מהמטרופוליטן בניו יורק לאופרה בתל אביב

מאיה לחיאני נושאת בתואר ייחודי בזירת האופרה הישראלית: הזמרת "הצברית" הראשונה שהופיעה במטרופוליטן אופרה, בית האופרה המהולל של ניו יורק. 

כבר 15 שנה מתגוררת לחיאני בארה"ב ובשנה החולפת ציינה את הופעתה ה־70 במטרופוליטן - הישג יוצא דופן לאמנית ישראלית ובכלל. במהלך החודש הבא (9־23 בנובמבר) תערוך לחיאני את הופעתה הראשונה באופרה הישראלית, בתפקיד הנשי הראשי באופרה "ורתר" מאת ז'יל מאסנה. 

"זה קצת מלחיץ לשיר בפני אנשים שאני מכירה ואוהבת", היא מתוודה, "אבל הלחץ יורד ברגע שמתחילים לנגן. זו הרגשה נהדרת לשיר בארץ, זה הבית שלי ואני מאושרת לשיר כאן".

לחיאני היא זמרת אופרה ללא גינונים אופראיים. "דיווה? כבר אין מקום להתנהגות קפריזית כזאת", היא אומרת. "היום זמרים יודעים שלכל אחד יש תחליף. מנצחים וזמרים רוצים לעבוד עם קולגות טובים ונוחים". 

מתוך האופרה "ורתר"// צילום: האופרה הישראלית

בצה"ל שירתה לחיאני כמוזיקאית מצטיינת והופיעה בפני חיילים בכל רחבי הארץ. "הצבא עשה אותי זמרת לא מפונקת", היא אומרת, "לזמרות אופרה יצאו מוניטין של נשים רגישות ואובססיביות לקול שלהן - ואני לא מאשימה אותן. זה הכלי שלנו, מקור הפרנסה שלנו. אבל הצורך הזה להרגיש כמו 'פרח מוגן' עלול גם להזיק". 

אין לה בעיה עם דרישות מוגזמות של במאים. בהפקת "ורתר" היא שרה, בין השאר, כשהיא שרועה על הרצפה. "אני אוהבת לשיר על הרצפה", היא צוחקת, "זמר אופרה הוא סוג של אתלט. כמו שאתלט מאמן את הגוף - אנחנו מאמנים את הקול. לשיר אופרה בלי הגברה, להישמע מבעד לתזמורת ענקית, להגיע לכל הפינות של אולם רחב ממדים - כל זה דורש טכניקה של אתלט, אבל הכול צריך לבוא מתוך הדמות,. אופרה היא אחרי הכול הצגה מושרת, ובעיניי זמרת אופרה צריכה להיות שחקנית לכל דבר".

לפני כמה שנים השתתפה לחיאני בהפקת המטרופוליטן של "מותו של קלינגהופר", אופרה של המלחין האמריקני ג'ון אדמס מ־1991 העוסקת בפרשת חטיפת האונייה האיטלקית "אקילה לאורו" על ידי טרוריסטים פלשתינים ב־1985. החוטפים רצחו את אחד מנוסעי האונייה, יהודי־אמריקני בשם ליאון קלינגהופר. 

ההפקה עוררה פולמוס גדול, מחוץ לאולם נערכו הפגנות והאופרה הואשמה בתמיכה בטרור. "אף אחד לא ציפה לזה", מספרת לחיאני, "זו היתה חוויה מאוד משמעותית בשבילי, אבל לא מאוד נעימה. הבכורה היתה בלגן גדול: אנשי ביטחון, שטח סטרילי, באולם ישבו שוטרים סמויים. פתאום מצאנו את עצמו מככבים בחדשות, שלא בטובתנו. זו היתה הפעם הראשונה שהתקשורת הישראלית התעניינה בי, אבל לצערי לא דיברו איתי כתבי תרבות אלא כתבי חדשות".

חוויה קשה? 

"כן, אבל לא רק. פתאום החלו לדבר על אופרה ועל המקום שלה בתרבות של ימינו, אז אולי יצא מזה משהו טוב". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו