זה לא התסריט שעליו חלמו - מפגש מול נבחרת ישראל בדרג ג' של ליגת האומות בחודש נובמבר החורפי - אבל הסקוטים מסכימים שהאנטי־קליימקס הזה הוא גם משחק הנבחרת החשוב ביותר שלהם מאז ערב עגום אחד ב־2007. אז, לפני 11 שנים, הם היו במקום אחר לגמרי, בבית ב' של מוקדמות יורו 2008, אחרי ניצחון חוץ על צרפת, מארחים את איטליה, בידיעה שניצחון יקרב אותם לטורניר באוסטריה ובשווייץ.
51 אלף איש מילאו את האמפדן פארק, התוצאה היתה 1:1, ובדקה ה־92 הגיע הרגע האכזרי שחרץ את גורלם. כריסטיאן פאנוצ'י, היום מאמן אלבניה, כבש את שער הניצחון האיטלקי, שהשאיר את הסקוטים בבית. הניצחון 0:4 על האלבנים ופאנוצ'י בסוף השבוע היה סוג של סגירת מעגל סקוטית, אבל עדיין חסרה סגירת מעגל משמעותית בהרבה.
מי שאימן את סקוטלנד באותו משחק ב־2007 היה אלכס מקליש. הנבחרת שלו הציגה יכולת טובה, אבל לא עברו עשרה ימים מההפסד האכזרי לאיטלקים והמאמן הודיע על התפטרות כדי לחתום בברמינגהאם סיטי. המהלך הזה לא התקבל בעין יפה בסקוטלנד. מקליש נתפס כמי שנטש את הספינה ברגע הכי רגיש, והפך בן רגע לפרסונה נון גראטה.
מקליש עם הצוות שלו. נתפס כמי שנטש את הספינה // צילום: גטי
"לאורך הקמפיין ההוא התחלתי לקבל שיחות מקבוצות פרמייר ליג ואמרתי לסוכן שלי שיגיד לכולם שאני לא עוזב את סקוטלנד", סיפר ב־2014 ל־BBC, "כשהקמפיין הסתיים הפניות אלי נמשכו, וזה שיחק לי במוח. הסיבה היחידה שבגללה עזבתי היתה המחשבה שאני צריך להמתין שמונה חודשים למשחק הרשמי הבא".
התירוצים של מקליש לא עשו רושם על ההתאחדות הסקוטית, שהורידה אותו לתחתית רשימת המועמדים. בתחילת השנה, כשגורדון סטראכן פוטר, השם שלו בכלל לא הוזכר כמי שיכול להיכנס לנעליו. הסקוטים רצו את מייקל אוניל, אבל הוא בחר להישאר בצפון אירלנד. וולטר סמית היה הבא בתור, אך גם הוא סירב. כך קרה, מפאת מחסור בזמן ובמועמדים ראויים, ש־11 שנים אחרי שעזב מהדלת האחורית, חזר בפברואר מקליש לספסל הנבחרת הסקוטית מהדלת הקדמית.
נקודת ההתחלה לא היתה פשוטה. חלקים גדולים מהאוהדים ומהתקשורת לא שכחו את הנטישה ב־2007, והיחס למקליש נע על גבול השנאה והאפתיות. הקהל לא הגיע למגרשים, העיתונאים חתכו, שחקנים רבים ויתרו על הזכות לייצג את הנבחרת, וגם התוצאות היו בהתאם. בשמונת משחקיו הראשונים בתפקיד רשם מקליש שישה הפסדים, כולל 2:1 לישראל. כישלון מול אלבניה היה חורץ את גורלו, אך כדרכה הקסומה של ליגת האומות, ה־0:4 היה גלגל הצלה.
מקליש. קשה לומר עדיין שסקוטלנד התאהבה מחדש במאמן הג'ינג'י // צילום: גטי
העובדה שזה קרה עם סגל צעיר וחסר ניסיון בראשות ראיין פרייזר מבורנמות', תוך כדי כדורגל התקפי ואיכותי, העניקו למקליש קרדיט וגב לקראת המשחק הערב. קשה לומר עדיין שסקוטלנד התאהבה מחדש במאמן הג'ינג'י - עובדה שהצפי הוא לחצי אצטדיון ריק - אבל מקליש מקבל הערב הזדמנות אדירה לשפר את מעמדו הציבורי. זה לא סיפור טוב כמו אנדי הרצוג, שצילק את ישראל במו רגליו ב־2001 ועכשיו מנסה להעניק לה גאולה, אבל גם סקוטלנד רוצה לסגור הערב מעגל עם המאמן שלה.
