המס על הקניות באינטרנט לא נגבה

"החלטת הממשלה משנת 2014 שעניינה הסרת חסמים ביבוא אישי לא יושמה במלואה", כך קובע מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח שמתפרסם היום (שני), ומוסיף כי "משרדי הכלכלה והאוצר טרם השלימו את הקמת המערכת הממוחשבת ליבוא אישי, הרשויות המוסמכות עדיין לא השלימו את השינויים האסדרתיים הנוגעים ליבוא אישי ולחוקיות היבוא, וצו יבוא חופשי לא תוקן באופן שתתאפשר הנפקת אישור על עמידה בדרישות חוקיות היבוא בתוך שני ימי עבודה".

בשנים 2016-2014 צמח השוק הקמעונאי המקוון בישראל בשיעור שנתי של כ-25 אחוזים, ובשנת 2016 הוערך בכ-7 מיליארד שקל והיה כ-6 אחוזים מהשוק הקמעונאי כולו. בשנת 2020 צפוי השוק הקמעונאי המקוון בישראל להכפיל את עצמו, ואף יותר, ולהגיע לכ-15 מיליארד שקלים ויהיה כ-12 אחוזים מהשוק הקמעונאי כולו באותה שנה, כך שמדובר בתחום שכולנו מושפעים ממנו כמעט ללא יוצאים מן הכלל.

על פי בדיקת משרד הכלכלה, בשנת 2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקונים מחו"ל והמוכרים לחו"ל. ישראלי רוכש בממוצע 36 פעמים בשנה - תדירות גבוהה לעומת מדינות מפותחות אחרות. ניכרת צמיחה משמעותית גם במספר הישראלים הרוכשים מוצרים באינטרנט וגם בתדירות הקנייה ובמספר הקטגוריות שהרכישות נעשות בהן. 

מבקר המדינה, יוסף שפירא // צילום: אורן בן חקון

מערכת "שער עולמי" של רשות המיסים, שעלתה לאוויר בינואר 2018, אמורה לטפל בכל המוצרים המיובאים לארץ, "אך בשלב זה", מציין המבקר "עד להתייצבותה, היא מטפלת ביבוא מסחרי בלבד".

במקטע שחרור הטובין מהמכס פועלות בתחום היבוא האישי חברת הדואר, ש-99 אחוזים מהחבילות עוברות דרכה, וחברות השילוח. המבקר מצא כי "מינהל המכס מקבל מידע מקדים רק על החבילות המגיעות לארץ באמצעות חברות השילוח וסורק אותן במערכת ייעודית, וזאת כדי לאכוף את משטר חוקיות היבוא ולגבות את המיסים הנדרשים. מאחר שחברת הדואר לא קיבלה מידע מקדים במשך השנים על החבילות המגיעות לארץ, לא סרק מינהל המכס, והוא עדיין אינו סורק את החבילות המגיעות באמצעות הדואר".

לכן נקבע בדו"ח כי "אין הוא יכול לאכוף את משטר חוקיות היבוא על רוב הטובין המגיעים לארץ ולגבות את המיסים הנדרשים בגינם".

עיכובים בפיתוחו של בנק הדואר

בשנת 2012 התקבל תיקון בכנסת שמטרתו הפרדה בין פעילותו הפיננסית של בנק הדואר ובין פעילות הדואר של חברת האם חברת הדואר. "למרות זאת", כותב מבקר המדינה "נמצא כי יישומו של תיקון 11 שהופקדו עליו משרד האוצר, משרד התקשורת וחברת הדואר נדחה כחמש שנים. עוד נמצא כי סוגית ההון העצמי של בנק הדואר, שהיא המניעה העיקרית כיום ליישומו של תיקון 11 ,טרם הוסדרה ולא הועמד ההון העצמי הדרוש לקידום המהלך".

בנוסף, המבקר כותב כי "הממשלה החליטה על הפרטה עתידית של חברת הדואר. אי-היישום של הוראות תיקון 11 מעכב את פיתוחו ואת חיזוקו של בנק הדואר, ובכך נמנעת העלייה הפוטנציאלית של ערכו, מניעה העלולה להפחית את תמורת ההפרטה העתידית שהממשלה החליטה עליה".

סניף בנק הדואר // צילום: משה שי

עוד מצא המבקר בנוגע לדואר ישראל כי במועד סיום הביקורת בדצמבר 2017, "טרם מונו לדירקטוריון בנק הדואר יושב ראש קבוע ודירקטור חמישי, דבר שאיננו מאפשר את התכנסות הדירקטוריון ופוגע בעבודתו התקינה, בין השאר, בקביעת מדיניות לבנק הדואר ובפיקוח על התנהלותו".

ביקורותו של המבקר מצא כי "גם בסניפים וגם במוקד הטלפוני נמצאו ליקויים רבים בשירות בנק הדואר ללקוחותיו -איכותו, זמינותו ומהירותו". 

המבקר מעיר כי "למרות השיח הציבורי הער והדרישה הגוברת לבנק חברתי ולהרחבת נגישותם של השירותים הכספיים לאוכלוסיות מוחלשות, נמצא כי הממשלה לא דנה בסוגיה זו ולא הגדירה את הנדרש מבנק שכזה והאם בנק הדואר יכול למלא דרישה זאת".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו