הזירה הלשונית: חדשות חרטא וסיפורי סבתא

מליאת האקדמיה אישרה את המנח "חדשות כזב" עבור "פייק ניוז", אחת ממילות המפתח של השנים האחרונות, אם לא ה-. הקרדיט המלא לדונלד טראמפ, שהאשים את יריביו בהפצת פייק ניוז, והפיץ לא מעט מטעם עצמו.

כמו מונחים רבים באנגלית-אמריקנית, גם המונח הזה ביקש ואפילו התחנן לתרגום. האמריקנית מסרבת להיטמע בעברית הישראלית, וטוב שכך. בהיעדר מונח מוסכם נפוצו תרגומים למיניהם. ויקיפדיה תרגמה: "חדשות מזויפות". בפני הוועדה של מילים לשימוש כללי שהמליצה על המונח (גילוי נאות: אני חבר בוועדה הזו) עלו רעיונות מכיוונים שונים, חלקם כבר נכנסו לשימוש תקשורתי: חדשות כוזבות, חדשות סרק, חדשות שווא. המונח "חדשות כזב" וכן ביחיד, "ידיעת כזב" הומלץ והתקבל כי הוא מכיל לא רק את יסוד השקר שבידיעה אלא גם את כוונת הזדון המניעה את יוצריה.

שדה השקר העברי פורה מאוד, ובו עשרות מילים נרדפות. והרי כמה הצעות חלופיות ל"פייק ניוז".

בּוֹבֶּה מַייסֶס. גרסת היידיש, הכתיב המקורי: באָבע מעשה'ס. בעברית: סיפורי סבתא.

חדשות אחד באפריל. גרסת הפולקלור העולמי.

חדשות אלף לילה ולילה. גרסת שחרזאדה.

חדשות חרטא. הגרסה הערבית. המקור בפועל חרט', שפירושו סיפר בדיות. פיתוחים: חדשות חרטבונה, חדשות המחרטט.

חדשות לא דובים ולא יער. בעקבות מסכת סוטה: "לא יער הווה ולא דובים הוו" שבעקבות מלכים ב: "וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים". גם: 'דובים ולא זבובים', המיוחס למוטה גור, 'לא דגים ולא ים' (לימור-אורנה), ועוד.

חדשות להד"ם. גירסה תלמודית, שאף הוצעה על ידי אחדת מחברי המליאה. הביטוי המלא "לא היו דברים מעולם, מופיע בדיני גירושין במסכת יבמות. ראשי התיבות נוצרו בימי הביניים.

מונח חדש נולד // מתוך הטוויטר

חדשות מפוברקות. גרמנית מעוברתת. המתנגדים לבן יהודה כינו אותו ואת וחבריו, מחדשי המילים הנמרצים, בכינוי 'פבריקנטים', בגרמנית Fabrikant פירושו תעשיין. לפברק התגלגל ישירות מגרמנית: fabrizieren פירושו לבדות סיפור.

חדשות מצוצות. המקור בגרמנית, בתיווך יידיש: sich etwas aus den Fingern saugen, הוא מצץ משהו מהאצבע.

חדשות מצ'וקלפות. גרסת גור ואוח: שלא יצ'קלפו אתכם.

חדשות עובדים עלינו. הגרסה הגששית.

חדשות אָלֶק. גרסת הסלנג הישראלי החדש. אָלֶק (או עָלֶק) הוא גלגול של אָאלַ לַּכְּ, סיפר לך (דברים שלא קרו באמת). מקביל ליידיש: האָט ער גזאָגט.

חדשות קמופלאז'. הגרסה הצרפתית.

חדשות שולל. גרסת איוב: "מוליך יועצים שולל".

חדשות שין קוף ריש. גרסת ילדי שנות החמישים.

חדשות תעתוע. גרסת הנביא ירמיהו: "הבל המה, מעשה תעתועים".

לוקשים. גרסת הסלנג העתיק. יידיש: לאָקשן, אטריות, ומכאן 'מכר לו (או לנו) לוקשים, האכיל אותו לוקשים ועוד.

סיפורי בדים. בעקבות המילה 'בַדָּיו' במשמעות שקריו אצל הנביא ישעיהו.

סיפורי סבתא. בובע מייסס, גרסה עברית.

מייסד חדשות הכזב. דונלד טראמפ // צילום: AFP

מי אתה, כבוד השופט?

אפי שואל: שמו של השופט החדש באמריקה הוא Kavanaugh. ראיתי כבר שתי גרסאות: קוואנו או קאבאנו. מה הנכון?

סוגיית תעתיק v מטרידה עורכים לשוניים, מגיהים ומתעתקים למיניהם לא מאתמול. תקנות האקדמיה אומרות ש-v בראש המילה מתועתקת בו' אחת, ובאמצע המילה בשני ווים, אלא אם כן היא סמוכה לתנועות o ו-u. לכן יש לכתוב סובניר או וולבו, אבל טלוויזיה ונורווגיה. מכאן גם שהכתיב המומלץ והתקני הוא קאוואנו.

אתם לא תקראו לי קאבאנו! // צילום: REUTERS

גששים לנצח

ביבי הוכיח השבוע שההספדים על מותה של הגששית מוקדמים. כשנשאל על החקירות וכתב האישום ענה: "לא חושב שהשאלה הזו תהיה מעשית, וכמו שאמר הגשש, טרם הספיקותי אפילו לדון בזה".

מילים וביטויים גששיים נפוצים עד היום בתקשורת, ברשת, בפוליטיקה, והרי דוגמיות. הביטוי הגששי מודגש.

"'ישראבלוף', כך הגדיר היום יו"ר וועדת הפנים וח"כ יואב קיש את המחדל". (בדיון על חוק הפיקדון בכנסת, 18.6.18).

"הנושא הוא לא הכנס, הנושא הוא אני, האישה העלובה והעולבת, בר קמצא שלא הוזמן ומוכן 'לשרוף את המועדון'". הרבנית ענבר אליהו בדיון על כנס שלא הוזמנו אליו רבניות. אתר כיפה, 2.5.18.

עדיין שורפים את המועדון. הגשש החיוור // צילום: משה שי

"רשמית, כמו שטוענים בצד הערבי, המפתחות להתנעה מחדש של התהליך המדיני כבר בפנים – סעו לשלום". סמדר פרי על הפסגה הערבית בירדן. ידיעות אחרונות, 1.4.17. 

"מוקדם יותר, כיבד סיי את המעמד והתנצל על השתתפותו בעבר בפעולות מחאה אנטי-אמריקאית. חן חן למתחנפן". דיווח על אירוע חג המולד של הנשיא אובמה. ערוץ 10, 25.12.12.

דייג, אוהב דגים? מאחורי הקלעים של הונאת מטבע וירטואלי. כותרת בכלכליסט, 21.1.18.

אף אחד לא קם. כותרת בהארץ על "בחירתם של חברי האופוזיציה לעמוד מנגד בשעה שחברי הכנסת הערבים הוצאו מחוץ למליאה במהלך נאומו של סגן נשיא ארצות הברית, מייק פנס". 23.1.18.

"אתה הבנת את זה @GabbayAvi? הבנת לאן ברחו המנדטים שלך?". רונית הביביסטית, טוויטר, 3.7.18.

הצ'ופצ'יק של הקומקום. כותרת למאמר "על הפרעת גוף דיסמורפית", מאת פרופ' גידי רובינשטיין, 10.5.15.

"תהיתי ודמיינתי את התסריט. הוא היה עומד בצדו השני של המתרס, עם אביו וגברים זרים, ואילו אני וחמש אחיותיו היינו מציצות מבין חרכי המחיצה? מה, אני עז? הן כבשים?". סמדר שיר על איסורי תפילת נשים בכותל, ידיעות אחרונות, 31.6.16.

"כולם רוצים לגור ב'ארלוזורובה-פינתקובה-דיזנגובה'. לא מוכנים לוותר על כלום ורוצים להתחיל מיד בצמרת". תגובה ב-ynet על כתבה על יורדים חוזרים, 7.10.14.

"אם מרגול היא טיפוס בלתי-עציב מלידה, קשה לי להיזכר מתי זהבה בן נראתה כה עולצת ומשוחררת על הבמה". עמוס אורן, ידיעות אחרונות, 19.11.14.

"אנחנו מישראל - אנחנו יבחוש בן שלולית". שכי גרליץ, מנכ"ל נס טכנולוגיות, בכנס ת"א 100 Live של "כלכליסט". 

"כאשר הקיסר הדריאנוס המציא את השם 'פלשתינה', ערפאת עוד לא שדד את הזהות הזו. למה? הוא עוד לא היה בשא"ש (בבטן של אמא שלו)". הצעה למשפט מנצח למערכת ההסברה הישראלית, אתר רוטר, 6.8.18.

"שאלה שאלתית: איך זה שיש לנו בחירה חופשית אם ה' יודע במה נבחר?". אתר כיפה, 10.10.18.

רלוונטיים כתמיד. הגשש החיוור // צילום: גדעון לוין

עזרא המפונק וברק המפונדרק

כתב העת "חלקת לשון" היוצא בהוצאת איל"ש (האגודה הישראלית לבלשנות יישומית) מביא בגיליונו החדש כמה מאמרים רבי עניין, חלקם יוצגו בהמשך. הבלשנית מיה פרוכטמן מביאה מאמר השוואתי מאלף ומשעשע גם יחד על אחד מסיפורי הילדים המוכרים היטב מגרמניה "הסיפור על המרקים של קספר". קספר מסרב לאכול מרק, ועל כן הוא הולך ונחלש וסופו שהולך לעולמו. בשפת ימינו, זהו שיר על אנורֶקסיה. הסיפור הזה שייך לקבוצת סיפורי המוסר האכזריים תוצרת סופרי הילדים של גרמניה במאות קודמות, שחלקם תורגמו לעברית ובכמה גרסאות. בראשם "יהושע הפרוע" ו"מקס ומוריץ". הסיפור על קספר זכה לארבע גרסאות בעברית, ופרוכטמן מציגה אותן, וגם את ההבדלים ביניהן.

התרגום הראשון הוא של לילי צדק, משנת 1941. בכל אחד מהתרגומים זוכה קספר לשם עברי שונה, וכאן נקרא השיר "עזרא המפונק". "עזרא היה בחור שמנמון/ תמיד אכל לתיאבון/ פניו ורודים, עורו חלק/ בריא מאוד הוא וחזק". עזרא מסרב לאכול: "איני אוכל היום מרק! לא לא אוכל ולא אשתה/ מרק כזה איני רוצה". הסוף אכזרי: "עזרא רזה כחוט היה/ חלה, שכב, הפסיק לצאת/ בחמישי – עזרא מת". המתרגמת הלכה צעד נוסף, בשיר המקורי הוא מסיים רגע לפני המוות ואכן נראה כמו חוט. הציור לא משאיר מקום לספק: מצבה ועליה סיר מרק.

בשנת 1975 תרגם אורי סלע את השיר, וקרא לו "ברק המפונדרק". הסוף הפעם הוא סוף טוב, בניגוד לשיר המקורי: ""אם עוד שבוע לא יאכל/ ברק, חלילה, יחוסל/ אבל ברק בחור נבון/ יאמר ברגע האחרון: 'טוב, טוב, אוכל את המרק!'/ תאכל ולבריאות, ברק!" בשיר התהליך לוקח שבועות ולא ימים, ועזרא של פעם הופך לצבר: ברק. 'מפונדרק' הוא חידוש של שלונסקי, הלחם של מפונק+דרעק' (חרא ביידיש).

בשנת 1991 פרסם אוריאל אופק את גרסתו לשיר: "בלק והמרק". אופק משאיר את הסוף פתוח: "על כן נגיד לו: 'שמע, בלק/ אם לא תאכל מהר מרק -/ לא יישאר לנו בלק/ רק תישאר למעצבה/ למזכרת – מצבה". פרוכטמן מציינת שאופק העדיף שם מקראי של דמות לא יהודית, ממש כפי שבחר לעשות בתרגום לספר אחר: "שוע הפרוע". שוע היה חותנו הכנעני של יהודה. פרוכטמן סבורה שזהו התרגום הקרוב ביותר למקור הגרמני.

הגרסה הרביעית, ודווקא גרסה מוקדמת, היא כבר פיתוח חופשי שאינו תרגום ישיר אלא אותו סיפור בלבוש חדש, מאת ע. הלל, שפורסמה ב-1961. השיר יצא גם במהדורה חדשה כספר עצמאי בשנת 2017. הילד נקרא יואש, והלל מספר: "יואש היה חלש כמו קש/ כחוש, תשוש, כמו יתוש/ לא אכל ולא שתה/ לא בצל לא חביתה". מכאן הסיפור משתפר. הרופא בודק את יואש, מסביר כי "הילד צריך לאכול והרבה! זה הכל!", ויואש מיד הסכים, והתחיל לאכול הכל: "דייסה, קציצה, וגם חביתה/ מרק, סלט, וגם ביצה/ צנון, צנונית וגם חזרת/ הכל הכל, אפילו תרד". הוא צומח ו"כשהיה בן חמש חשבו שהוא בן שש/ כשהיה בן חמש ורבע חשבו שהוא בן שבע". ואבא מסכם: "שמשון הגיבור ממש!". ע. הלל חוזר לסיפור, אבל מתעמת אתו, ומציע גרסה מוסרית ואופטימית.

שאלת השבוע: איך עושה קוף

נאוה אל-יגון שואלת: לכל חיה יש כינוי לצליל שהיא מפיקה, (חמור נוער, סוס צוהל וכ"ו) איך נקרא הצליל שיוצא מפיהם של הקוף, הקרפדה והפיל? 

השפה העברית עשירה מאוד במילים המייצגות קולות חיות. עם זאת, מאחר שמדובר במאות חיות, לא כולן זכו למילים מתאימות. דווקא הקוף לא זכה למילה כזו, אולי בגלל שלקופים מִזָנים שונים קולות שונים. הקרפדה, כמו המין הקרוב לה – הצפרדע, מקרקרת, ואילו על הפיל נאמר בספר שכתב בנושא שאול טשרניחובסקי שהוא "נוהם", אבל היום מקובל לומר דווקא שהוא מחצצר או מחצרץ.

עושה בדיוק כמו בן אדם // צילום: יהושע יוסף

קראתם חדשות כזב? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית

 • הסדרה המגניבה ביותר בנטפליקס

 • חידון: מזהים מי אחי המפורסם?

 • בקרוב בקשת 12: ריאליטי בלי הפסקה

 • האם זו הסיבה שנטע זכתה באירוויזיון?

 • דעה: החרם האירי צבוע ופתטי

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו