מאמן נבחרת ארגנטינה מעולם לא היה תפקיד פשוט, אך נדמה שאין תקופה קשה יותר לשבת בה על הספסל של האלביסלסטה מאשר בימים שאחרי הגביע העולמי ברוסיה. ההפסד 3:4 לצרפת בשמינית הגמר היה כמו צונאמי על הכדורגל הארגנטינאי. הוא סחף מהחוף את המאמן חורחה סמפאולי, לקח איתו את הכוכבים הגדולים שהחליטו על פסק זמן או שהודיעו על פרישה, והותיר את הנבחרת שמחפשת תואר כלשהו כבר 25 שנים בצומת דרכים.
בתוך הבלאגן הזה ממתין הערב ה־משחק, מפגש מול ברזיל בהרכבה החזק ביותר, פוטנציאל לטרגדיה ספורטיבית של ממש. את כל המטען הכבד הזה, שכולל צורך בחילופי דורות ואינו כולל את לאו מסי, לקח על עצמו ליונל סקלוני. על הנייר שחתם עם נשיא ההתאחדות קלאודיו "צ'יקי" טאפיה לאחר המונדיאל כתוב "מאמן זמני", כשהתוקף הוא סוף 2018, אך בקצב שבו הדברים מתנהלים בשכונת בואנוס איירס, שחקן העבר בן ה־40 עוד עלול למצוא את עצמו ממשיך בתפקיד מעבר לכך.
קריירת המשחק של סקלוני מרשימה בהרבה מזו כמאמן. הוא שיחק, בין השאר, כמגן ימני בדפורטיבו לה קורוניה ובלאציו, ורשם שבע הופעות במדי הנבחרת. כשפרש ב־2015 החליט לוותר על חופשה ולהתמקד מייד באימון, ואת הג'וב הראשון קיבל מחורחה סמפאולי. תחילה היה עוזרו בסביליה, לאחר מכן ליווה אותו בגביע העולמי, ולכן צרם להרבה מאוד אנשים שהוא בחר להישאר בתפקיד למרות שהאיש שהביא אותו הועזב.
סקלוני. היה נחוש לקדם את הקריירה החדשה // צילום: רויטרס
עבור ארגנטיאים רבים היתה זו פגיעה בקוד אתי, אבל סקלוני היה נחוש לקדם את הקריירה החדשה שבמרכזה ראה את עצמו כאחד ממובילי המהפכה של הכדורגל הארגנטינאי. "אני לא יודע מה יקרה פה בינואר 2019, אבל בחוזה שלי כתוב שאני מתחיל לאמן את הנבחרת הצעירה", הבהיר השבוע. לפי התוכניות, באותו זמן בדיוק תכריז ההתאחדות על המאמן הקבוע, ומעט השבועות שבילה על הספסל הכניסו גם את סקלוני לרשימה.
הרשימה הזאת ארוכה ומבולגנת. בראשיתה נמצאים מרסלו גז'ארדו, מאוריסיו פוצ'טינו ודייגו סימאונה, שלושה מאמנים מוכחים וצעירים, חלומם של כל אוהד כדורגל, אך גם לא ריאליים. שלושתם הכריזו לאחרונה שזה לא הזמן עבורם, ואין שום סיכוי שיגיעו. ריקרדו גארקה ירד מהפרק, טאטה מרטינו טען בעבר שיש בארגנטינה כאוס גדול מדי, וחוסה אלמירון ומתיאס אלמיידה מרגישים כמו התפשרות.
במצב הזה סקלוני הפך למועמד טבעי, כמעט בעל כורחו. בתוך חוסר הוודאות הוא הפך לדבר המוחשי היחיד, למישהו שאפשר לצפות בעבודתו. ללא הרוב הגדול מהסגל שהיה ברוסיה, ובלי שחקני ריבר ובוקה שמתרכזים בליברטדורס, המאמן הצעיר הרכיב נבחרת צעירה שעד כה ניצחה את גוואטמלה (0:3) ועיראק (0:4) וסיימה בתיקו 0:0 עם קולומביה. לפרקים היא גם הרשימה. נוסף על כך, הוא מחזיק בפילוסופיית משחק ברורה; "הכדורגל הופך להיות יותר ישיר ולשם אנחנו צריכים ללכת", פרס את משנתו, שבמשחקים עצמם באה לידי ביטוי ביציאה מהירה קדימה. סקלוני גם לא חושש לזמן שחקנים חדשים וצעירים, ובינתיים מתמודד נהדר עם הכוכבים והתקשורת. "הדלת תמיד פתוחה למסי", הבהיר, ובד בבד ניער באלגנטיות שמועות על סכסוך עם פאולו דיבאלה.
"הדלת תמיד פתוחה למסי" // צילום: רויטרס
ככל שהדד־ליין להכרזה על המאמן הקבוע מתקרב, סקלוני זוכה ליותר ויותר תמיכה. "הוא מבין כדורגל וטוב שהוא כאן", אמר הבלם ניקולס אוטמנדי. "הוא משדר ביטחון בכל פעם שהוא מדבר איתנו", הוסיף ג'יו סימאונה. אוסקר רוג'רי, שחקן עבר ופרשן בכיר, הצטרף לחבורת התומכים. "אם לא הוא, אז מי?" תהה בקול, "אף אחד לא רוצה את התפקיד הזה, ומכל האנשים שהיו כאן בשנים האחרונות הילד הזה עושה הכי פחות בעיות". היחיד שיצא נגד סקלוני, איך לא, היה מראדונה. "הוא טיפש שאפילו לא יודע לכוון תנועה בכביש", ירה דייגו אמירה שהמאמן הצעיר סירב להגיב עליה. נראה שסקלוני מבין שיש פה חלון הזדמנויות אדיר עבורו, אפשרות לזכות במשרה נחשקת שאיבדה את היוקרה. ניצחון הערב על ברזיל, במצב שבו נמצאות שתי הנבחרות, יכול לקרב אותו צעד נוסף לחוזה ארוך טווח. הפסד, לעומת זאת, יאלץ את ההתאחדות לשלוף מהרשימה שם אחר, שיסכים לקחת על עצמו את המשימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
