נציב התלונות בביקורת על בית הדין לעבודה: "יש להבחין בין גישור לבין שפיטה"

בחודש מאי השנה פתחו עובדי הנמלים בשביתה ללא הכרזה על סכסוך עבודה וללא אישור ההסתדרות. לאחר פריצת השביתה הבלתי חוקית, הורה להם בית הדין לעבודה לחזור לעבודה. אך לא רק שעובדי הנמלים סירבו לשוב לעבודה, ראשי הוועדים אף סירבו להופיע בדיון בבית הדין לעבודה. כתוצאה מכך, ולאור תגובתם החריפה, החל כנגדם הליך על ביזוי בית המשפט. בתום ארבעה ימי שביתה, התקיים דיון אליו הסכימו לבסוף להתייצב. אולם להפתעת רבים באולם, במקום לנהל דיון על ביזוי בית המשפט כמקובל בחוק, החליט השופט להעביר את הדיון מהאולם ללשכתו הפרטית, בו לא נכחו כל הצדדים להליך, והוא אף לא תועד בפרוטוקול.

 

אלון תובל, מנכ״ל תנועת ״תחרות״, הגיש פנייה לנציב תלונות על השופטים. לדבריו, "מדובר בחריגה מסדרי המשפט ובהתנהלות בלתי תקינה מצד השופטים". אתמול פורסמה תגובתו של פרופ' אליעזר ריבלין, שופט עליון בבית הדין לעבודה לשעבר ונציב תלונות הציבור על שופטים בהווה, בה הוא מבקר את בית הדין על טיפולו בעניין זה ובסכסוכי עבודה באופן כללי. מתשובתו עולה כי בית הדין בחר להחליף את הדיון בביזוי בניסיונות תיווך בין ההסתדרות להנהלות הנמלים, ללא שום ביסוס חוקי.

 

לדברי הנציב, לא מדובר בקושי פורמלי בלבד, אלא בהתנהלות שעלולה להשפיע לרעה על הגישור ועל השיפוט. "נראה כי בית הדין לעבודה מערב בין התחומים באופן תדיר. עירוב תחומים זה גורע, מטבע הדברים, מן הסמכות המוסרית המוסדית הנתונים לשופט, בעת שהוא יוצא מחדר הישיבות ועובר לאולם בית הדין. טשטוש קו הגבול עשוי להביא לביזוי בית הדין ולהתעלמות הצדדים מצווים שהוא מוציא." כתב ריבלין, והוסיף: "ההתנהלות הגמישה בחדר הישיבות זולגת לאולם המשפט - והרסן מותר".

 

הנציב ביקר גם את קיום הדיון בלשכה ללא פרוטוקול באופן שעלול לפגוע באמון הציבור בהליך, וכן בקיומו של דיון שכזה בלי נוכחות כלל הצדדים להליך השיפוטי. "מקום בו פעולת בית הדין נעשית בחדר סגור, בהעדר פרוטוקול, עשויה להיווצר פגיעה באמון הציבור. עלול להיווצר הרושם, כי בית הדין נותן חסותו להסכמים סמויים מן העין בלא שהדברים נבחנו לאור השמש", כותב הנציב.

 

לדעתו של הנציב, רצוי ומועיל לפנות להליכי גישור בסכסוכי עבודה, ועם זאת, "אין לערב בין שפיטה לבין גישור. כך מצווה החוק, כך מורה הפסיקה וכך מחייבת השמירה על סמכותו המוסדית של בית הדין". לדבריו, בנושא זה ראוי שהמחוקק ייתן דעתו בעניין.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו