בעתיד הלא מאוד רחוק, עלולים תוקפי סייבר לנצל שתלי זכרון כדי לגנוב, לרגל, או לשלוט בזיכרונות אנושיים, או לעשות עליהם מניפולציות. מרבית האיומים הקיצוניים האלה אומנם נמצאים במרחק מספר עשורים מאיתנו, אבל הטכנולוגיה הבסיסית כבר כאן, בדמות מכשירים לגירוי עמוק של המוח.
מדענים לומדים כבר כיום כיצד נוצרים זיכרונות במוח וכיצד ניתן לזהותם, לאחזר אותם ולשפרם באמצעות שתלים. אך אם אנו רוצים להיערך כראוי לאיומים שהם תוצר התקדמות הטכנולוגיה, מוטלת עלינו החובה לטפל בחולשות הקיימות בתוכנה וחומרה מרושתות - כך עולה מדוח חדש שפרסמו חוקרי מעבדת קספרסקי וקבוצת Functional Neurosurgery מאוניברסיטת אוקספורד, אשר הוצג בכנס Kaspersky Next בברצלונה.
החוקרים שילבו ביו ניתוח תיאורטי ומעשי כדי לחקור את חולשות האבטחה הקיימות בשתלים, המוכרים גם כ-IPG (מחוללי פעימות מושתלים). שתלים אלה שולחים אותות חשמליים לאזורים מסויימים במוח כדי לטפל במצבים של פרקינסון, רעד, דיכאון או הפרעה טורדנית כפייתית. הדור האחרון של השתלים, מגיע גם עם תוכנות ניהול עבור הרופאים והמטופלים, אותן ניתן להתקין גם על טאבלטים וסמארטפונים מסחריים רגילים, כאשר התקשורת מול השתל מתבצעת באמצעות תקן בלוטות' הסטנדרטי.
במסגרת המחקר, נמצאו כמו חולשות אבטחתיות בהתקנים הזעירים הללו: העברת נתונים לא מאובטחת ולא מוצפנת בין השתל ותוכנת הניהול, יכולה לאפשר השפעה זדונית על המטופל או אפילו כמה שתלים במקביל. תוקף יכול לגרום למטופל לכאב במתכוון, או לגנוב מידע בעל אופי אישי וחסוי, בזכות "דלת אחורית" שתושתל בתוכנה או פשוט אי החלפה של סיסמאות ברירת מחדל.
אבל החלק המעניין באמת במחקר נשמע כמעט כמו מדע בדיוני. על פי ההערכות, בתוך 5 שנים, מדענים יוכלו להקליט באופן אלקטרוני את אותות המוח המרכיבים זכרונות, ואז יהיה ניתן גם לשפר, לשנות או לכתוב אותם מחדש. בתוך עשור צפוי להופיע בשוק שתל העצמת הזיכרון המסחרי הראשון, ובתוך שני עשורים, הטכנולוגיה תהיה מתקדמת דיה כדי לאפשר שליטה מלאה על הזכרונות שלנו.
התרחיש הזה מעלה אפשרויות לאיומים חדשים, הכוללים מניפולציה המונית על קבוצות בני אדם, באמצעות שינוי או מחיקה של למשל, אירועים חשובים או מאבקים פוליטיים. מי שעשויים להיות מעוניינים ביכולות כאלה הם גורמי ריגול או קבוצות פשיעה שיוכלו באמצעות הטכנולוגיה העתידית לבצע גניבה, מחיקה או "נעילה" של זיכרונות ולדרוש תשלום כופר בתמורה לשחרורם. בקיצור, כל המתקפות שאנחנו רואים כיום בעולם הדיגיטלי, עשויות להשתכפל, והפעם, לכונן הקשיח הפרטי שלנו בתוך הראש.
לאורי פייקרופט, חוקר בקבוצת הנוירוכירורגיה התפקודית שבאוניברסיטת אוקספורד, אמר: "שתלי זיכרון הם יעד ממשי ומרגש, המגלם יתרונות משמעותיים לטיפול רפואי. הצפי של היכולת לשנות ולשפר את הזכרונות שלנו באמצעות אלקטרודות עלול להישמע כמו מדע בדיוני, אבל הדבר מבוסס על יסודות מדעיים יציבים שכבר קיימים כיום. פרוטזות זיכרון הן רק עניין של זמן. כולנו חייבים לשאוף לשיתוף פעולה כדי להבין את מהות האיומים העתידיים ולטפל בהם, ומוטב שנעשה זאת בשלב מוקדם, שבו הטכנולוגיה עדיין חדשה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו