בבחירות האמצע שנערכו אמש (שלישי) בארה"ב בחרו האמריקנים באלפי נושאי משרות ציבוריות, ביניהם מושלים, תובעים כלליים, שריפים, ראשי ערים, מחוקקים במדינות השונות ועוד. אולם מטבע הדברים עיקר תשומת הלב מתמקד בקונגרס החדש שנבחר, ובמשמעות התוצאות עבור ממשלו של הנשיא טראמפ ועבור ישראל.
שוב הוכיח את חושיו הפוליטיים. טראמפ // צילום: AP
עד אתמול נהנו הרפובליקנים מרוב בשני בתי הקונגרס – בית הנבחרים, שמורכב מ-435 נציגים, והסנאט, שמורכב מ-100 נציגים. אמש הצליחו הדמוקרטים להשתלט על בית הנבחרים, כפי שחזו הסקרים, אולם הרפובליקנים הצליחו לשמור על הרוב שלהם בסנאט – גם כן כפי שחזו הסקרים.
"ההפסד בבית הנבחרים היה צפוי, אולם העובדה שטראמפ הצליח לא רק לשמור על הרוב הרפובליקני בסנאט אלא אף להגדיל אותו מהווה הישג גדול עבורו", אומר יורם אטינגר, מומחה לארה"ב ולשעבר הציר לענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון. "משנת 1934 נשיאים בדרך כלל מפסידים בבחירות אמצע הקדנציה. היו שני יוצאי דופן: פרנקלין רוזוולט בשנות ה-30 של המאה הקודמת, וג'ורג' בוש הבן לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. מנגד, בשנת 2010 אובמה הפסיד 63 מושבים בקונגרס לרפובליקנים, וגם קלינטון, בבחירות אמצע הקדנציה הראשונה שלו, ספג תבוסה איומה - הכי גדולה מאז מלחמת העולם השנייה בבחירות לקונגרס".
אטינגר סבור כי הדבר החשוב ביותר מבחינתו של טראמפ היה לשמר את הרוב הרפובליקני בסנאט, מאחר שזהו הגוף שמאשר את המינויים הבכירים שמבקש הנשיא לבצע – כולל שופטי בית המשפט העליון: "שניים משופטי העליון הנוכחיים כבר חצו את גיל 80 ומצבם הבריאותי רעוע", מסביר אטינגר. "בנוסף, לאחר התפטרותה של ניקי היילי טראמפ צריך להביא לאישור הסנאט גם מינוי של שגריר או שגרירה חדשים באו"ם, וכעת כמעט מובטח שיהיה לו רוב לאישור המינויים הללו".
לדברי אטינגר, גם מבחינת ישראל תוצאות הבחירות חיוביות: "העובדה שהסנאטור טד קרוז, אחד מידידי ישראל הגדולים ביותר בקונגרס שהתמודד מול יריב דמוקרטי חזק ואנטי-ישראלי בעליל, הצליח לשמור על כסאו, היא בשורה טובה מאוד. יריבו, בטו אורורק, כיהן כחבר בית הנבחרים ובעקבות ההפסד הוא לא יכהן יותר לא בסנאט ולא בבית הנבחרים, וגם זה רווח נקי.
עבור הנשיא, הסנאט חשוב עוד יותר מבית הנבחרים // צילום: Getty Images
"גם חלק מהמחוקקים הדמוקרטיים החדשים שנבחרו הם ידידי ישראל. כך למשל אליוט הנקל, שיחליף את אד רויס הוותיק שפרש וגם הוא היה ידיד ישראל. הנקל יעמוד בראש ועדת החוץ של בית הנבחרים ועל אף שהוא דמוקרט דעותיו בנוגע לסכסוך עם הפלשתינים חדות מאוד, עד כדי כך שהוא התנגד בשעתו להסכמי אוסלו. ישראל הרוויחה אתמול כמה ידידים חדשים ושמרה על לא מעט ידידים ישנים".
מבחינה פנים-אמריקנית, אטינגר מציין כי הבחירות הדגישו את השסע הגדול בין תושבי הערים הגדולות לשאר האוכלוסייה: "הדמוקרטים ניצחו בגדול בערים הגדולות, בעוד שהרפובליקנים גרפו רוב מוחלט בעיירות, בערים הקטנות ובאזורים הכפריים. ישראל לא ניצלה עד היום את דפוסי ההצבעה הללו, ונראה שבאזורי הפריפריה האמריקנית קיים כר פורה לפעילות ולהשפעה".
המלכוד של הדמוקרטים
דני איילון, שכיהן כסגן שר החוץ וכשגריר ישראל בארה"ב, ציין גם הוא כי "ב-80 השנים האחרונות זהו דפוס כמעט קבוע שהנשיא חוטף מכה בבחירות אמצע הקדנציה. לכן טראמפ ויתר מראש על בית הנבחרים והתמקד בשימור השליטה הרפובליקנית בסנאט. המהלך הזה הוכיח את עצמו והדגים שוב עד כמה החושים הפוליטיים שלו חדים. הרוב בסנאט גם מגן עליו מפני הדחה, משום שאפילו אם בית הנבחרים יחליט להדיח אותו המהלך יבלם בבית העליון".
ננסי פלוסי, שצפויה לשוב לתפקיד יו"ר בית הנבחרים // צילום: רויטרס
לדברי איילון, "לבחירות לקונגרס יש השפעה פחותה על מדיניות החוץ של ארה"ב. עיקר כוחו של הקונגרס כלפי הנשיא הוא ביכולתו לבלום מהלכי חקיקה שהבית הלבן מעוניין בהם ולהביך את הנשיא באמצעות שימועים וחקירות. בנושאי חוץ וביטחון הנשיא נהנה ממרחב פעולה חופשי יותר. בנוסף, מבחינת הדמוקרטים קיים סיכון באסטרטגיה של תקיעת מקלות בגלגליו של טראמפ בנושאי פנים, מאחר שסביר להניח שזה ייתן לו רוח גבית בבחירות לנשיאות שייערכו ב-2020. הוא יוכל לטעון בפני הציבור שהדמוקרטים תקעו את הרפורמות שביקש לקדם בחוק ביטוח הבריאות, בהשקעה בתשתיות וכן הלאה. הקונגרס סובל מדימוי ירוד ומאחוזי תמיכה נמוכים יותר מאלה של הנשיא, כך שלטראמפ יהיה קל יחסית לנצל מצב כזה לצרכיו".
מושל הומוסקסואל וחברת קונגרס מוסלמית
ד"ר הדס כהן, מומחית לממשל האמריקני וליחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, סבורה כי הזווית המעניינת ביותר של תוצאות הבחירות אתמול אינה קשורה לחלוקה הפשוטה בין שמאל לימין, אלא לזהותם של הנציגים החדשים שנבחרו. "הציבור האמריקני הצביע אמש להמון נשים, אפרו-אמריקנים ובני מיעוטים אחרים. לקונגרס נבחרו גם נציגה מוסלמית ונציג אינדיאני, ובקולורדו נבחר לראשונה בהיסטוריה של ארה"ב מושל שהוא הומוסקסואל מוצהר.
הבחירות חשפו את הקיטוב בין המצביעים בערים הגדולות לספר האמריקני // צילום: AFP
"הבחירות האלה מגיעות על רקע ההתנגדות הרפובליקנית להכרה בזכויות הטרנסג'נדרים והאיסור שהטיל טראמפ על כניסת מוסלמים משבע מדינות לארצות הברית. בנוסף הממשל הנוכחי גם התעמת עם האינדיאנים בנושא הנחת צינור נפט גדול שאמור לעבור דרך השמורות שלהם.
"הקונגרס החדש צפוי למתן את מדיניותו של טראמפ ואולי אפילו את הרטוריקה שלו. הנשיא יהיה חייב למרכז את המדיניות שלו ולהתייעץ עם הדמוקרטים, וזה עשוי להנמיך את הלהבות של הרטוריקה המפלגת. מבחינה זו לא מדובר בבשורה לימין או לשמאל, אלא פשוט בחזרה לערכים אמריקניים מסורתיים יותר".
ידיד ישראל שהצליח לשמור על כסאו. הסנאטור טד קרוז // צילום: נעם ריבקין פנטון
"תעודת הביטוח" של הרפובליקנים
יפתח דיין, מומחה לפוליטיקה אמריקנית ובעל הבלוג "על פילים וחמורים", מסביר כי הבחירות שנערכו אתמול חוללו שני מהלכים מקבילים שצפויה להם השפעה חשובה. "בטווח הזמן המיידי, לטראמפ יהיה עכשיו הרבה יותר קשה, בגלל ההשתלטות הדמוקרטית על בית הנבחרים. לעומת זאת, בסנאט זכו הרפובליקנים במעין 'תעודת ביטוח' לטווח הארוך. מאחר שרק כשליש מהסנאטורים עומדים לבחירה מדי שנתיים, התוצאות שהושגו אתמול יוצרות סיכוי גדול מאוד להמשך השליטה הרפובליקנית בסנאט גם לאחר הבחירות ב-2020. לכן, גם אם טראמפ יפסיד הנשיא הדמוקרטי ימצא את עצמו מול סנאט לעומתי שיצר את צעדיו".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו