אכזבה לחובבי החייזרים והמדע בדיוני: העצם שחלף באוקטובר ליד כדור הארץ, הארוך כסיגר ובעל המבנה יוצא הדופן, התברר כסלע שמימי, אסטרואיד, ולא כעצם מעשה ידי יישות תבונית כלשהי.
סביב הגרם השמימי החריג נקשרו תיאוריות רבות, בעיקר בגלל שהיה מדובר בחפץ יוצא דופן שאינו ממערכת השמש שלנו והוא בעצם החפץ הראשון מסוגו שנצפה על ידי האנושות שמקורו לא במערכת השמש שלנו.
התאוריות סביב העצם הזויות כמו שרק חובבי תיאוריות הקשר ברשת יכולים להמציא. חלק טענו שמדובר בחלק מחללית חייזרית, שזו גשושית מתרבות אחרת שעברה ליד כדור הארץ ופשוט התעלם מאיתנו כי התרבות שלנו אינה מתקדמת מספיק והיו אפילו שקשרו בינו לבין אחרית הימים. אבל מחקר מעמיק שערכה סוכנות החלל האמריקנית נאס"א מחזק את הגישה המדעית הרואה בגרם אומואמואה, שעבר ליד כדור הארץ והגיע למערכת השמש ממערכת הכוכבים נבל, סלע שמיימי רגיל ולא משהו אחר.
המחקר הנרחב סביב החפץ, נובע מכמה סיבות, הראשונה היא צורתו המוארכת ויוצאת הדופן, השנייה היא העובדה שמדובר בוודאות בסלע קטן שמקורו במערכת כוכבים אחרת, ממצא מרגש ויוצא דופן, וכן בשל העובדה שבמשך זמן רב המדענים לא ידעו איך להגדיר אותו, האם זה אסטרואיד? האם זה אסטרואיד. מעבר לכך הדחיפות הרבה של חקר הסלע הגדול היתה מהעובדה שהמפגש איתו הוא חד פעמי ואחרי שיצא ממערכת השמש לא נראה אותו יותר. זאת בניגוד לאסטרואידים וסלעים אחרים המקיפים את כדור הארץ בצורה מעגלית.
כעת בעוד אומואמואה, מתרחק מאיתנו סיכום המחקר עליו מלמד כי מדובר ככל הנראה בסוג של אסטרואיד, זאת כיון שהוא פלט גזים בעת שהתקרב לשמש, וכן בסלע לא גדול במיוחד כשגבול הגודל העליון שלו עומד על אורך של 440 מטר ולא 800 מטר כפי שהוערך בתחילה. דיוויד טרילינג, פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת צפון אריזונה, שחיבר עבור נאס"א את כלל ממצאי הדו"ח על השביט הקטן כתב כי "מדובר בגרם שמיימי מלא בהפתעות מבחינה מדעית. מדובר בשביט קטן יחסית. היה לנו ממש לחוץ לחקור אותו בכל הכוח כי לא תהיה לנו הזדמנות אחרת".
מחקר הסלע הגדול הראה כי מדובר ככל הנראה בחפץ מוארך בצורה יוצאת דופן אל הרוחב שלו, שאין עליו קרח או כמעט גזים וכי הוא מורכב מסלע דחוס ואולי מתכות. צבעו הוא אדום ככל הנראה בגלל חשיפה של מיליוני שנים לקרינה חללית. מעריכים כי הוא אכן נע בחלל בתקופות ארוכות והוא דוגמה אחת מגרמי שמיים חיצוניים שחולפים לאורך הזמן דרך מערכת השמש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו