וועדת הכלכלה של הכנסת תדון היום (רביעי) בהצעה לתיקון חוק המועצה לענף הלול. ההצעה שהוגשה על ידי ח"כ יצחק וקנין מש"ס, שהוא בעצמו בעל לול, מחזירה את התכנון והוויסות לתחום הפטם (העוף למאכל). במילים אחרות, החוק, במידה ויתקבל, יאפשר למועצת הלול לקבוע את כמות העופות המותרת לכל מגדל ומגדל ולאכוף את כמות הייצור לפי הכמות שבמועצה החליטו לאפשר לו.
אתמול פרסמנו שהממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, מתנגדת בתוקף בחוק וסבורה שהוא יפגע בחלשים ביותר בחברה הישראלית. ל"ישראל היום" נודע כי שלשום נפגשו יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ונציגים מקצועיים באוצר עם ח"כ וקנין וניסו להגיע איתו לפשרה. וקנין סירב בתוקף לשנות אפילו בקצת את הצעת החוק.
עו"ד דרור שטרום, מי שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים בעבר, אמר כי "הצעת החוק מחזירה אותנו לעידן הקרטלים במשק, 30 שנה אחורה ומי שיסבול זה הצרכנים בשכבות החלשות. עוף זה מוצר מחיה בסיסי והצעת החוק הזו, אם לא יכניסו בה תיקונים, מי שיסבול הם בראש ובראשונה הצרכנים מהשכבות החלשות".
התנועה לאיכות השלטון הוציאה נייר עמדה בעניין וקבעה שהחוק יחזיר את ישראל לשנות החמישים. "באמצעות קביעת מכסות ייצור ומחירי מטרה. כל זאת, באצטלה של דאגה לחקלאים ולצרכנים אך בפועל תוך פגיעה חמורה בהם ומבלי שנעשתה כל עבודת מטה או עבודה מקצועית אחרת". "לפיכך", נכתב בנייר העמדה "התנועה קוראת לחברי הוועדה להתנגד להצעת החוק".
גם בפורום 'קהלת' מתנגדים לחוק ואומרים כי "גידול הפטם היה קרטל בעבר ושולמו סכומי עתק מהקופה הציבורית כדי להפוך אותו לתחרותי. החזרת הקרטל תפגע בחופש העיסוק של החקלאים וברווחתם של החלשים ביותר בחברה. אסור לפגוע במיליוני אזרחים כדי לפטם כמה מקורבים לצלחת".
התנועה מונה כמה סיבות למה החוק אינו ראוי. ביניהם העובדה כי הצערת החוק צפויה להוביל לעליית המחירים לצרכן, קבלת הצעת החוק צפויה להוביל לפגיעה במגדלים החלשים, ההצעה עומדת בניגוד למדיניות המוצהרת של משרד החקלאות ויתכן שאף בניגוד להסכמי סחר בינלאומיים שישראל חתומה עליהם והעובדה כי מועצת הלול מצויה בניגוד עניינים ואינה יכולה להיות אחראית על תכנון הענף.
פנינו לכל חברי ועדת הכלכלה ושאלנו מה עמדתם בנושא. היחיד שהסכים לומר לנו כי הוא מתנגד להצעה היה ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שאמר כי "אני פועל כל הקדנציה לפתיחת השוק ומניעת ריכוזיות ולכן יש לי חשש מהיווצרות קרטל. אני בעד לסייע לחקלאים אך לא על חשבון הציבור".
חברי הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת), חיים ילין (יש עתיד) ולאה פדידה (המחנה הציוני) הביעו תמיכה בהצעה. הדבר מצביע על כך שלהצעה סיכוי ממשי לעבור את ההצבעה בוועדה.
בתוך כך, קבוצה של כ-40 בעלי לולים חתמו על עצומה הקוראת להתנגד לחוק. הם יגיעו לוועדה ביום רביעי כדי להביע את עמדתם. לדבריהם, ההצעה "תעלה את מחירי הפטם עד כדי הכפלת המחיר מהמחיר כיום".
מחזור ענף הפטם עומד על כ-7 מיליארד שקל בשנה והוא אחד הענפים החקלאיים הכי גדולים בישראל. לפי נתונים שהגיעו ל"ישראל היום" משק בית מוציא בממוצע כ-200 שקל בחודש על עופות למאכל.
ב-2012 הונהג הסדר חוקי במסגרתו התאגדו 14 מכוני הרבייה לשווק כמות מוגבלת של אפרוחים למגדלים, ובכך שלטו באמצעות הכמויות בשוק. בתקופות הקרטל המחירים בשוק היו גבוהים משמעותית – כינון הקרטל העלה את המחירים לצרכן בכ-11% בתחשיב השמרני ביותר ובכ-25% באופן מידי עם אישורו. כיום, ישנם רק שני ענפים עם תכנון בישראל – חלב והטלה. הם יקרים בארץ בעשרות אחוזים ביחס למדינות העולם המערבי.
בנוסף לכך, בהתאם למדיניות ה-OECD והסכמי הסחר של ישראל, יש לצמצם תמיכות מעוותות וענפים מתוכננים. הממשלה פועלת לתקצב במאות מיליוני שקלים את ענפי החלב וההטלה במטרה להסיר תמיכות מעוותות, שמייקרות את מחיר המוצרים לצרכן, ולייעלם בדומה למצב הקיים בענף הפטם.
ממועצת הלול נמסר כי "מטרת הצעת החוק של חבר הכנסת וקנין אינה באה לקבוע מכסות ייצור בפטם אלא לאפשר תיכנון מוקדם בהתאם לביקושים- ייצור גדול יותר לקראת החגים ומצומצם יותר בתקופות שבהם הביקושים נמוכים יותר".
"עודף יצור ללא ביקושים, כפי שקורה היום, כאשר מאות אלפי עופות נמצאים בלולים ללא פתרון שחיטה, יוצר נזק לענף. מועצת הלול תומכת בהצעת החוק והניסיון מראה כי בשנים האחרונות, למרות ההפסדים הכבדים של המגדלים והמשווקים הסיטונאיים, הצרכן לא זכה לירידה משמעותית במחירים", הוסיפו במועצת הלול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו