אחרי ארבעה חודשים קמנו ליום חדש, כזה שבו נדליק את ערוץ 12 ולא נקבל פרק של "נינג'ה ישראל". או שידור חוזר של אחד כזה. בעצם, אני ממש לא מתחייב על המשפט האחרון. חוץ מזה, עונת הבכורה כל כך הצליחה שזה עניין של כמה חודשים עד שנקבל עונה נוספת.
כל ישראל אחים
פרק הגמר ששודר אמש (מוצ"ש) הביא לקשת רייטינג מסחרר יחסית לתקופה שאחרי הפיצול, ואת תואר המנצח ליובל שמלא – בחור בן 19, מעריץ היסטרי של הגרסה האמריקנית של התוכנית, שלדבריו חלם במשך שנים על הרגע. על "הר מידוריאמה", המכשול האחרון שרק מעטים בעולם הצליחו להשלים, הוא הצליח לטפס אך פספס את הבאזר בשתי שניות. סיום קלאסי, שמייצר לצופה טעם של עוד לקראת העונה הבאה.
בפעם הבאה, יש להניח ואפשר לקוות, ינסו המלהקים לצאת קצת מחוץ לקליקה של מטפסי הקירות. רוב הזמן נדמה היה שמדובר במסיבה סגורה; כולם חברים של כולם. אחד מתאמן אצל השני, שהוא בכלל קרוב משפחה של השלישי, וזה הבוס של הרביעי והפרטנר לאימונים של החמישי והשישי, שבכלל חבר ילדות של אחת המנחות. מדובר בחתך מאוד מצומצם באוכלוסייה, וכדי לטשטש זאת ניסו עורכי הפרקים לרכב על הווייב החברי ולייצר ממנו רגש ודרמה, אולם בפועל די מפריע לראות חצי מהמתמודדים מעודדים בטירוף את החצי השני. הלו, אתם באמצע תחרות.
חלם והגשים. יובל שמלא // צילום: עודד קרני
כולם רוצים להיות נינג'ה
ההישג המרשים של "נינג'ה ישראל" הוא הצלחתה בקרב ילדים ונוער. היא התוכנית הכי משפחתית על המסך, והנצפית ביותר בגילאים 4 עד 17. צופים מעל גיל מסוים יכולים להסתכל עליה, להיאנח "פעם הייתי יכול לעשות את זה" ולטפוח בעדינות על הכרס; לעומתם, נערים – בעיקר כאלה שמצטיינים בשיעורי התעמלות ויש להם הרבה זמן פנוי – מסוגלים לדמיין את עצמם על המסלול.
פתאום, גינות השעשועים הציבוריות הפכו למגרשי אימונים. מדי יום תוכלו למצוא שם בני נוער, עם או בלי חולצה, מדלגים בין המתקנים, קופצים, מטפסים, מתעופפים ומודדים זמנים. מעריצים בנו בחצר ביתם מסלולי מכשולים מאולתרים, מתחמי נינג'ה שנבנו בהשראת התוכנית כבר נפתחו ברחבי הארץ, ומי שרוצה יכול להתנסות בחוויה תמורת דמי כניסה. מטפסים, פארקוריסטים או שרירנים שלא שכחו לחדש את המנוי בחדר הכושר, הפכו לגיבורי התקופה.
במובן הזה, ההישג החשוב ביותר של התוכנית הוא ההחדרה למיינסטרים של הספורט האתגרי ושל חשיבות הפעילות הגופנית. אם "האח הגדול" ינוון לכם את המוח, תוכניות בישול יגרמו לכם להשמין, ותוכניות שירה ינסו למכור לכם שאפשר להצליח ממוזיקה בישראל, אז נינג'ה מוציאה אתכם לעשות ספורט, ואם לומר את האמת? זה אמנם מעייף אבל זה לא כזה מסר נוראי.
הצלחה מרשימה בקרב הנוער. צילום: משה נחומוביץ' // צילום: משה נחומוביץ'
ליהוק מכוון קובייה
לשלבים הסופיים הגיעו רק גברים. נכון שאנחנו בסוף שנת 2018 ובנות יכולות לעשות כמעט כל מה שבנים מסוגלים, אבל עם אתגרי כוח וסיבולת הן עדיין מסתבכות. אולם, מכיוון שאנחנו ב-2018, יש דברים שמותר לעשות לגברים, בעוד שאם חס וחלילה מישהו יעשה אותם לאישה הוא מיד יחטוף שיימינג קטלני. אז אולי לא שמתם לב, אבל "נינג'ה ישראל" היא תוכנית הטלוויזיה הכי מחפיצה שנראתה כאן כבר המון שנים (ואולי מאז ומעולם) – וההחפצה מכוונת למגדר אחד בלבד.
נכון, מדובר באפליה מתקנת, אבל אפילו במחברת חשבון אין כמות ריבועים כמו זו שהופיעה בטלוויזיה במשך העונה. המגישים ריירו על המתמודדים שעשו במתכוון תנועות ארוטיות לעבר המצלמה, קפצצו בתחתונים, הבליטו שרירים וקראו לצופים לעקוב אחריהם באינסטגרם כדי לקבל עוד תמונות חושפניות. בתחילת העונה אפילו "זכינו" לראות חשפן נאלץ להדגים לאפ דאנס על רותם סלע.
אישית, באמת שאין לי שום בעיה עם החפצה גברית או נשית. היא חלק מטבע האנושות, וכל עוד האדם המוחפץ מרוויח משהו מבחינתו (עוקבים באינסטגרם או חיזוק הביטחון העצמי) אפשר להצביע גם על צד מבורך. כל עוד ההחפצה מגיעה במידה הנכונה.
אפילו במחברת חשבון אין כמות ריבועים כזו. משתתף "נינג'ה" אדם מלכי // צילום: אריק סולטן
הבעיה נוצרת כשבדרך הזאת בונים עבורנו את המודל לגוף המושלם ומגדירים כיצד אנחנו צריכים להיראות מבחינה אסטטית. באופן מחשיד כמעט לא נראו על המסלול מתמודדים מכוערים עם גוף סטנדרטי מינוס. ייתכן כי רק אנשים יפים ומנופחי שרירים יכולים לטפס ולקפוץ וליפול למים? קשה להאמין שמדובר בצירוף מקרים.
• כך הגיבו שחקני "משחקי הכס" לסיום
• "חברים": פנטזו להפוך את ג'ואי לאנס
• ג'יג'י חדיד פתאום בעד ישראל?
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו