לא הרחק מווירג'יניה המערבית ומקנטקי הצמודה שוכנת לה פורטסמות', אחת הערים הדרומיות ביותר של אוהיו. אוהיו, למי ששכח, רגילה להיות בזרקורים בבחירות לנשיאות. מאז 1964 מי שזכה באלקטורים של המדינה זכה גם בנשיאות. ואם לא די בכך - אף רפובליקני לא הגיע לבית הלבן מבלי שניצח באוהיו. אוהיו היא המדד האולטימטיבי של כיוון הרוח במקרים רבים בהוויה האמריקנית, וב־2016 אוהיו המשיכה במסורת הזאת כאשר בחרה בטראמפ.
הנשיא האמריקני מקווה שהאהדה שלה זכה לפני שנתיים, והנתונים הכלכליים הטובים, יסייעו למועמדים הרפובליקנים באוהיו. יש קרב בין המועמדים לסנאט בין הסנאטור המכהן, דמוקרט בשם שרוד בראון, לבין המתמודד הרפובליקני ג'ים רנאצ'י, ונראה שלמרות האהבה לטראמפ מלפני שנתיים, הסנאטור הדמוקרטי ימשיך לכהונה נוספת.
עם זאת, נראה כי הקרב האמיתי על ליבם של תושבי אוהיו הוא על משרת המושל. המושל המכהן, ג'ון קייסיק, לא יכול לרוץ שוב כי הוא מוגבל לשתי כהונות על פי חוק, ולכן אין לאף צד יתרון מובנה.
אוהיו היא דוגמה למדינה שבה ההצבעה לקונגרס היא כאילו גם הצבעה עבור נשיא, וזה בדיוק מה שיכול לעזור לרפובליקנים. במדינה זו, שהיא מה שהאמריקנים אוהבים לכנות "המערב התיכון" שבו יש את הערכים הטובים של אמריקה, הבחירות האלו הן, בראש ובראשונה, משאל עם על תפקודו של טראמפ - אך בניגוד למדינות אחרות - שם טראמפ לא נחשב בהכרח כגיבור שיחזיר את הכבוד האבוד של האזרח הפשוט (כמו במקרה של וירג'יניה המערבית). באוהיו בחרו בטראמפ כי הזדהו איתו הרבה יותר מאשר עם קלינטון הליברלית.
אך למרות זאת, באוהיו פגשתי בלי סוף תומכים של הנשיא טראמפ שמשום מה לא באים לידי ביטוי בכלי התקשורת. ננסי, תומכת של המפלגה הדמוקרטית, עובדת בסופרמרקט המקומי של פורטסמות'. היא אומרת לי כי הגל הכחול - כלומר, סחף של ניצחונות דמוקרטים שיובילו לניצחון באחד או בשניים מבתי הקונגרס - בדרך (המפלגה מזוהה עם הצבע הכחול).
הגל הכחול שלא היה
אני שואל, בסרקסטיות, אם היא מתכוונת שיהיה גל כחול כמו הגל הכחול (שלא היה) בשנת 2016 - כאשר טראמפ והרפובליקנים הדהימו את כולם כאשר שמרו על שני בתי הקונגרס וכבשו את הבית הלבן. "אתה צודק. אז כולם טעו. שווה להמתין".
מאחר שהדמוקרטים הפכו את בחירות אמצע הקדנציה הנוכחיות לקמפיין של "רק לא טראמפ" (זה מצע הבחירות העיקרי שלהם, צריך להודות), בשטח זה גורם דווקא להתעוררות של המצביעים הרפובליקנים - לפחות אלה שעדיין צופים במהדורות החדשות, שאיבדו באמריקה את אמינותן ובעיקר את הצופים.
הצבעה מוקדמת בנבדה // צילום: אי.אף.פי
גם "פרשת קבאנו", שבה הרפובליקנים ראו איך הם כמעט מאבדים שליטה על מינוי כה חשוב לבית המשפט העליון בחודש אוקטובר, היתה מבחינתם דחיפת מרץ לרוץ לקלפי ולהצביע.
אין ספק שהמסע של טראמפ נגד התקשורת הממסדית הצליח. אגב, היא יכולה לבוא בטענות רק לעצמה. אני תוהה לאן נעלמו כל תומכי טראמפ הרבים שאני פוגש בדרך. כנראה לא עברו את הצנזורה.
בעולם מן הסתם עוקבים אחר הבחירות לקונגרס, אבל ברחוב האמריקני מייחסים חשיבות רבה מאוד לבחירות למשרת המושל. ב־36 מדינות בוחרים במושל. 16 מתוכם הם מושבים של מושלים שלא מתמודדים מחדש, כמו באוהיו. בשבעה עימותים הקרב צמוד. כמו באוהיו. טראמפ חורש את אמריקה ונוסע למדינות שבהן יש קרב צמוד בין הסנאטורים ובין המועמדים למושלות.
מלקקים את הפצעים
הוא מבקר בעיקר מדינות שהצביעו עבורו בשנת 2016 - כמו פלורידה ווירג'יניה המערבית, כי הוא יודע שבסיס התמיכה שלו איתן ויכול לעשות את ההבדל.
בפלורידה מתייצב טראמפ לצידו של רון דה־סנטיס - חבר בית הנבחרים לשעבר בעל רקורד פרו־ישראלי מוצק - שמתמודד מול אנדרו גילום, ראש העיר של בירת פלורידה, טלהסי, שנהנה מתמיכתו של ברני סנדרס הסוציאליסט והכוכב של הדמוקרטים.
דה־סנטיס נהנה מהתמיכה ומודה כי הוא "טראמפיסט". באוהיו המצב לא דומה למדינות האחרות של טראמפ, אבל זה לא אומר חיים פשוטים למועמד למשרת המושל. התובע הכללי מייק דה־וויין מזוהה עם המושל היוצא, ג'ון קייסיק, שהתמודד נגד טראמפ בפריימריז של המפלגה ב־2016. דה־וויין חצוי בין הזדהותו עם טראמפ לבין נאמנותו לקייסיק, שכיהן כמושל מתון שלפעמים שיתף פעולה עם הדמוקרטים בנושאים שונים, ואף אימץ חלקים מרפורמת הבריאות של "אובאמה־קר".
תעמולת בחירות בפורטסמות', אוהיו
ברחוב בפורטסמות' אני באמת רואה רפובליקנים נבוכים. בחנות משקאות מקומית בפורטסמות' אומרת לי המוכרת כי היא יודעת בדיוק מה לעשות: "קייסיק היה מושל מצוין, אבל בעניין של טראמפ הוא לא צדק. עכשיו אנשים של טראמפ כאן מצד אחד רוצים מושל רפובליקני, אבל לא אוהבים את האיש של קייסיק".
אני אומר לה שיש להם ממש לבטים של פוליטיקה במישור הארצי. היא צוחקת. "כאלו אנחנו בפורטסמות'. פורטסמות' מלקקת את פצעיה". העיר התעשייתית בעבר (שנחשבה לבירה העולמית לייצור שרוכי נעליים) ראתה בריחה של תושבים ואובדן מקומות עבודה. היום נותרו בה 20 אלף תושבים, שרק רוצים עתיד עם תקווה.
העיר קטנה, אבל זה לא מנע ממועמדים רבים להגיע לכאן בזמן שהם רצו לנשיאות (בוש הבן, ג'ון אדוארדס, ביל קלינטון עבור אשתו, וברק אובאמה ב־2012). יש משהו מיוחד במקום. משהו מאוד סימבולי.
מצביעים בקליפורניה
"אני יודעת מה אני רוצה לילדיי. את הטוב ביותר. העיר שלי מבחינתי היא הטובה ביותר, ולכן אני עובדת קשה כמו בעלי ובסוף השבוע אנחנו והילדים שלי נאכל את הסטייק הכי טוב בעולם, כפי זה שיש לנו בפורטסמות'", אומרת לי אלייזה, קופאית מקומית עם קעקוע גדול על היד.
כמעט במקביל מדברים בטלוויזיה על שיירות המהגרים ממרכז אמריקה - שטראמפ דואג להזכיר בכל עצרת. למען האמת, באוהיו, מרחק אלפי ק"מ מהגבול עם מקסיקו, לא מתרגשים, יש להם עניינים אחרים בראש. כמו להוציא את הילד מהגן, לגמור את החודש ולדאוג לפרנסה. אך למרות כל האדישות ברחוב שאני פוגש, ברמה הארצית יש אינטנסיביות שבדרך כלל מורגשת רק כאשר יש בחירות לנשיאות - והכל בזכות אדם אחד בשם טראמפ.
גם באוהיו הדבר מורגש, שכן היא אחת המדינות שמאפשרות הצבעה מוקדמת. השיאים כבר נשברים, ויותר מ־30 מיליון איש ברחבי ארה"ב ניצלו את הזכות להצבעה מוקדמת - יותר מכל המצביעים בהצבעה המוקדמת בשנת 2014. במדינות כמו טקסס וטנסי המספר פשוט הכפיל את עצמו.
