אסתר דותן הקימה בשנת 2006 את הוצאת פיתום, שמוציאה בממוצע ספר בשנה, "במכוּון", לדבריה. במסגרת ההוצאה היא תרגמה, בין היתר, שירים של גרייס פיילי; את "על ההתבוננות" של מבקר האמנות ג'ון ברג'ר; מסות של מרתה רַסלר והיטוֹ שְטיירְל, שתי אמניות עכשוויות פורצות דרך; וספר על הביוגרפיה היצירתית של הסופר והבמאי כריס מרקר.
השֶוולייה ד'און, יליד 1728, היה דמות היסטורית, דיפלומט וסופר שחי כגבר וכאישה. איך סיפורו מתייחס לתפיסות עכשוויות של טרנסקסואליות?
"הוא crossdresser, לא בטוח שזה חופף לטרנסקסואל. הוא לפעמים מרגיש גבר ולפעמים אישה ולפעמים שניהם יחד. הוא לא שבוי בסטריאוטיפים ובגינונים שכופים יחסי הכוח בין המינים, אלא נאבק בהם, דבר לא ברור מאליו. חשוב גם לומר שאין זה רומן חניכה, אלא רומן שמגולל את הטלטלות העזות שסופג מי שכבר מודע לאחרותו, מקבל אותה וחי אותה".
גם המחבר, בריאן או'דוֹהֶרְטי (יליד 1928), נע בין דמויות, שבאמצעותן הוא חי כמה חיים מקבילים. איפה המחבר והדמות נפגשים?
"אצטט את או'דוהרטי, שהוא גם אמן חזותי חשוב: 'בלי משים אחרים קובעים לנו מה מותר, תוחמים לנו את הגבולות שבתוכם נפעל. אני לא מדבר על בנייה של זהות, אני מעדיף לדבר על פירוק של זהות, על מה שמרחיב את התחום שבו העצמי זורם תדיר'".
במקור הרומן מתחקה אחר מחשבותיו של ד'און ללא הבחנה בין זכר ונקבה, כפי שמאפשרת האנגלית. איך התמודדת עם הצורך להכריע בין המינים בעברית?
"זה לא היה פשוט כי יש צירוף בו־זמני של תודעות. התחביר העברי הכריח לנקוט עמדה פרשנית, והקורא יכול להסכים לה או לא. נוצר אילוץ תרגומי שמזמן ערך מוסף לקריאה אקטיבית. האמביוולנטיות של ד'און יצרה בעברית דרמה לשונית".
פרויקט חדש שאת עובדת עליו כרגע?
"ספר פרוזה של הסופר, יוצר הקולנוע והטלוויזיה, ההוגה החברתי הגרמני אלכסנדר קְלוּגֶה, 'מתקפת האוויר על הלברשטאדט בשמונה באפריל 1945'. הספר הוא מונטאז' ספרותי של ההפצצה נטולת התכלית האסטרטגית על עיר ילדותו של המחבר".
ציטוט שמדבר לליבך מתוך הספר.
"אצטט את דברי ד'און הפותחים את הספר: 'מעולם לא הקדשתי מחשבה מרובה למין שלי עד שהאנגלים החלו להמר עליו. האם אני גבר? האם אני אשה? האנגלים הם, כמובן, עם של מהמרים. הדבר שיחק לטובתי'". √
