אין ספק שפרופ' גיא בן סימון הוא רופא עיניים מוכשר ומנתח עיניים מוערך מאוד בקרב כל עמיתיו במחלקה ומנהלי המחלקות בבתי החולים האחרים בארץ. ואולם, השאלות שעולות מהפרשה החדשה אינן נוגעות כלל למקצועיותו של פרופ' בן סימון, אלא לתשתית המוסרית של הרפואה הציבורית בישראל - מה רואים ומה לומדים רופאים ואחיות במחלקה על נורמות התנהגות של בכירי הרופאים בישראל? מי ראוי להיות מנהל המחלקה בבית חולים ציבורי שבעלות מדינת ישראל?
הפרשה לא מעלה "בעיה טכנית פעוטה" כפי שמנסה עורכת הדין של פרופ' בן סימון לטעון, אלא נוגעת במוקד של עבודת רופאים בכירים בבתי החולים הציבוריים בארץ. למרות שהונהגה חובת החתמה של שעון הנוכחות, חלק מאותם רופאים עסוקים מדי ברפואה פרטית ונעדרים במשך שעות וימים מהמחלקות הציבוריות בהן הם אמורים לנהל את העבודה הרפואית, לטפל בחולים, להדריך ולהוות מודל לחיקוי ודוגמה לרופאים המתמחים, הדור החדש של הרופאים בארץ.
לפני שבוע הועברה לנציבות שירות המדינה עצומה יוצאת דופן הקוראת לבחור בפרופ' בן סימון לניהול המחלקה. העצומה, עליה חתומים כ-50 רופאים ואנשי הצוות הסיעודי של מחלקת העיניים בתל השומר, מתייחסת לתלונה של הנהלת בית החולים כאל "טעויות ותקלות טכניות". והנה, דווקא היא מוכיחה עד כמה העיוורון הערכי חלחל אל כל הרבדים במערכת הבריאות הציבורית, עד כמה דרוש ניקוי אורוות רציני כדי להפסיק את הפגיעה המתמשכת ברפואה הציבורית, ועד כמה חשוב לגבות את הנהלת בית החולים שיבא במאבק החריג שהיא מנהלת כאן.
המאבק המתמיד על הרפואה הציבורית הוא המאבק לרפואה טובה ואיכותית יותר לכל הציבור, ולא רק לעשירים או למקורבים. הוא גם המאבק לשמירה על הגבולות בין הרפואה הציבורית לפרטית כדי שלא יתקיים עירוב שעלול להיות משחית ומושחת. לכן יש חשיבות גדולה לבירור יסודי ואמיץ של תלונת הנהלת בית החולים, גם אם בכירי הממסד הרפואי מנסים לטרפד או למסמס את החקירה. המאבק הזה הוא בנפשנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
