מכבי ת"א החתימה הקיץ את ג'וני אובראיינט וטאריק בלאק, שני שחקנים שהגיעו ליד אליהו אחרי 4 עונות באן.בי.אי, אך מסתבר שהתופעה לא ייחודית רק לאלופת ישראל. בקיץ הנוכחי רווחת מגמה של הגעת שחקני אן.בי.אי ליורוליג, רובם כאלה שלא הצליחו בארה"ב ובחרו בדרך חדשה, שכוללת נחיתה באירופה. מרביתם צעירים או כאלה בגיל ביניים, שלא ויתרו על חלום האן.בי.אי, אלא מנסים להתניע את הקריירה או לתת לה דחיפה מחדש, ובשלב הזה מעדיפים להיות כינור ראשון ביורוליג ולא כינור שלישי בליגה הטובה בעולם.
הדוגמה הראשונה, זו של שיין לארקין, שחתם באנאדולו אפס, דווקא פחות מתאימה לתבנית, שכן הוא כבר שיחק באירופה, לפני שתי עונות בבאסקוניה, ועדיין שחקן אן.בי.אי רלוונטי (בעונה שעברה היו לו 65 משחקים בבוסטון סלטיקס).
לצסק"א מוסקבה, מנגד, יש שתי דוגמאות מתאימות: אלק פיטרס, פורוורד/סנטר בן 23, וג'ואל בולומבוי, שחקן פנים בן 24. לראשון הספיקה עונה אחת בפיניקס סאנס ובקבוצת הבת שלה כדי לקבל החלטה שעדיף לנסות את אירופה, בעוד שבולומבוי החליט לשנות כיוון אחרי ששיחק בשנתיים 20 משחקים ביוטה ובמילווקי, ובשאר הזמן עבר בליגת הפיתוח.
פנרבחצ'ה הביאה את אחד מפליטי האן.בי.אי הטובים ביותר, לפחות על הנייר. מדובר על הרכז טיילר אניס, שינסה להכנס לנעליים הגדולות של בראד וונאמייקר. אניס, בן ה־24, נבחר במקום ה־18 בדראפט 2014 על ידי פיניקס. בעונה הראשונה נע בין האן.בי.אי לליגת הפיתוח, אבל בשלוש השנים האחרונות שיחק בליגה הבכירה בלבד, וברזומה שלו כמעט 200 משחקים במדי פיניקס, מילווקי, יוסטון ול.א לייקרס. למרות שהרוויח בעונה האחרונה יותר מ־2.5 מיליון דולר וקבע ממוצעים של 4.1 נקודות בקצת פחות מ־13 דקות בממוצע למשחק, הרוסים שכנעו אותו לנסות משהו אחר.
שיין לארקין. למרות שחתם באנאדולו אפס, עדיין רלוונטי באן.בי.איי // צילום: איי.פי
עוד שחקן שניסה לטעום אמריקה והחליט לנסות בפעם הראשונה את היבשת הישנה הוא הגארד דרון היליארד, שהגיע לבאסקוניה. בגיל 25 ועם 90 משחקי אן.בי.אי בדטרויט ובסן אנטוניו בשלוש עונות, הביקורים העונתיים בליגת הפיתוח גרמו לו להחליט שעדיף לעצור את הנדנדה.
חימקי מוסקבה הלכה גם היא על שחקן עם פרופיל דומה: הפורוורד/סנטר ג'ורדן מיקי, בן ה־24. 65 משחקים בשלוש עונות יש לו בליגה הטובה בעולם, 23 מתוכם בעונה שעברה במיאמי.
ליורוליג הגיעו העונה גם שני שחקנים אירופיים, ששבים הביתה אחרי שקריירת האן.בי.אי שלהם לא המריאה, אצל אחד מהם זה בלט מאוד. הסנטר היווני יורגוס פאפאיאניס היה הבטחה גדולה כשנבחר במקום ה־13 בדראפט 2016 על ידי פיניקס. התוצאות בשטח היו חלשות מאוד והסתכמו בפחות מ־40 משחקים בשנתיים, בשתיהן גם ירד לליגת הפיתוח. עכשיו הוא חוזר למועדון שממנו הגיע לארה"ב - פנאתינייקוס.
אצל ז'ופרי לוברן, הסנטר הצרפתי של פנרבחצ'ה, זה דווקא נראה טוב. הוא שיחק שלוש שנים וחצי באן.בי.אי, מבלי לסטות בדרך אל ליגת הפיתוח. השחקן בן ה־27 רשם 210 משחקים בדנבר, אוקלוהומה, שיקגו וסן אנטוניו, אבל פחות מעשר דקות בממוצע למשחק הבהירו לו את מעמדו, והוא החליט לנסות את צמרת היורוליג.
הגארד מרקל בראון, בן ה־26, שהגיע לדרושפאקה, הוא מקרה מעט שונה. אחרי 109 משחקים בשנתיים במדי ברוקלין נטס, הוא חזר לעונה בחימקי מוסקבה, ושוב ניסה אן.בי.אי. לאחר ששוחרר מאוקלהומה בקדם העונה הלך לליגת הפיתוח, ובארבעה מקרים הוקפץ לסגל הקבוצה הבכירה של יוסטון רוקטס.
דריק וויליאמס בימיו במכללות. קריירת האן.בי.איי לא התרוממה כמצופה // צילום: רויטרס
אחרון להצטרף, אך בחירת הדראפט הבכירה ביותר, הוא דריק ויליאמס, שחריג במידת מה, מכיוון שאת העונה האחרונה בילה בסין ולאחר מכן שיחק משחק אחד בלוס אנג'לס לייקרס. וויליאמס מצטרף בגיל 27 לבאיירן מינכן אחרי שנבחר שני בדראפט 2011 על ידי מינסוטה. קריירת האן.בי.אי של הפורוורד לא התרוממה כמצופה, ואחרי הקדנציה במינסוטה עבר לסקרמנטו, משם לניו יורק ניקס, מיאמי וקליבלנד.
כעת, כל שנותר הוא לחכות ולראות מי מאריות היבשת פגעה בהימור ובחרה פליט אן.בי.אי שישדרג אותה ואולי גם את עצמו, ומי לא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
