הכל היה מוכן כדי להפוך לאחלה סיפור. כזה שיזכירו ברקע של סיפור ההצלחה של מישהו אחר. קצת כמו שהיום כולם יודעים לדקלם איך הפציעה של הקוורטרבק האהוב והמוצלח של ניו אינגלנד פטריוטס, דרו בלדסו, סידרה ב־2001 לטום בריידי את משרת המוסר הפותח בבוסטון - אף על פי שרק שנה וחצי קודם לכן נבחר במקום ה־199 בדראפט. איך זה נגמר - חמש אליפויות ומעמד הקוורטרבק הגדול בהיסטוריה - כולנו יודעים. כך גם הקריירה של דרו בריז היתה בדרך לשמש סיפור רקע להצלחתו של מישהו אחר.
אחרי שהיה כוכב מכללות גדול, בריז נבחר בסיבוב השני על ידי סן דייגו. הוא קיבל את הצ׳אנס שלו, אבל אחרי ארבע שנים בינוניות שבהן ניצח רק 30 משחקים מול 28 הפסדים והגיע לפלייאוף רק פעם אחת (שם הפסיד כבר בסיבוב הראשון), לחבר'ה בהנהלת סן דייגו זה הספיק. עם הבחירה הרביעית בדראפט 2004 הם לקחו את הקוורטרבק המבטיח פיליפ ריברס והבהירו בדיוק מה הם חושבים על עתידו של בריז שם.
ב־2005, כשהמחליף שלו כבר מחכה על הקווים, בריז פספס את הפלייאוף. פציעת כתף הרסנית ביד הזורקת שלו (ימין) במשחק האחרון של העונה היתה אמורה להיות אקורד הסיום. ומבחינת סן דייגו, היא באמת היתה. חוזהו לא הוארך, ריברס הפך לקוורטרבק הפותח, ועם הערכות שנתנו לו רק כ־25 אחוזי סיכוי לחזור לרמתו מלפני הפציעה, באמת נראה היה שהפרק הרלוונטי האחרון בקריירה של בריז נכתב.
ריברס. בריז הפך את הקריירה המוצלחת שלו לאנקטודה // צילום: רויטרס
ריברס, מצידו, עשה כמעט כל מה שהוא יכול כדי למלא את חלקו בעסקה. הקוורטרבק בן ה־36 מדורג כיום בטופ 10 ההיסטורי בכמעט כל נתון חשוב שמודד קוורטרבקים, נבחר שבע פעמים לאול סטאר ורק שלוש פעמים ב־12 שנה הצ׳ארג׳רס שלו סיימה במאזן שלילי. לפלייאוף הוא הגיע חמש פעמים, שם נחל לרוב אכזבות. בכל זאת, ספורט קבוצתי ולא הכל תלוי במוסר. אבל מי שבאמת ירק לתחזית בפרצוף, כתב את הסיפור שלו מחדש, ובגדול הפך את הקריירה המוצלחת של ריברס לאנקדוטה ברקע שלו, הוא בריז.
ב־2006, שנה אחרי שהוריקן קתרינה החריב את ניו אורלינס, גבה כמעט 2,000 קורבנות, והפך את הסופרדום, אצטדיונה הביתי של הסיינטס המקומית, למקלט נורא ועצוב לאלפי אנשים שאיבדו את כל רכושם - הוא חתם אצלם לשש שנים. יחד, בריז המתאושש, העיר המוכה והמועדון שמעולם לא ידע הצלחות יצאו למסע לרכישת הכבוד העצמי.
עם תדמית ואופי של צווארון כחול, טונות של כישרון וים של עבודה קשה, בריז והסיינטס הפכו מייד לקבוצה תחרותית ואת עונת 2009 סיימו עם זכייה היסטורית ומופלאה בסופרבול, כשהוא אישית השלים את הפיכתו לגיבור של עיר שלמה, שעדיין ליקקה את פצעי הסופה. אתמול בלילה, ממרומי גיל 39, הוא הוסיף את אחד הפרקים הנוצצים והמפוארים ברזומה שלו. בניצחון 19:43 על וושינגטון, בשידור המרכזי של ESPN, הוא נתן משחק כמעט מושלם כשדייק ב־26 מ־29 מסירותיו ל־363 יארד, שלושה טאצ'דאונים וללא שום איבוד. במהלך המחצית הראשונה עבר גם את ברט פארב וגם את פייטון מאנינג, בדרכו לשבירת שיא כל הזמנים של יארדים במסירה, אחד משני הנתונים האישיים הכי חשובים לקוורטרבק.
בריז. הפך לגיבור העיר ניו אורלינס // צילום: USA SPORTS TODAY
בטקס זריז שהתרחש בצידי המגרש בסופרדום הביתי, בריז ניגש לחבק את ילדיו ואשתו, ולאחר המשחק נשאל מה אמר להם. "מה שאני אומר להם בכל לילה לפני שהם הולכים לישון", ענה וניסה לעצור את הדמעות, "שום דבר לא ניתן לכם. את הכל צריך להרוויח". איכשהו, במקרה הזה את הציניות אפשר להשאיר בצד ופשוט להתרגש איתו.
