אם להסתמך על תקדימי העבר, יש לנו מושג חלקי בלבד על התכנים המלאים של פגישת נשיא ארצות הברית וראש הממשלה בניו יורק. הרי בפגישתם הקודמת, לפני פחות משנה בוושינגטון, נתניהו עדכן את טראמפ על תפיסת ארכיון הגרעין האיראני בידי המוסד, מה שתרם כנראה להחלטת טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין. באותה עת לעיתונות ולציבור לא היה בדל מידע על המבצע הנועז ולכן צריך להביא בחשבון שגם היום איננו יודעים הכל.
צילום: Reuters
תחת האזהרה הזו, אפשר להתייחס לדברים שכן נאמרו בפגישת טראמפ־נתניהו והכוונה כמובן לחלק הפומבי של המפגש. נשיא ארה"ב נקב לראשונה בתאריך יעד משוער להצגת תוכנית השלום שלו, נתן להבין שהיא תכלול את האלמנט הבעייתי הקרוי "מדינה פלשתינית" ורמז, באומרו "ביבי אולי לא יאהב זאת", שראש הממשלה מסתייג מהרעיון - וטוב שכך.
אצל טראמפ, ולא רק אצלו, התאריכים וגם המילים לא קדושים ולכן כלל לא בטוח ש"עסקת המאה" תוצג במועד שציין. ואולם, לא התזמון חשוב אלא המהות. ובכל הנוגע למהות אפשר להיות סמוכים ובטוחים שהתכנים שגיבשו קושנר וגרינבלט, פרידמן ופנס, בולטון ופומפאו, יהיו הנוחים ביותר לישראל.
"הפלשתינים ידחו את ההצעה האמריקנית כדרכם", אבו מאזן // צילום: EPA
מאז הוקמה מדינת ישראל לא היה סביב נשיא ארה"ב מעגל כה מחויב למדינה היהודית, כה אוהב וכה תומך בה. כמובן, כפי שטראמפ עצמו חוזר ואומר מדי פגישה וכפי שהוא מיישם בצעדיו כבר כמעט שנתיים, בבית הלבן לא ישב נשיא שתמיכתו בישראל כה איתנה ובלתי מתפשרת.
מצב דברים זה מחייב את ישראל לענות "הן" כמעט באופן אוטומטי אחרי כל דבר שטראמפ יציע. לא בגלל הפחד מטראמפ צריך יהיה לאמץ את תוכניתו. גם לא משום שהרעיונות שיציג יהיו בהכרח הטובים ביותר. את מה שטראמפ יגיש צריך יהיה לקחת כי לא יהיו נשיא ומעגל יועצים אוהדים יותר. במערכת הפוליטית האמריקנית פשוט אין ימינה יותר מהקבוצה המיוחדת הזו.
"מעגל המחויב למדינה היהודית", נתניהו בפגישה עם ג'ראד קושנר, ג'ייסון גרינבלט ודיוויד פרידמן // צילום: חיים צח, לע"מ
אז אמנם הפלשתינים ידחו כדרכם את ההצעה האמריקנית וגם אנחנו נצטרך לומר את ה"אבל" שלנו. במרכזו, כפי שראש הממשלה כבר רמז אמש, התנגדות לרעיון "המדינה" לפלשתינים במובן המלא של המושג. תהיה כמובן חובה לעמוד גם על אינטרסים חיוניים אחרים לביטחונה ולזכויותיה של ישראל.
אבל, בסך הכולל, מתוך ארבע השנים הניסיות של טראמפ בבית הלבן, עברה כמעט מחצית התקופה ואין לדעת אם יזכה בכהונה נוספת. אחריו, אפילו תחת ממשל רפובליקני, יכול להיות רק גרוע יותר. מדינאות אמיתית אין משמעותה דחיית הקץ אלא ניצול הזדמנות. זו של טראמפ, על יתרונותיה העצומים וחסרונותיה הזעומים, עשויה להסתיים בתוך 25 חודשים. מנהיג חכם ימצה את ההזדמנות עד תום.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
