הכרזתם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר משה כחלון על זהות הנגיד הבא של בנק ישראל - פרופ' אמיר ירון (54) - הפתיעה את רוב הכלכלנים הבכירים בישראל, אך הם חלקו שבחים למינוי החדש.
ירון הוא פרופסור למימון בבית הספר למינהל עסקים וורטון, המשתייך לאוניברסיטת פנסילבניה, ומתגורר ב-20 השנים האחרונות בארה"ב. פרופ' ירון סיים תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, והמשיך ללימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת שיקגו. לאחר מכן ערך כתבי עת כלכליים בארה"ב. כיום הוא משמש נשיא הקרן לקידום המחקר בכלכלה הפיננסית (FARFEׂ).
תחומי המחקר של פרופ' ירון מתמקדים בתמחור נכסים, מאקרו פיננסים, כלכלה פיננסית ומימון משקי הבית. מחקריו התפרסמו בכתבי עת מובילים, ואחד המודלים שפיתח לתמחור הוזכר במסמך שחיברה ועדת פרס נובל לשנת 2013 כ"משפיע ביותר". רבים מתלמידיו לשעבר עובדים כיום במוסדות אקדמיים מובילים ובתעשיית ניהול הסיכונים.
פרופ' ירון הוא חוקר אורח בבנק הפדרלי בפילדלפיה, בבנק ישראל, אוניברסיטת גתה, קרן המטבע הבינלאומית, IIES, MIT ואוניברסיטת שיקגו. הוא משמש גם כחבר במועצת המנהלים של המרכז למדיניות כלכלית של המרכז הבינתחומי בהרצליה.
פרופ' רפי מלניק, לשעבר בכיר בבנק ישראל וכיום מרצה בבית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה הוא מכר אישי של פרופ' ירון: "מדובר במינוי ראוי ומפתיע, האיש הוא מומחה אקדמי מהמעלה הראשונה בעולם, ומומחה בתחום המימון ובהקשר שלהם למקרו הכלכלה בעולם.הוא נמצא בצמרת הכלכלנים בעולם. צריך להבין שזו סוגיה מאד מבוקשת ומאד חשובה בעולם הכלכלי המודרני. לכן מבחינה זו האיש עם הידע האקדמי התיאורטי הכי רלוונטי לבנק ישראל. מדובר במינוי יוצא מהכלל, הוא חבר בדריקטוריון של מכון אהרון לחקר המדיניות הכלכלית של ישראל ושפט אצלנו עבודות אקדמיות. בגלל שאני גם חבר בדריקטוריון, אז אני מכיר אותו ושוחחתי איתו רבות".
פרופ' רפי מלניק
עם זאת, פרופ' מלניק מציין כי "ירון יצטרך ללמוד עכשיו לעומק את כלכלת ישראל. הוא לא חי כיום בארץ והידע שלו כרגע לא מספק. הוא ילמד את המבנה המוסדי ושל כל הכוחות הפועלים בארץ. צריך להבין שבישראל הנגיד לא ממונה רק על המדיניות המוניטרית אלא הוא גם יועץ לממשלה בכל תחומי הכלכלה. לכן יש לו מחלקת מחקר גדולה מאוד בבנק ישראל שעוסקת בכל התחומים ומנפקת מידע רב לממשלה".
"בחירה של הכלכלה החדשה"
הכלכלן והפרשן שלמה מעוז, מברך על המינוי וצופה שינוי משמעותי בניהול הכלכלי של המשק הישראלי בתחום הריבית, בתחום התעסוקה וכן לירידת מחירי הדירות. לדבריו, "בחרו לתפקיד אדם צעיר, מומחה וחכם אבל כמעט בלי ניסיון. הבחירה הזו מלמדת על כך שמעדיפים כלכלנים חדשים שאינם מקובעים על תפיסת הכלכלה של אתמול, אלא מתאימים יותר לעולם הכלכלי שלנו של אחרי המשבר שהחל בשנת 2008, שהשנה מלאו עשור לפריצתו. מבחינה זו סטנלי פישר וקרנית פלוג במדיניות שלהם היו האנשים הנכונים בזמן הנכון וישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שכלל לא נפגעה מהמשבר.
"אולם כעת כשהמשק הישראלי כל כך חזק צריך לשנות מדיניות למהלך של אחרי המשבר. מדובר בין השאר על העלאת ריבית. המשק שלנו מספיק חזק ומספיק בריא כדי שלא יהיה יותר כסף חינם. זה הזמן לא להמשיך את הרבית הנמוכה אלא להתקדם קדימה. העלאת ריבית תועיל לשוק הדירות כי המחירים ירדו. היו בשוק הזה שלושה עשורים משנת 1977 עד 2007 בהם המחירים בדיור ירדו. בעשור האחרון הם עלו ב-120 אחוזים, וכעת העלאת הריבית תוריד אותם ותיטיב לציבור. אנו עוברים לתקופה של יציבות כלכלית, לירידת מחירי נדל"ן וכן לייסוף של השקל".
"נפלא שהביאו אדם מבחוץ"
פרופ' אליס ברזיס, מנהלת מרכז אהרון מאיר למדיניות כלכלית ולבנקאות באוניברסיטת בר אילן, בירכה על המינוי וציינה שהבאת אדם ללא קשרים עם גורמי כוח בכלכלת ישראל היא דבר מבורך מאין כמותו. "ראשית אני מאד מצטערת שהקולגה והחבר שלי פרופסור בן ציון זילברפרב שמלמד בבר אילן לא נבחר. אני חושבת שהיה מאוד מתאים. אבל מעבר לכך הבחירה בפרופ' אמיר ירון הוא דבר ממש מוצלח. הסיבה היא שאין לו קשרים עם שום חברה ומוקד כוח בארץ. עד עכשיו הממונה על ההגבלים העסקיים היתה לשעבר בכירה בחברה שעסקה בתנובה קודם לכן. הממונה על הבנקים היתה בכירה בבנק. המצב הזה של קשרים בלי סוף ומדיניות של דלת מסתובבת היא דבר לא בריא למשק הישראלי.
"עכשיו הביאו אדם מבחוץ שלא חייב כלום לאף אחד ולא מכיר אף אחד והוא יהיה חופשי להחליט מה טוב למשק ללא שום לחץ חיצוני. מעבר לכך נכון שאין לו נסיון עם המשק הישראלי אבל כיום כל המשקים דומים ואין ייחודיות יתר למשק שלנו. בכלל ישראל תלויה בכלכלת ארה"ב ולא פועלת בחלל הריק, ולכן מבחינה הזו צדקו נתניהו וכחלון שהביאו אותו. בכלל צריך להחמיא לראש הממשלה ושר האוצר שחתכו הפעם ומינו את האדם הנכון בלי להסתבך. בפעם הקודמת זו היתה שערוריה, הסתבכו והסתבכו ובסוף מינו את הממשיכה באופן לא טוב. עכשיו המינוי היה חלק וככה משק צריך להתנהל".
"ילשמור על המשק תוך העלאת ריבית"
חן הרצוג, כלכלן ראשי של ב-BDO ישראל סבור כי לנגיד החדש יש שלושה אתגרים מרכזיים שילוו אותנו בשנים הקרובות. "האתגר הראשון הוא לשמור על חוזק המשק תוך כדי העלאת ריבית. הריבית בעולם בארה"ב ובאירופה עלתה ועולה וצריך גם להעלות את הריבית בארץ. אלא שצריך להעלות את הריבית באופן שלא יפגע בייצוא הישראלי ובמשק הישראלי, בהשקעות במשק וזה אתגר לא פשוט שמצריך שיקול דעת ומתינות. האתגר השני הוא שער החליפין, עד עכשיו סברו בבנק ישראל שהשקל חזק מידי והתערבו בשוק על ידי קניית מט"ח.
"צריך להפסיק את הקנייה לאט לאט כדי לתת לשקל להגיע לחוזק הממשי שלו וכאן גם לא לפגוע ביצוא, קרי ללכת בין הטיפות. הנגיד יצטרך לשמר את העוצמה של הכלכלה בארץ שתהיה אטרקטיבית. על כל זאת בישראל תפקיד הנגיד הוא גם לייעץ לממשלה וזה תפקיד שמצריך שליטה במשק. קרנית פלוג צמחה במחלקת המחקר של בנק ישראל והכירה את התחום. הנגיד החדש יצטרך ללמוד את התחום ולשמור על מעמדו של בנק ישראל מול הממשלה ולייעץ לה באופן נכון על כל הייעדים שלה בתחום הזה".
"הביקורת פסלה מועמדים רבים"
פרופ' עומר מואב הגיב בחשבון הפייסבוק שלו למינוי הנגיד: "פרופ' אמיר ירון הוא בחירה מצוינת לנגיד בנק ישראל. ירון הוא מומחה מהשורה הראשונה בתחומי הליבה של בנק מרכזי, בפרט מימון, מקרו כלכלה, ובנקאות. מומחיותו של ירון אינה מוגבלת לתאוריה הכלכלית: מחקריו הרבים עוסקים בניתוח אמפירי והבנתו בנושאי מדיניות מקרו כלכלית, ובפרט מוניטרית, רחבת היקף ומעמיקה, וכך גם מומחיותו בתחום הבנקאות. אין לי ספק שהוא ינהל את בנק ישראל בצורה מקצועית ביותר. נגיד בנק ישראל הוא גם היועץ הכלכלי של הממשלה, ונותר רק לקוות שראש הממשלה ושר האוצר, שבחרו בו לתפקיד, גם יקשיבו לעצותיו הטובות.
"הבחירה בנגיד שאינו חי בישראל לא מפתיעה. כלכלנים בישראל, שיש להם עניין בכלכלת ישראל ואינם חסרי עמוד שדרה, לא יכולים היו להימנע מביקורת על המדיניות הכלכלית של שר האוצר כחלון ושל ממשלת ישראל (ובכך על העומד בראשה). הביקורת כמובן פסלה מועמדים רבים. ומי שראה ושתק בדרך כלל לא ראוי לתפקיד גם מסיבות נוספות כמו קשרים ענפים עם יותר מידי גופים בכלכלה הישראלית שמושפעים מהחלטות הבנק המרכזי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
