תרגיל בהתעוררות: סיכום המחזור הרביעי בליגת העל

הפועל ב"ש כבר במרחק 7 נקודות מהפסגה, ואם לא תתעורר כבר בשבוע הבא מול מכבי חיפה היא תהיה בצרות • וגם: על סלובודן דראפיץ' שמאבד את זה, גידי קאניוק שחזר לחיים במכבי פ"ת, והדרבי התל־אביבי שחוזר בסערה בשבוע הבא

צילום: דני מרון // שחקני ב"ש בסיום התיקו עם בני יהודה. לוקח להם יותר מדי זמן להתחבר

סיר לחץ. שני שערי זכות ב־360 דקות של כדורגל. זה המאזן של הקבוצה ששלטה בכדורגל הישראלי ללא עוררין בשלוש השנים האחרונות. רוצים נתון נוסף? במשחק מול בני יהודה רשמה הפועל ב"ש חמישה איומים למסגרת של אמיליוס זובאס. זה לא הרבה, אבל מקבוצה שהרגילה אותנו לסטנדרטים גבוהים בשנים האחרונות, אפשר לצפות שחמישה איומים יולידו לפחות שער אחד. 

וזה לא קרה כי ב"ש של ספטמבר 2018 היא סיר לחץ מבעבע, שלו אחראים השפים הגדולים של המועדון. השינויים התכופים בסגל, בהרכב, באמון בשחקנים (היי מיחאי קורהוט וחנן ממן) הולידו מועדון שכל כך לחוץ מהצל של עצמו, שהוא בכלל לא מצליח לתפקד.

לשם ההשוואה, מכבי ת" א לא הבריקה ממש מול מכבי נתניה, וגם זה בלשון המעטה. היא איימה על המסגרת שלוש פעמים בלבד, אבל כבשה שני שערים, כשהשני בכלל לא היה איום למסגרת. אבל גם ברגעים הקשים במחצית השנייה, כשזה הלך ונראה כמו תיקו שני העונה, השחקנים לא נראו בלחץ, אלא המשיכו לנסות, ובסוף כאמור הבקיעו. 

וכך, אחרי ארבעה מחזורים בלבד ב"ש מדורגת מתחת לקו האדום, במרחק שבע נקודות מהפסגה. יש שיגידו שזה עוד מוקדם, שחקנים במועדון הדרומי טוענים שייקח זמן להתחבר, אבל הרכבת כבר מתרחקת מהתחנה. במחזור הבא ב"ש יוצאת לסמי עופר למשחק מול מכבי חיפה, באצטדיון שבו היא התקשתה באופן קבוע גם בשנותיה הגדולות ביותר. 

ומולה תגיע קבוצה חבולה, אבל כזו שמאוד אוהבת לשחק נגד קבוצות דומיננטיות שמשחקות כדורגל התקפי, ומולן אפשר להתגונן ולעקוץ במתפרצות. גם לתוצאה הערב בגמר גביע הטוטו עשויה להיות השפעה על המומנטום שאליו יגיעו הירוקים למשחק. כמה חבל שהמינהלת ארגנה לנו ערב שבו גם המשחק הזה וגם הדרבי התל־אביבי (שאליו נתייחס בהמשך) ישוחקו כמעט במקביל.

דראפיץ'. אשליות באוויר // צילום: אנצו גוש

חי לו בלה לה לנד. סלובודן דראפיץ' הפך בשנים האחרונות לסוג של קונצנזוס בליגת העל. מאמן שנחשב ליסודי, רציני ומעמיק, שהקבוצות שלו משחקות כדורגל שכיף לראות (בית"ר ירושלים בשיאה, מכבי נתניה של העונה שעברה). בקיץ הזה, עושה רושם שמשהו אצלו השתבש, הצניעות פינתה את מקומה לזחיחות, והתוצאות בהתאם - מקום אחרון בליגה, עם סגל ששווה הרבה יותר מזה.

שיא השיאים היה במסיבת העיתונאים שלו לפני המשחק מול מכבי ת"א, שבה טען בעקבות השחרור של דיא סבע להפועל ב"ש, כי גם ליברפול הגדולה לא נפגעה מהמעבר של פליפה קוטיניו לברצלונה. השוואה מרתקת, אם כי מופרכת מהיסוד. איך אומרים בסלנג ישראלי עכשווי, בוא דראפיץ': זה לא שיש לך בסגל את וירג'יל ואן דייק, סיידו מאנה, מוחמד סלאח ורוברטו פירמינו. ופרט לעזיבה של סבע, שחררתם גם את ערן לוי, הבסטי שלו והאיש שבזכות השילוב ביניהם והיכולת הטקטית שלך כמאמן להחביא את החסרונות שלהם בהגנה ולהבליט את היתרונות שלהם בהתקפה הפכתם את נתניה ליהלום של ממש.

כשמדברים יותר מדי התוצאות בהתאם, ואם דראפיץ' לא יתעורר בקרוב ויבין שהקבוצה שלו במצב ממש לא טוב, הוא עוד עלול לשקוע למאבקי הישרדות, אישיים וקבוצתיים, בליגת העל.

גידי כן. כשג'ורדי קרויף הביא בינואר האחרון את גידי קאניוק למכבי ת"א, הציפייה היתה שהוא ייכנס לרוטציה בקישור, שסבל בעונה שעברה מאנמיות מוחלטת. בסופו של דבר הוא התייבש, ביציע או בספסל, כבש רק שער אחד וגם הוא ממש בשלהי העונה, ולא גילה אפילו מילימטר מהיכולת הטובה שלו.

המעבר של קאניוק למכבי פ"ת, והיכולת הנהדרת שהוא מציג מתחילת העונה, רק מעצימים את הכישלון של קרויף ואת העובדה שהוא אחד הקשרים הפרודוקטיביים שיש לליגה שלנו להציע. במשחק מול מכבי חיפה הוא היה המצטיין וצ'יפר את עצמו בשער ניצחון. חומר למחשבה לאנדי הרצוג לקראת המשחקים בחודש הבא.

קאניוק. קרויף טעה לגביו // צילום: דני מרון

המחזור הבא. אתמול מלאו שנתיים לדרבי ה־0:5 המפורסם בנתניה. מאז היה רק עוד דרבי אחד במושבה (0:1 למכבי). אחרי שנה בלי דרבי בליגה, הוא חוזר ובגדול ביום שני הקרוב, כי הדרבי התל־אביבי זו היריבות הכי גדולה שיש בכדורגל הישראלי. בטח בעשור שבו מכבי חיפה לא ממש מהווה פקטור במאבקי האליפות, והיריבות בין הפועל ב"ש למכבי ת"א לא הצליחה לייצר מספיק דם רע (לא כולל תקרית החולצה של אריאל הרוש) בין המועדונים. 

דרבי זה הדבר הזה שעושה לך פרפרים בבטן שבוע לפני, נדודי שינה בלילה של המשחק ודופק מואץ לכל אורכו. כזה שגורם לך להיכנס ליו־טיוב ולצפות בתקצירים של המשחקים שאתה מעדיף לזכור, ולא באלה שאתה מעדיף לשכוח.

הדרבי התל־אביבי. זו עדיין היריבות הכי גדולה שיש // צילום: עמי שומן

גם כשיחסי הכוחות ברורים והעדיפות של מכבי ידועה לכולם, זה בכל זאת דרבי. החדשות הרעות מבחינת הפועל הן ששני הבלמים שפתחו וחטפו חמישייה הם אדי גוטליב ואוראל דגני, והם עדיין כאן, גם אם לא ברור אם דגני יהיה כשיר לדרבי. להפועל יש חלק התקפי טוב בהרבה ממה שהיה לה אז, והיא כן יכולה להוציא משהו מהמשחק הזה. הרבה תלוי בגישה של קובי רפואה ושחקניו.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר