"חיי מדף": הפרעת קשב

ספרי השמע כובשים נתח אחר נתח משוק הספרים. לפתע האוזן האנושית מחליפה את העין כלקוחה הנחשקת של ההוצאות לאור. 2.5 מיליארד ספרי אודיו נמכרו בעולם בחמש השנים האחרונות, ועוד היד נטויה.

כמובן, אמזון אחראית לא מעט למגמה הזו - כמו בכל שדה שאליו היא מכניסה יד ורגל. יצרנית ספרי השמע "Audible", שבבעלות אמזון, שולטת בתחום ובאפשרויות שלו: אשתקד דיווחה החברה כי לקוחותיה על פני הגלובוס האזינו לתוכן שלה במשך יותר ממיליארד שעות. בכל שנה המספר צומח פלאים. אנשים סיימו את סדרת הרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה במהלך שיעורי הפילאטיס שלהם. לא רק מדריכי העצמה וביוגרפיות עסקיות נמכרים למאזינים - יש ביקוש גם לשייקספיר, לשירת הייקו ולסטיבן קינג.

על פניו, המרת קריאת ספרות לשמיעתה עלולה לערער את אמינות הטקסט, שהרי זהו מעבר מן הממשי החקוק בנייר לבין האותיות הפורחות באוויר וחומקות מכל מחויבות. השמועה לעולם לא נכתבת בשטר חוב: היא לא חתומה בידי איש ומדלגת בחופשיות על כנפי הרוח. לעומתה, העין רואה את הקיים ומאמינה למגע היד. היא עדה אמינה יותר מאשר האוזן, כמאמר הרקליטוס מאפסוס.

האומנם כך? חכמי התלמוד סברו אחרת וטענו כי אדם שחיבל בעינו של חברו "משלם לו את דמי עינו", ואילו כאשר פגע באוזנו - "משלם דמי כולו". שהרי האוזן היא אשנב הקבלה לגופו של האדם. גם כשאנו ישנים, עינינו עצומות ואיברינו נרפים, האוזן כרויה לנשמע מסביבה, עומדת על המשמר, שומרת הסף של הנפש הצפונה.

הדיון באופן ובצורה של הכלת העולם מפרנס פילוסופים ושרלטנים כאחד, ולכן ברי כי הוויכוח על הבכורה המחשבתית בין הקריאה להאזנה, אינו אלא קידום מכירות נהדר לשתיהן. מי מבין השתיים מספקת את הטקסט באופן הצלול והחווייתי ביותר? מי מוסרת את "הקול" הספרותי כמסר אמין ונאמן? הקול האידיאי של הטקסט הדומם, המשתנה בהתאם לעולמו הפנימי של הקורא; או הקול המוכתב של ספר השמע, שחוסם אפשרויות אך מנכיח את היות הדמויות כאנשים וכנשים מדברים - ומפרה את דמיון המאזין?

זה כנראה לא משנה. הקשב האנושי עמוק ומורכב יותר, ואינו תלוי בלעדית בראייה או בשמיעה. הן רק קצוות חוט המוליכים אליו, בדרך פתלתלה ומאתגרת. הקשב הוא תהליך הכרתי, המעורר ומגרה את חוויות העבר ואת הידע שרכשנו. הוא מכלול האפשרויות שלנו לקלוט עולם חיצוני לנו, לקבלו ולהכירו. 

ולכן קריאת ספרות אינה דווקא בהכרח התכרבלות עם ערימת דפים על כורסה והתמסרות טוטאלית אליהם. קורא הספרות עשוי להיות זה המהרהר בחייו לאחר שמילה או משפט בודד חלחלו את שריון תודעתו. לא דרוש לכך רומן ואפילו לא סיפור קצר. דרושה נכונות לקשב, באשר הוא, נדיר ככל שיהיה בעולמנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו