בזמן שמשרדי ממשלה משקיעים סכומי עתק בפרויקטים לקירוב לבבות, יש זוגות שכבר מזמן עושים את זה בצורה הכי טבעית שאפשר. הוא דתי והיא חילונית או להיפך: איך מנהלים זוגיות כשבאים משני קצוות החברה השונים? מסתבר זה אפשרי ואפילו ממש כיף.
הוא הכין לה ערכת בידור לשבת ארוכה במיוחד והיא הכינה לו מורה נבוכים במטבח כשר
זהר רץ (34) ואפרת בשרי (32) הם זוג כבר 4.5 שנים, מתוכן גרים יחד שנתיים ומתחתנים בנובמבר הקרוב. זהר הוא החילוני ואפרת הדתייה, אבל אפשר להגדיר אותה כ'בעלת ראש פתוח'. אף אחת מהמשפחות לא לחצה עליהם להתחתן וכל הקרובים קיבלו את ההחלטות שלהם לאורך כל הדרך.
זהר רץ ואפרת בשרי
איך הגיבו המשפחות?
זהר: "ההורים שלי מאד ליברליים ומקבלים את כולם. הם לא חששו מזה שאני אצא עם מישהי דתייה, אלא חששו מקונפליקטים שזה יכול ליצור בזוגיות בעתיד, בטווח הארוך. הם מתו מדאגה אבל מהר מאד הם הבינו שזה לא משהו שיכול לקרות ושאפרת לא שייכת לסוג הדתיים הכופים".
אפרת: "האמת שההורים שלי מעולם לא דיברו איתי על זה, אבל אם היה חשש מצדם, הם לעולם לא הביעו אותו בקול ותמיד קיבלו את זהר. רוב האחים שלי גם לא דתיים וחלקם רחוקים מהדת שנות אור, אז בסך הכל אפשר לומר שההורים שלי רגילים למגוון דעות ומכבדים את ההחלטות שלנו".
את השבתות ואת החגים זהר ואפרת עושים לסירוגין ביחד ובנפרד. אחת לשבועיים אפרת נוסעת להורים שלה ונשארת שם כל השבת. את השבתות יחד הם לרוב מנצלים לזמן זוגי שלא תמיד יש ממנו מספיק במהלך השבוע. לפעמים בשבתות כאלה הם הולכים לארוחות שישי אצל ההורים של זהר.
"עד היום התפצלנו בחגים", מסבירה אפרת. "אלה החגים האחרונים שלנו בנפרד. כשנהיה זוג נשוי, אמרנו להורים שנחלק ביניהם את החגים העיקריים בשנה. כשזה יהיה בצד שלי, זהר יבוא לארוחת החג ויחזור הביתה וכשזה יהיה בצד של זהר (והארוחה רחוקה), נישאר ללון באזור. סה"כ אנחנו יודעים להסתדר עם השוני, זה חלק מהעניין והיה ברור מההתחלה שגם במגורים המשותפים נדע לעשות את הפשרות שלנו".
ואם משהו ישתנה לאורך השנים?
"למדנו לתפעל את זה יותר בקלות עם הזמן ויותר לתכנן", הם עונים יחד.
איך מתנהלים בתחילת קשר כזה, באמת? הכל נורא שונה.
זהר: "כשהתחלנו לצאת, אפרת אמרה לי שקשה לה עם השבתות בשעון קיץ כי הן ארוכות מאד והשבת יוצאת ממש מאוחר. בשבת הראשונה של שעון קיץ הכנתי לה ערכה מושקעת שתעביר לה את הזמן ותשעשע אותה. היום שם תשחצים, תשבצים, בדיחות שמשלבות את שמות החברים שלנו וכל מה שיכול להצחיק אותה ולהעביר לה את הזמן".
אפרת: "בשנה שעברה היה הפסח הראשון שלנו בדירה משותפת וזה היה די מאתגר כי אני מקפידה על הכשרות וההפרדה של חמץ וזהר לא ממש. השנה, כדי לעבור את זה ביתר קלות רציתי להקליל את כל הסיפור ולתת לזה נופך הומוריסטי שמתאים לנו ובכלל תמיד שובר את הקרח. בערב החג, כשסידרתי את כל המטבח והפרדתי את הכלים של החמץ מהכשרים לפסח, השארתי לזהר פתקים על כל הארונות במטבח, כשבכל אחד יש הסבר מה יש בארון, האם מותר או אסור לפתוח ואיפה הוא יכול למצוא את מה שנמצא שם ביום יום לאורך השנה. על המקרר גם השארתי לו הוראות הפעלה של מה מותר ומה אסור ותזכורת לזה שזה רק שבוע בשנה מתוך חיים שלמים יחד וזה קטן עלינו".
"אני חזרתי בתשובה ובן זוגי חזר בשאלה"
אלישבע אשכנזי (23) ויהודה פרומן (24) נשואים שנה וחצי. עדיין אין להם ילדים. אלישבע חזרה בתשובה בגיל 13 ויהודה חוזר בשאלה מגיל 19. בני הזוג גרים באלקנה, ליהודה יש קליניקה של עיסוי רפואי ובנוסף הוא עובד בספא. אלישבע סטודנטית למחול וחינוך.
אלישבע אשכנזי ויהודה פרומן. צילום: ספיר אשכנזי
אלישבע עצמה באה ממשפחה מעורבת. "אבא שלי חילוני ושתי האחיות שלי גם חוזרות בתשובה", היא מספרת. "המשפחה שלי הייתה לצדי לאורך כל הדרך, אבל היו להם חששות מהקשר הזה, במיוחד אחרי שחזרתי בתשובה ובמשך שנים טיפחתי, בניתי וביססתי את עולמי. זה היה ממש לא מובן מאליו שאני אבחר להתחתן עם בחור חוזר בשאלה. בהתחלה זה העלה תהיה וחשש, ולקח זמן עד שקיבלו את הקשר שלנו באהבה". אצל יהודה, שבא ממשפחה דתית, השניים התקבלו מיד בחום ואהבה.
בני הזוג שומרים שבת יחד, אם כי יהודה לא מתפלל. לעתים הם עושים קבלת שבת רומנטית יחד בבית. לפעמים הם הולכים לבית כנסת שיהודה אוהב ואפשר להיכנס אליו בלי הכיפה – מקום בו יש שירה, ניגונים וריקודים, הוא ואלישבע הולכים להתפלל יחד בקבלת שבת ואילו בערבית הוא מחכה לה בחוץ.
את ראש השנה הם הולכים לעשות עם המשפחה של יהודה. לגבי יום כיפור – עדיין לא ידוע. "בשנה שעברה בחלק מהצום התפצלנו", מספרת אלישבע. "יהודה היה בחג במקום שנקרא 'כביש אחד' בירושלים, שם עושים מדיטציות, סדנאות והתבוננות, ואני חלק מהצום הייתי בבית הכנסת של הרב רז הרטמן בתפילות בנחלאות וחלק מהזמן הגעתי גם אני לסדנאות.
שניהם לא ממש יודעים איך יחנכו את הילדים העתידיים שלהם. המטרה היא למצוא דרך שתואמת לשניהם – להקים בית שתהיה בו חוויה של חופש וכבוד לשני הצדדים.
"כמות הפעמים בהן אמרתי 'אמן' לא במקום היא פשוט אינסופית"
ברברה ואריאל וולף התחתנו בחנוכה בשנה שעברה. שניהם בני 27, ונולדו בהפרש של יום בלבד (ברברה יותר מבוגרת). אריאל דתי, ברברה חילונית, עלתה לארץ מחבר העמים כשהייתה קטנה.
ברברה ואריאל וולף. צילום: דניאל סטראבו
כשהתחלתם לצאת, האם לחצו עליכם עם החתונה?
"היה מעט לחץ", נזכרת ברברה, "אבל בסופו של דבר התארסנו רק אחרי 8 חודשי זוגיות, כי כבר ידענו שזה זה. שתי המשפחות בהתחלה חששו קצת, אבל תמיד יש חששות שאחד הצדדים ימשוך לכיוון כזה או אחר. להורים שלי, החילונים, היה הכי קשה, כי לא הכרנו את העולם הדתי בצורה החיובית שלו. גם להורים של אריאל לא היה קל, אבל אני משערת לעצמי, שאחרי שהם הבינו שאני לא מנסה להחזיר אותו בשאלה, אלא דווקא מאד אוהבת את היותו דתי, זה כנראה מה שגרם להם לשחרר".
איך אתם מסתדרים בחגים ושבתות?
"כרגע אנחנו עושים את החגים בעיקר אצל המשפחה של אריאל", מוסיפה ברברה, "ככה קל לו יותר לשמור על המצוות שממש חשובות לו. אצלי בבית החילוני לא שומרים מסורת, לכן ערבי חג או חגים מבוקשים (פסח למשל או ראש השנה, שזה תאריך יום ההולדת העברי של בעלי) חשוב לשנינו לחגוג עם המשפחה שלו. ואת התאריך הלועזי (שהוא כמעט משותף לשנינו גם) חוגגים עם המשפחה שלי. אותו הדבר גם עם נובי גוד, השנה הלועזית החדשה, שאותה חוגגים אצל ההורים שלי בבית, לפי המסורת שלנו מחבר העמים. מבחינת שבתות עושים הרבה אצל המשפחה שלו, אבל בעיקר אנחנו מעבירים אותם יחד, לבד ובדרך כלל אנחנו מזמינים אלינו אנשים (חברים או את המשפחה שלי) שנינו אוהבים ומעדיפים לארח".
האם לך, כבחורה חילונית היה קשה להתרגל למסורת?
"כמות הפעמים שאמרתי 'אמן' לא בזמן הנכון בקידוש, או במקום 'לחיים', היא פשוט אינסופית. זה בעיקר מצחיק את המשפחה של אריאל ואת האחים שלו שמנסים להמציא לי הלכות חדשות, כדי לצחוק עלי. אבל הקטע החזק מכולם היה בעיניי כשנכנסתי אליהם בפעם הראשונה, אז כבר במשפטים הראשונים זרקתי באוויר שאני נוצרייה, שהוטבלתי כשנולדתי, כי ככה היה נהוג, מה לעשות. אי אפשר לתאר את הבעת הפנים של ההורים של אריאל באותו רגע, אבל אחרי ההלם הראשוני, הם חייכו אלי, ושאלו: 'אבל אמא שלך יהודייה?' ואמרתי שאכן כן, כי זו האמת, מה שלא מנע מההורים שלי לפני שנים רבות להטביל אותי. 'אז את עדין יהודייה', הרגיעו אותי שניהם, וכולנו צחקנו. ההורים של אריאל מיד החלו לספר לי את הדברים היפים שבנצרות ואת הדברים היפים שביהדות, ומאז אני לגמרי נשביתי בקסמם".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר onlife
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו