הזירה הלשונית: כל גלגולי האופניים

ימי #metoo מולידים שאלות לשוניות. הדס כותבת: "רציתי לשאול לגבי השימוש במילה 'אונס' בהקשר שאינו כפייה של יחסי מין. נכון שאבן שושן מגדיר את הפועל לאנוס גם כ'הכריח, כפה, אילץ'. אבל האם מקובל היום להשתמש בזה כך? צורם לי השימוש בהקשרים אחרים, כאילו זה מוזיל את המילה, את הכאב שבה ואת הנוראות שבמעשה".

השאלה חשובה ומספרת על תהליכים בשפה. הפועל 'אנס' מופיע פעם אחת בתנ"ך, בביטוי "השתייה כדת – אין אונס" באסתר, שפירושו שאין מכריחים אדם לשתות אם זה אינו מתאים לחוקי הממלכה שלו. כן מופיע הפועל בארמית, שהיא כנראה המקור. במשנה ובתלמוד מופיעה המילה 'אונס' במשמעות כללית של כפייה, אבל גם במשמעות כפייה מינית, כמו במסכת יבמות:  "הבא על יבמתו בין בשוגג, בין במזיד, בין באונס, בין ברצון". 'אנוסה' במשנה היא אישה שנבעלה בעל כורחה, ויש דיון בסוגיית החובה לשאת אותה לאישה. כך גם הפועל 'לאנוס'. במסכת שבועות מדברים אל מי ש"אנסתָ ופִתיתָ את בתי". במסכת כתובות מדובר על אחת "שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה". גם האַנָּס מופיע במשנה, והוא מתייחס לאדם אלים בכלל בלי הקשר מיני. הפועל בפיעל, אינס, מופיע אצל רש"י. בימי הביניים היו יהודים רבים ל"אנוסים", כיוון שהדת הנוצרית נכפתה עליהם.

'אונס' במשמעות הכפייה המינית הגיעה אם כך לעברית החדשה ישר מן המשנה והתלמוד. כמו במקרים אחרים הקשורים בנושאי מין, כאשר מילה זוכה למשמעות מינית השימוש בה בתחומים אחרים מתמעט או נעלם לגמרי. זה מה שקרה גם עם 'אונס', שכמעט אינו משמש בעניינים אחרים. כך קרה, להבדיל, לפועל "לגמור". הצורה בפיעל, 'אינוס', הגיעה לספר החוקים כמילה מקבילה לאונס.

ההאשטאג "לא התלוננתי", תוצר של תנועת #metoo חוזר גם הוא אל התנ"ך, שבו אנשים אמנם לא 'התלוננו', אבל נילונו, הֵלינו והשמיעו תלונות, רובם ככולם כלפי הקדוש ברוך הוא. תלונה היא אחד ממילות המפתח של דור המדבר, המתלונן על חייו הקשים ומעלה את חמתו של אלוהים. השורש הוא לו"ן, אבל קורשרים אותו לפועל הערבי לַאמַ שפירושו האשים. יש גם סברה שהמקור הוא בשורש כפול, לנ"ן, שהתגלגל מרנ"ן, דבר המסביר את הכתיב תְלֻנָּה. הפועל המקובל היום, התלונן, מופיע אצל רש"י.

מונח אחר שפרץ לחיינו, וחוזר שוב ושוב בתיאור סוג הגברים המועדים להטריד מינית, הוא "טורפים". זהו תרגום משמעות מאנגלית, שבה predator הוא גם בעל חיים טורף, וגם אדם המתעלל בסובבים אותו ומסוכן לסביבה. הביטוי הרלוונטי הוא sexual predator, טורף מיני.

טורף מיני. ביל קוסבי // צילום: REUTERS

ירכב האדם עליה ויניענה ברגליו 

האופניים החשמליים פרצו בנסיבות טרגיות למרכז השיח. הכל מבינים היום שקמה מפלצת תחבורתית, והקורבנות הבאים במצב הקיים הם עניין של זמן בלבד. למתבלבלים – 'אופניים' הם בזכר, מאחר ש'אופָן' היא מילה בזכר.

