הרבה מילים נאמרו ונכתבו משני עברי הים האדום עוד לפני שעלה הסרט "המלאך" בנטפליקס בשישי האחרון. מלחמת יום הכיפורים היא פצע שמסרב להגליד, וההתעסקות (לפחות בצד הישראלי) במחדל המודיעיני שהיה או לא, כנראה תמשיך להיות נושא לדיון בכל שנה. גם התגובות בצד המצרי לסרט, עוד בטרם יצא, מלמדות שאולי המלחמה ההיא הסתיימה ויש שלום בין המדינות - אבל המלחמה על הזיכרון וההיסטוריה עדיין ניטשת.
הדרמה "המלאך" מגוללת את סיפורו של אשרף מרואן, מי שהיה חתנו של נשיא מצרים נאצר, ולימים הפך למקורבו של אנואר סאדאת. על פי הסרט, אשרף פנה מיוזמתו לישראל והציע למסור לה מידע מודיעיני תמורת כסף, ובמשך שנים היה אחד ה"נכסים" הגדולים של המוסד הישראלי. אך האם אשרף היה מרגל או סוכן כפול? על השאלה הזאת מתנהל ויכוח בצד הישראלי עד היום, ונדמה שהסרט מציע סוג של פתרון.
סרט בינוני שרוצה לצאת בסדר עם כולם // מתוך "המלאך"
הבמאי הישראלי אריאל ורומן, שעומד מאחורי הסרט, התקשה ללהק אליו שחקנים מצרים, שמטבע הדברים סירבו לקחת בו חלק. לישראלים, לעומת זאת, יש ייצוג נכבד: ששון גבאי מגלם את אנואר סאדאת, אורי פפר הוא ראש המוסד צבי זמיר, צחי הלוי מגלם את קדאפי, וגיא אדלר ומיקי לאון מגלמים סוכני מוסד. באופן די מוזר, הבמאי בחר שהישראלים ידברו ביניהם באנגלית ועברית לסירוגין ללא הצדקה עלילתית, למשל כשכולם מנהלים שיחה במטה המוסד.
אבל זאת לא הבעיה העיקרית של הסרט. אם מנקים את כל רעשי הרקע ומתמקדים בתוצר הסופי, "המלאך" הוא עוד סרט בינוני מבית היוצר של נטפליקס, שבסדרות דווקא מצליחה להתעלות על עצמה, אבל כשזה מגיע לסרטים נדמה שהיא עדיין לא פיצחה את השיטה.
דרמות ריגול תמיד עוסקות באנשים, במניעים שלהם, בנסיבות שמביאות אותם לבגוד במולדת שלהם ובתגובות שלהם לאירועים. רוב הדמויות בסרט הן די שטחיות ומשמשות "תפאורה" חיה לדמותו של אשרף, וגם דמותו לא מפוצחת עד הסוף. חסר מאוד מבט מעמיק על ההתחבטויות שלו, ייסורי המצפון, ההשפעה של מעשיו על חיי אשתו ובנו - איפה כל אלה פוגשים את הדמות הראשית?
האם מרואן אשרף פעל מתוך תאוות בצע? האם הוא איש שלום שרצה להביא את שני הצדדים למלחמה שבעקבותיה יבוא שלום? ככל הנראה, התשובה על שתי השאלות הללו היא לא חד-משמעית. נדמה שוורומן לא רצה לצאת לא בסדר עם אף אחד מהצדדים, ובחר בגרסה שהולכת על האמצע. מהסרט עולה שאשרף היה סוכן כפול: מצד אחד רכש את אמון הישראלים כשסיפק להם מידע מודיעיני, מצד שני הטעה אותם פעמיים כדי שיחשבו שהמצרים עומדים לתקוף, ובפעם השלישית, כשכבר לא האמינו לו - זה קרה, אך לא בשעה שנקב. ככל הנראה, רצה ליצור מצב שבו המצרים מחזירים את כבודם האבוד ויוצרים מצב שממנו אפשר להיכנס למשא ומתן לשלום.
לא פחות מהעיסוק בדמותו של אשרף, נראה שלוורומן היה חשוב להעביר מסר של שלום. הסרט מסתיים בקטעים דוקומנטריים של המלחמה, ארונות מתים שעליהם דגלים של מצרים וישראל, נאום סאדאת בכנסת וחתימת הסכם השלום. "אשרף מרואן הוא האיש היחיד שנחשב גיבור הן במצרים והן בישראל", נכתב רגע לפני שעולות הכתוביות. כמו כל העיסוק במלחמה הזאת, אני מניח שגם על הקביעה הזאת יחלקו בשני הצדדים.
"המלאך", נטפליקס
• נינט ויוסי מזרחי חוזרים לשנות התשעים
• ללא הסבר: מוזיקאי ישראלי נעצר ברוסיה
• בלי נטע ועומר: אלבומי השנה תשע"ח
• הטוב, הרע והתקווה: סיכום פסטיבל מטאור
• סיכום תשע"ח: אנחנו שאלנו, אתם הכרעתם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
