לשתי שאלות עקרוניות בתחום הביולוגיה והפיזיקה ישנן בידי האנושות תשובות מספיקות, גם אם הן לא מלאות לחלוטין. אחת היא כיצד נוצר העולם? כשהתשובה היא על ידי מפץ גדול. השנייה היא מה הוא מוצא האדם ושאר בעלי החיים? כשהתשובה לכך היא בתהליך אבולוציוני מחד תא, אב קדמון אחד משותף לכל בעלי החיים והצמחים בעולם.
מה שלא ברור עדיין ושאין עליו תשובה מנוסחת, הוא שאלת החיבור בין שני העולמות: מה גרם לדומם להפוך לחי? כיצד נוצר התא החי הראשון ומה קדם לו? במילים אחרות, האם לפני האבולוציה הביולוגית היה תהליך של אבולוציה ברמה הכימית והפיזיקלית שיצר חומרים מטרימים לתא החי, שפעלו בצורה דומה לו ושכפלו את עצמם או שהתחולל תהליך אחר שהביא בדרך של מזל או של בריאה לתחילת החיים במובנם הביולוגי החי?
התשובה לשאלה הזו חורגת בהרבה מהעולם הקטן שלנו בכדור הארץ והיא בעלת השפעה גם על השאלה האם יש חיים במקומות אחרים ביקום. שהרי הבנת תהליך יצירת התא החי הראשון היא קריטית כדי להבין עד כמה מדובר בתהליך ייחודי, חסר תקדים או במהלך טבעי ופשוט שנגזר מעצם היות החומר, מורכב מחומרים ויסודות פיזיקליים וכימיים שונים. אגב מאמצי מחקר שנעשו עד היום במערכת השמש שלנו, בעיקר בכוכבים כמו מאדים ונוגה המצויים בתוך חגורת החיים סביב השמש שלנו, לא נמצאו עדויות חותכות לחיים, אפילו לא ברמה החד תאית. זאת למרות שלפחות בכוכב הלכת מאדים היו בעבר תנאים המתאימים לחיים.
בכל מקרה לשאלה המסקרנת והמיוחדת הזו, נתנו לאורך המחקר והשנים תשובות אפשריות רבות וגם נעשו ניסויים רבים, חלקם מהפכניים ופורצי דרך, המדמים את תערובת החומרים שהתקיימה בכדור הארץ הקדמון לפני הופעת החיים.
אך מתברר שלמרות המאמץ המחקרי הרב, התיאוריות הרבות, הדמיות המחשב ותהליכי הסימולציה שמאפשרת לנו הבינה המלאכותית אין בידי המדע תשובה מוסמכת ומקובלת על רוב הקהילה המדעית, כזו שניתנת לשחזור או להוכחה עקיפה. אמנם הושגה התקדמות בתחום, בידי עולם המדע ישנן חלקי תשובה, ראיות אפשריות לכך שאולי בעתיד כשנדע יותר נוכל להבין לעומק מה התחולל בראשית החיים, אבל תשובה ממשית מוסכמת ומקובלת על עולם המחקר אין בנמצא. במילים אחרות, אנחנו לא מסוגלים להבין מה הפך חומרים דוממים לחומרים חיים. כיצד תהליך פיזיקאלי וכימי ביסודו של עירוב חומרים ברמה המולקולרית חצה את הסף והפך לתא שמשכפל את עצמו ומעביר את המורשת הגנטית שלו לדורות הבאים ומבטיח בכך את הקיום שלו. זאת עוד מעבר לשאלה הגדולה יותר מה היא המודעות? וכיצד היא נוצרה בבעלי החיים או באדם.
כאן נכנס ספרו של יבשם עזגד, שסוקר בצורה יסודית והיסטורית את כלל האפשרויות, את המצב המחקרי נכון להיום וכן את הגילויים שכן נעשו בתחום. יאמר מיד כי מדובר במאמץ הירואי, כיון שלקחת תיאוריות העוסקות ביצירת מולקולות, בחיבורים האפשריים ביניהם, בתהליכים פיזיקליים ברמה האטומית ולהסביר בצורה שווה לכל נפש - הוא מבצע לא פשוט.
ובכל זאת, נראה כי עזגד, עיתונאי מדע בעברו וכיום דובר מכון ויצמן למדע, עשה דרך רבה בכיוון והצליח להקיף בצורה די טובה את העולם המחקרי המרתק הזה העוסק ברגע בו התחילו החיים.
מצד שני, גם אחרי המאמצים הענקיים של הכותב והעורכים, חלקים מהספר אינם קלים לקריאה, לפחות פרקיו הראשונים לא קלים, אבל מי שיתאמץ וייתן לכותב סיכוי אמיתי, ירוויח רבות ויבין יותר את העולם המחקרי המיוחד הזה. בימינו בהם תיאוריות מדעיות מותקפות לא פעם על ידי גישות המתכחשות לקידמה, למחקר האמפירי ולדרך שהביאה את האנושות לרמה טכנולוגית גבוה ולאיכות חיים חסרת תקדים, החשיבות של ספר מהסוג הזה היא רבה.
זאת, בעיקר במדינת ישראל שמהווה מבחינה רבה חברה רב תרבותית עם חברות מסוגרות שמתעלמות או לא מנסות כלל להבין את הבסיסים המודרניים, והעקרונות המדעיים שקיימים ביסוד המכונות והיתרונות הטכנולוגיים כמו מחשבים, חשמל, רפואה, תעופה, תעשייה, שחבריה משתמשים בהם יום יום כל הזמן.
נעים מבחינה זו גם לציין כי הכותב משתדל מאד שלא להביע דעה אישית בתחום בו ההשקה בין שאלת החיים לאמונה בבורא היא כמעט אינטואיטיבית. מאד קל להביע דעה אישית באשר לתהליך ראשית החיים, ואכן מדענים שונים בתקופות שונות נטו כאן הן לצד האמונה בבורא או בחכמה קדומה והן לצד המטריאליסטי במשמעות העמוקה ביותר שלו ששוללת כל משמעות רוחנית לעולם החומרי, עמדה בה דגל האסטרופיזיקאי הדגול סטיבן הוקינג בספרו האחרון.
עזגד בחר בדרך אחרת ונאורה בצורה מעוררת הערכה להביא את כל הדעות בתחום כלשונן. כלומר במקום לנקוט בעמדה מטריאליסטית או בעמדה אמונית מביא הכותב את עמדתם של מדענים שונים בנושא ולא מכריע או מנסה אפילו להכריע או להביע עמדה אישית.
זו גם הסיבה מדוע כדאי מאד לאנשים מכל הגוונים והקשת, בין אלו שמאמינים באבולוציה, בין אלו שמאמינים בבריאתנות, אלו שמצויים בעמדת אמצע, לקרוא את הספר כדי להבין היטב את האתגרים השכליים ששאלת תחילת החיים מעמידה בפנינו. מעשה קריאה כזה רק ירחיב את אופקיו של הקורא, יפתח את מחשבתו, ובמקרה הטוב ביותר יאתגר בצורה חיובית את עמדתו בשאלה החשובה שהספר שואל.
זאת, באופן דומה לפילוסופים היהודיים הקדמונים, כמו הרמב"ם, האבן עזרא, ר' יוסף אלבו ור' חסדאי קרשקש שעסקו באפלטון ואריסטו ולמדו את הפרקטיקות המדעיות ששלטו בתקופתם מבלי לחשוש מסתירה בין עמדתו הכפרנית של ארסטו לעולמם הפנימי. גישה זו שגם הרמח"ל, שהיה תלמידו של לבייניץ, תמך בה קצת נהדפה בשנים האחרונות וזאת למרות תמיכה גורפת של ענקים גם בעולם החרדי במחקר מהסוג הזה כולל תלמידו המובהק וממשיך דרכו של החזון איש, ר' גדליה נדל שתמך בספריו באבולוציה על כל ההבטים שלה. כך או כך נעים להגיד גם שכותב שורות אלו נהנה מאד מהספר ויצא נשכר מהעיסוק האינטלקטואלי והקיומי שהציב עזגד בפני כולנו.
החיים מתחילים כאן, מאת: יבשם עזגד,
הוצאה: משכל (ידיעות ספרים). 200 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