את המילה אופניים חידש בן יהודה, והיא נכתבת במילונו אָפְנָיִם. ההגייה הנכונה המקובלת היום היא אופַנַּיים. במילונו הוא כותב: "מכונה על שני אופנים, ירכב האדם עליה ויניענה ברגליו, ותרוץ במהירות גדולה. נתחדשה ב[עיתון]השקפה, ופשט השמוש בה בדבור בא"י ובהעתונים העבריים". ההופעה הראשונה של המילה היא ככל הנראה בשנת 1897. בעיתון הצבי מסופר על פלונית שמישהו אחר "ילמדנה לרכב על אופנים". המסכנה נפלה מיד מהאופניים היישר לידיו של המדריך המאושר, והם פרצו בנשיקה סוערת.

'אופניים' נאלצה להתחרות במשך עשור שלם לפחות עם כמה מילים וביטויים חלופיים. שניים מהם לועזיים – בייציקל מאנגלית, ועליסאפעד בכתיב יידי, מצרפתית. לצד זה היא זכתה לשם מורכב במסורת ההשכלה: 'מרכבת שני האופנים', וכן 'מרכבת דו אופנים', וגם בשם ההיתולי 'אחשתרן', הלקוח ממגילה אסתר אך אינו מנומק. מסתבר שהסכנה ברכיבה הייתה מוכרת כבר אז, הרבה לפני המנוע החשמלי. בעיתון חבצלת משנת 1903 נכתב בזו הלשון: "לשלוחים הבאים אשר למקום לעזור למלאך המוות להעביר את בני האדם מחיים למוות, נתווספו עוד מכונות הועליסאפעד או בייציקל ... לאות על זה הוא כי בלאנדאן (לונדון) לבד מתו בירח אחד ... חמישה ועשרים איש רוכבי האחשתרנים האלה".

גם חלקי האופניים זכו לשמות משלל שפות. הכידון הוא גלגול של השם הצרפתי guidon. הפדאלים, הרָמָה (במלעיל, במקור: Rahmen), השפיצים שהם שיפודי החיבור של האופן והפריילוף (Freilauf), שחרור האופניים מהילוך, לקוחים מגרמנית. השם העברי לשפיצים הוא 'חישורים', השם הירושלמי הוא 'סילקים', וחלופה נוספת: 'סיחים', כלומר, שיפודים.

ואם לחזור לתקופת ההשכלה, כך מתאר עיתון המגיד בשנת 1864 כיסא גלגלים של נכה: "אחת השָׂרות אשר בעלה איבד את רגליו בעניין רע, ויעשו לו כיסא אשר ילך על אופנים, אל כל אשר יהיה רוח בעליו ללכת שם ילכו האופנים, כי יטלטלם ויניעם על ידי מכונה". 

עליסאפעד, בייציקל ואחשתרן // צילום: יוסי זליגר

רוח הזמן הגרמנית בעברית

לכבוד ביקורה של הקנצלרית אנגלה מרקל, מקבץ ביטויים עבריים למהדרין, המתורגמים ישירות מן הגרמנית. הרשימה חלקית מאוד.

אין להם מושג. Sie haben keine Ahnung. 

אם כבר אז כבר. Wenn schon denn schon.

במלוא מובן המילה. Im vollen Sinne des Wortes. לביטוי גרסה אנגלית.

בתיאבון. Mit Appetit. קיים גם בצרפתית בגרסה שונה: "תיאבון טוב".

גן ילדים. Kindergarten.

דמי שתייה. Trinkgeld (לפני הטיפ והתשר); 

זה בסדר. Das ist in Ordnung.

לאט לאט אבל בטוח. Langsam langsam aber sicher. נשמע גם בסלנג העברי בגרסתו הגרמנית המקורית. נתן זך: "לאט לאט אבל בטוח, נעשיתי לא בטוח".

לעשות חיים. Leben machen.

לעשות רוח. Machen Wind.

מדעי הרוח. Geistes Wissenschaften. מונחים רבים בתחום המדעים והעולם האקדמי הגיעו מגרמנית.

מוציא לאור. Herausgeber.

מלחמת תרבות. Kulturkampf.

קולטורקאמפף! מירי רגב // צילום: קוקו

מסילת ברזל. Eisenbahn.

עזוב אותי במנוחה. Lass mich in Ruhe.

פעם ביובל. Alle Jubiljahr einmal.

צער העולם. Weltschmerz. הביטוי נשמע בין דוברי העברית גם בצורה הגרמנית.

קופת חולים. Krankenkasse.

רוח הזמן. Zeitgeist. 

רופא שיניים. Zahn Arzt. מוכר גם בתחומי רפואה נוספים.

שחור על גבי לבן. Schwartz auf Weiss.

שטויות במיץ עגבניות. Quatsch mit Sause. מילולית: שטויות ברוטב.

שתי ידיים שמאליות. Zwei linke Hände.

שטויות במיץ עגבניות. בלאדי מרי // צילום: קוקו

מנשה מאירוביץ התבלבל

על מקורה של המילה 'תזמורת' נפוצו סיפורים וגם אגדות לרוב. הסיפור המבוסס ביותר הוא שהיא נקבעה על ידי בן יהודה עבור קונצרט, אבל נגני האורקסטרה של ראשון לציון חטפו את המילה לשימושם. גיל חובב מביא בספרו "עשרים וארבע דלתות" גרסה משפחתית לפיה המילה 'תזמורת' שינתה את משמעותה עקב בלבול בפתקים שחילקו ילדים המשפחה. מסתבר שיש גרסה שלישית, הקרובה לגרסה של גיל חובב, ומובאת כאן כנתינתה.

ניצה וולפנזון כותבת: "שמעתי ברדיו את ההסבר שלך לשם שנתן בן יהודה לאורקסטרה - תזמורת. לי, כנינה של אחד ממייסדי ראשון לציון יש מידע אחר: על המורה זלמן לוי רוזין (1873-1959) בראשון לציון. שמעתי מפי בנו מתניה רוזין (1920-2010). זלמן לוי רוזין היה ידידו של אליעזר בן יהודה. באחד מביקורי בן יהודה בביתו של רוזין בראשון לציון הביא איתו הצעה כיצד תיקרא בעברית האורקסטרה, שהתפתחה וניגנה בראשון. לדעתו – האורקסטרה מקהילה קהל מאזינים, לכן ראוי שתיקרא ''מקהלה'', וחבורת האנשים ששרים בצוותא תיקרא ''תזמורת'', כי הרי הם מזמרים. ההצעה נרשמה על פתק ונמסרה למנשה מאירוביץ (''הביל''וי האחרון'') כדי שימסור את ההצעה למנצח של האורקסטרה כאשר ילך להשתתף בחזרה. מאירוביץ אכן הלך לחזרה בבית העם, אך שכח את הפתק בבית ומסר את ההצעה בעל פה אבל בצורה הפוכה. כך קיבלה האורקסטרה בטעות את השם תזמורת במקום מקהלה. השם התקבל במהרה בציבור ובן יהודה כעס, אבל כבר אי אפשר היה לתקן. המקהלה היא המקהלה שאנחנו מכירים עד היום". 

תודה ניצה. ככל הידוע 'מקהלה' עבור תזמורת הוא כבר כינוי מימי ההשכלה (מקהלת נוגנים בכלי שיר), ובן יהודה על פי עיתונות התקופה קרא לקונצרט "תזמורת".

שאלת השבוע: שולט בכיפה

דניאל פרלמוטר שואל: הייתי רוצה לדעת את מקור הביטוי 'שולט בכיפה'?

הביטויים 'שולט בכיפה', 'מושל בכיפה' או 'מולך בכיפה' מתייחסים למנהיג בלתי מעורער, הבולט והמוביל בתחומו. 'מושל בכיפה' מופיע בספרות פרשנית מהמאה ה-18: "ופתרון המראה היא הסוסים הם שלוחי המקום ירמזו על המושלים בכיפה" (מצודת דוד זכריה א 11). זאת בעקבות מטבע לשון המופיע במסכת מגילה בתלמוד, 'מָלַך בכיפה': "שלושה מלכו בכיפה, ואלו הן: אחאב, ואחשוורוש, ונבוכדנצר" (ת"ב מגילה יא א). מקור הביטוי ברעיון השליטה על אזורים רחבים, הנמצאים כביכול תחת כיפת השמים במלואה.

רוכבים על עליסאפעד? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית

 • חידון: מזהים מי אחי המפורסם?

 • בקרוב בקשת 12: ריאליטי בלי הפסקה

 • האם זו הסיבה שנטע זכתה באירוויזיון?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו