ימים בודדים לפני פתיחת עונת אן.בי.אי נוספת, שבה אף אחד לא חושב שבאמת יהיה קרב על האליפות (היי גולדן סטייט), אפשר לפחות להתרגש ממה שבהחלט אמור להיות קרב אמיתי על הפרס האישי הכי חשוב בספורט הקבוצתי האמריקני: תואר ה־MVP.
אם מסתכלים על רשימת המועמדים, אפשר למנות לא פחות מעשרה שחקנים שבהחלט יכולים לקבל את הפרס הזה וזה לא ייחשב הפתעה. הבעיה היא שלכל אחד מהם, יש, ובכן, לפחות בעיה אחת שתעמוד בינו לבין הגביע האישי הכי נחשב בספורט האמריקני. החלטנו לעשות לכם סדר בבלאגן.
לברון ג'יימס, לוס אנג'לס לייקרס. יחס של 1:3-4 לזכות
למה לא יזכה? כי בין לברון ג'יימס ירום הודו לבין הפרס ניצבים לא מעט מחסומים שלא לגמרי תלויים בו. הראשון הוא שהלייקרס כנראה לא יסיימו במקום טוב מספיק כדי לעזור לו לזכות. אמנם מדובר בפרס אישי, אבל הצלחה קבוצתית מסוימת היא כמעט בגדר חוק בלתי כתוב.
ובהקשר של לברון יש כמה דברים שצריך להבין על הפרס. ראשית, אף אחד לא יודע בדיוק מה זה אומר, "השחקן בעל הערך הרב ביותר" (תרגום מילולי מאנגלית של שמו המלא של הפרס). האם זה אומר "השחקן הכי טוב בעולם"? אולי זה "מי שנתן את העונה הטובה ביותר"? או שמא "השחקן הטוב ביותר בקבוצה הטובה ביותר"? כל הגדרה שתחשבו עליה תהיה טובה לא פחות משל המומחה הכי גדול. פשוט כי אין הגדרה נכונה.
שנית, מדובר בהצבעה של אנשי תקשורת, שהם, כידוע, בני אדם בשר ודם עם אהבות ושנאות ומה שנקרא Voter Fatigue. כלומר, מתעייפים מלהצביע לאותו שחקן אחרי כמה פעמים.
וככה יוצא שכמעט תמיד תואר ה־MVP ניתן לשחקן מקבוצה שסיימה לפחות 1-3 באזור שלה או 1-4 בליגה. יוצאים מן הכלל, כמו עונת הטריפל־דאבל (המגוחכת) של ראסל ווסטברוק מלפני שנתיים, הם עניין של פעם ב־20 שנה. ואחרי שווסטברוק לא זכה אשתקד עם עוד עונת טריפל דאבל, זה גם לא יספיק לג'יימס.
בהנחה שלייקרס יהיו טובים אבל לא מספיק, ובהנחה שעבור רבים לג'יימס יש "מספיק" זכיות בתואר, הנה למה המועמד הבכיר על פי סוכנויות ההימורים יסיים עוד עונה כשחקן הכי טוב בעולם, אבל בלי הפרס שאולי אומר בדיוק את זה (ואולי לא).
לברון ג'יימס. לא מעט מחסומים שלא לגמרי תלויים בו // צילום: אי-אף-פי
יאניס אנטטקומפו, מילווקי באקס, יחס של 1:4-5
למה לא? בגדול, קודם כל, כי הבאקס צפויים לסיים 3-4 במזרח, ו"רק" 6-8 בליגה מבחינת מאזן. זה לא יספיק ליאניס, גם אם ימשיך בקו השיפור המטורף שלו. עם זאת, למילווקי יש ספסל טוב, מאמן טוב ועם קצת מזל הם יכולים לסיים גם 2 במזרח. במקרה הזה, זה הפרס שלו.
אנתוני דיוויס, ניו אורלינס פליקנס, יחס של 1:4-6
למה לא? כי זו הקבוצה של ג'רו הולידיי. סתם. אמנם, בכל בדיחה יש קצת אמת, אבל דיוויס נתן בעונה שעברה 28 נק' ו־11 ריב', הוביל את הליגה בחסימות, ניו אורלינס שלו שרדה פציעה של דמרכוס קאזינס, העבירה הילוך וסיימה 6 במערב עם 48 ניצחונות (מרחק ניצחון בודד ממקום 3), ועדיין הוא סיים 3 בהצבעה לפרס. אין שום דבר באופק שמרמז שהוא והפליקנס יציגו שיפור משמעותי.
ג'יימס הארדן, יוסטון רוקטס, יחס של 1:5-6
למה לא? טוב, זה קל. כי הוא זכה בעונה שעברה. ויוסטון נחלשה ולא תסיים ראשונה בליגה שוב.
הארדן. זכה בעונה שעברה ב־MVP, סביר שלא יזכה שוב // צילום: אי-פי
קוואי לאונרד, טורונטו ראפטורס, יחס של 1:7-10
למה לא? האמת, זה הימור לא רע בכלל, שכן טורונטו יכולה לסיים 1 במזרח. אבל אתם בעצם תהמרו פה על הבריאות של שחקן שהשתתף רק ב־9 משחקים בשנה וחצי האחרונות, חוזר מפציעה מסתורית וצוחק כמו חייזר. ראו הוזהרתם.
קווין דוראנט, גולדן סטייט ווריורס, יחס של 1:9-12
למה לא? ראו מספר 8 ברשימה. והוא גם בכיין ואנשים לא אוהבים אותו.
ראסל ווסטברוק, אוקלהומה סיטי ת'אנדר, יחס של 1:7-16
למה לא? כי בשנה שעברה הוא סיים עונת טריפל דאבל עם 48 ניצחונות. ולא זכה. נו. אז מה. איך יזכה שוב?
ראסל ווסטברוק. איך יזכה שוב? // צילום: אי-אף-פי
סטפן קרי, גולדן סטייט ווריורס, יחס של 1:14-18
למה לא? ראו מספר 6 ברשימה. וגם Voter Fatigue.
קיירי אירווינג, בוסטון סלטיקס, יחס של 1:14-20
למה לא? כי אין לו קפיצה סטטיסטית משמעותית שנראה שטמונה בו. בייחוד בשיטה של בראד סטיבנס בבוסטון, שבה הוא משחק הרבה בלי הכדור.
הסיכויים שמשחקן של 25 נק', 4 ריב' ו־6 אס' הוא יקפוץ לאזורי ה־30 נקודות למשחק, נמוכים. וגם אם קרי זכה ב־MVP הראשון שלו עם עונה סטטיסטית דומה מאוד, הווריורס ניצחו אז 67 משחקים. שזה משהו שגם אם בוסטון תעשה העונה, ישויך בעיקר לשיטה, לעומק, למאמן - ופחות לאיזה שחקן אחד בולט במיוחד.
קיירי. אין לו קפיצה סטטיסטית משמעותית שנראה שטמונה בו // צילום: אי-פי
ג'ואל אמביד, פילדלפיה 76, יחס של 1:14-20
למה לא? כי אתה לא זוכה ב־MVP אם אתה לא מסוגל להישאר על המגרש לפחות 30 דקות למשחק על פני לפחות 70 משחקים. אמביד נבחר בדראפט של 2014, זה לפני ארבע שנים וחצי, ועוד לא רשם עונה אחת כזו בקריירה. זאת אומרת, זה הימור על הבריאות של שחקן שביר מאוד. שלא לדבר על זה שפילי נחלשה, ואל תופתעו יותר מדי כשהיא תאכזב במהלך העונה הרגילה הקרובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
