מהרבה בחינות אך לא תמיד יכולים לחזות אותן.
ד"ר רכס הסבירה כי עריכת ה-DNA היא למעשה הוספה או גריעה של מקטע מהרצף הגנטי וכי בהליך טמונות בעיות רבות: "ראשית, לא כל התאים עוברים את השינוי ולכן מידת ההצלחה לא ידועה. שנית, ישנן תופעות לוואי כיוון שהשינוי משפיע גם על מקטעים אחרים ברצף הגנטי. למעשה, אנחנו לא יודעים מה תהיה ההשפעה.
"לקחו שתי ילדות בריאות ושינו להן את הגנים. צריך להבין שבשלב שבו עורכים את השינוי העובר הוא בסך הכל 8 תאים ואנחנו לא יודעים אם יש להם בעיות או מחלות שדורשות טיפול. ליצור שינוי גנטי במצב כזה, מבלי לדעת מה ההשלכות, זה חוסר אחריות".
בנוסף לבעיות המחקריות והאתיות, התייחסה הרופאה גם להשלכות החברתיות של עריכה גנטית. "בעתיד לא יהיו אנשים שונים וייווצר עולם בלי סובלנות לאחר ובלי אנושיות. זה תחילתו של תהליך מפלצתי שישפיע על העולם בצורה הרסנית", הסבירה, "גם אם השיטה הזו תבשיל, צריך יהיה לשקול עשרות פעמים כל שימוש בה ולא לאפשר לאפשר עריכה של בני אדם. אנחנו אמנם רחוקים מהשפעה על אופי אנושי, אך מבהיל לחשוב שהדלת לשם נפתחה".
פרופסור דוד פסיג, עתידן המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות באוניברסיטת בר אילן היה מעט מסויג יותר ביחסו להשלכות החברתיות והמוסריות. "למעשה, האנושות עורכת השבחה עצמית כבר אלפי שנים באופן טבעי על ידי נישואין וילודה", פתח פרופ' פסיג, "לכן, כשנבין במה אנחנו עוסקים ונבחן את הדברים לעומק – זה יהיה דבר נפלא. אך היום אנחנו לא שם מהבחינה המדעית".
עם זאת, גם הוא מבועת מהשימוש שעשה החוקר הסיני במדע בשלב זה. "הבעיה העיקרית כרגע היא שמדובר במעשה חסר אחריות. ניסוי על אנשים חיים שיעבירו לדורות הבאים רצף גנטי שלא חקרנו ואנחנו לא יודעים מה ההשלכות שלו", הסביר, "מדובר בחוסר מוסריות מדרגה ראשונה, ממש פשע. בכל מדינה מערבית החוקר כבר היה בכלא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