הדמוקרטים יודעים כי הם צריכים להגדיל את כוחם ב־23 מושבים בבית הנבחרים כדי לקבל רוב, ונראה כי הסקרים איתם. אבל הרפובליקנים יודעים שדווקא המצב הכללי איתם: הכלכלה פורחת והאזרח הפשוט מזדהה מאוד עם המסר שמפיץ טראמפ נגד הסכנה של הפקדת בתי הקונגרס בידי הדמוקרטים בנושאים קרדינליים של ביטחון, חוק וסדר ("הם יפתחו את השערים של המדינה לשיירות מהגרים" הוא אחד המשפטים שלו בעצרות).
הכלכלה פורחת
אם יש סיכוי שטראמפ ידהים שוב את העולם ויצליח לשמור על בית הנבחרים בידיים רפובליקניות, הרי זה בזכות ההישגים הדרמטיים שלו בכלכלה. סקר שפורסם אתמול מראה כי כמעט שני שלישים מהאמריקנים אומרים שהכלכלה היא במצב "מצוין או טוב". רק 38% אמרו כך לפני שנתיים, ורק 27% אמרו כך בבחירות האמצע של 2014.
למעשה, בסקרים הגנריים, שבודקים את רמת התמיכה הכללית בדמוקרטים בארה"ב, יש ירידה ביתרון של הדמוקרטים. ומכל מקום, מה שקובע זה התמיכה בכל מחוז (לבית הנבחרים) ובכל מדינה (בבחירות לסנאטׂ), לא הסקרים הארציים.
הרפובליקנים גם יכולים לשאוב עידוד מכך שההצבעה המוקדמת חזקה במיוחד במחוזות שמזוהים עם בוחרים רפובליקנים. משימה אפשרית שאותה מבקשים הרפובליקנים למנוע בזכות הנשק הסודי - טראמפ. בינתיים הדמוקרטים גייסו לקרב את הנשיא לשעבר ברק אובאמה ואת סגנו ג'ו ביידן.
טראמפ ערך עוד עצרת בסוף השבוע בפלורידה, שבה הזהיר כי אם ייתנו לדמוקרטים שוב את השליטה בבית הנבחרים - שמונה שנים אחרי שהרפובליקנים השפילו את ממשל אובאמה והשתלטו על בית הנבחרים - הרי מנהיגת הדמוקרטים, ננסי פלוסי, תמחק את כל ההישגים של טראמפ בשנתיים האחרונות (ויש הרבה).
אפשר לבקר את טראמפ, אבל אי אפשר שלא להצדיע לנכונותו ללכת עם האמת הפוליטית שלו עד הסוף. טראמפ, בניגוד לנשיאים אחרים לפני בחירות האמצע, לא מהסס ללכת על כל הקופה ולהילחם על כל קול מבלי להתחנף למצביעי מרכז או לדמוקרטים.
הוא מודע לעובדה שנשיאים בדרך כלל סופגים מהלומה בבחירות אמצע קדנציה ומבין גם כי המצביעים שהביאו אותו לבית הלבן לא ייצאו הפעם בהמוניהם כמו אז.
זו הסיבה שהוא פונה ל"בייס" שלו ואומר דברים מאוד חריפים - על מהגרים, על השמאל כמו בקמפיין לנשיאות, גם אם במחיר של להיראות בלתי־ממלכתי. בין כה וכה היום באמריקה הכל סביב טראמפ, אז למה שלא ינצל את זה מבחינתו. הוא השתלט על השיח, לטוב ולרע. אם יפסיד את בית הנבחרים - כפי שהסקרים חוזים - הוא יוכל לנצל את זה לטובתו לטווח הארוך (להאשים את הדמוקרטים בסיכול יוזמותיו ולנצח בכהונה נוספת בשנת 2020).
אם ינצח נגד כל הסיכויים וישמור על בית הנבחרים - הוא יוכל לזקוף את זה לזכותו ולהיות ווינר כל הדרך לבחירות 2020 ולקדם אג'נדה שתעזור לו. אותו דבר לגבי הסנאט, שם דווקא צופים שהרפובליקנים ימשיכו לשלוט.
תזכורת: הרפובליקנים התרחקו מבוש לקראת סוף כהונתו כי פחדו שישפיע על סיכוייהם לנצח בבחירות לקונגרס בגלל המלחמה בעיראק והכלכלה. בבחירות האמצע בשנת 94' הדמוקרטים התרחקו מהנשיא ביל קלינטון בגלל החידלון של ממשלו. גם עם ברק אובאמה לא רצו הדמוקרטים להופיע מעל אותה במה בבחירות האמצע של שנת 2010 לאחר שביזבז את רצונם הטוב של הבוחרים על הרפתקאות "אובאמה־קר" .
עם כל הביקורת התקשורתית נגד טראמפ בשנתיים האחרונות, הוא נותר מותג, והרפובליקנים ממשיכים לאמץ אותו לחיקם. בחירות האמצע באוהיו עשויות, כמו בבחירות לנשיאות, להיות הסמן הכללי של המגמה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
