החגים בכלי התקשורת מאופיינים באינספור תכניות אוכל וכמובן כתבות מגזין צבאיות כאלו ואחרות על היחידות שלא הכרנו ועל החיילת הכי אמיצה שלא פגשנו, מלבד המחזור הצפוי בכתבות החג של פסח מלפני חצי שנה. "הצבא צועד על קיבתו", אמר פרידריך השני מלך פרוסיה, ונפוליאון גנב לו את הקרדיט אבל גם הטלוויזיה הישראלית בחגים. למעשה תכניות האוכל בחגים החלו בשידורים חוזרים כבר בשש בבוקר ונמשכו עד שעות הפריים טיים. לכן מה רבה היתה ההפתעה הנעימה להיתקל בסדרה החדשה בהנחייתו של טל פרידמן על אודות הטעם והאוכל הישראלי, שעלתה במהלך החג ואפשרה מנוחה מהנטפליקס שעובד כל השנה כמו שעון ולא מכריח אותנו לחכות לסיומם של החגים.
מקסים כתמיד. טל פרידמן ב"מעורב ישראלי" // צילום: באדיבות HOT8
נתחיל מזה שהפתיח של הסדרה הוא אחד היפים שנתקלנו בהם בתקופה האחרונה. זו ישראליות שמצליחה בפרק זמן קצר להעביר טעמים וריחות אף שבכלל מדובר בתכנית טלוויזיה. אבל עם פתיחתו של הפרק הראשון, עלתה נקודה לא ברורה. המומחים בתכנית, אשכנזים ברובם המוחלט, החליטו שהגפליטע פיש מת והוכרע על ידי החריימה של עדות המזרח. קצת מוזר שתוכנית שאמורה לעסוק באוכל, דבר המקרב כל כך בין אנשים, יוצאת בהצהרה גזענית שכזו בערב השנה החדשה, עת עשרות אלפי ישראלים ישבו לאכול ארוחת חג כשעל שולחנם גם חריימה וגם גפילטע פיש, מבלי לעסוק בניצחונות ובהפסדים.
דבר נוסף: הקביעה שהגפילטע נעלם מהמציאות הישראלית נכונה רק אם אנחנו מוציאים את בני ברק ומאה שערים מההוויה המקומית שלנו. סביר להניח שעבור המשתתפים בתוכנית, כתבת האוכל רונית ורד ומבקר האוכל חיליק גורפינקל, שני המקומות הללו לא שייכים להווייתם המקצועית וזה בסדר, אבל אז כבר לא מדובר במעורב ישראלי, אלא במעורב ישראלי חילוני של ברנז'ה מצומצמת מאוד שהאורקל שלה, כפי שמתבטא לכל אורך פרקי הסדרה, הוא אייל שני.
הפרקים השני והשלישי הרגישו לי כמו פרק אחד שנמתח יתר על המידה בצורה חפיפניקית. השני שם במרכזו חומוס ופלאפל והשלישי עסק בפיתה הישראלית (או ההפך, מי זוכר) ופריחתה המחודשת הודות, ניחשתם נכון, בואו קחו עגבנייה, לאייל שני. כשהמסקנה הסופית היא אייל שני, אפשר להסתפק ב"קשת".
הפרק הרביעי בסדרה הוא הטוב ביותר בה והוא עוסק בחלוציות החדשה מבעד לתעשיית היין המקומית. הוא חדשני, בעל אמירה, מעניין, מרחיב דעת ויוצר מבט לעתיד, בניגוד לקלישאות העבר של הפרקים הקודמים וההתרפקות על הנוסטלגיה.
כשהמסקנה הסופית היא אייל שני, אפשר להסתפק ב"קשת". "מעורב ישראלי" // צילום: באדיבות HOT8
ומילה כמובן גם על המנחה טל פרידמן. הקסם שלו הוא כמובן בלתי ניתן לשליטה, וקשה כמו תמיד שלא לאהוב אותו. ועם זאת, הוא מודה שאינו מבין דבר באוכל לאורך הסדרה. זה בסדר, גם גידי גוב לא מבין כלום באוכל, אבל אליו הצמידו את ישראל אהרוני וכך נוצרה שם סדרת האוכל הישראלית הטובה ביותר בשנים האחרונות. פרידמן גם מתעקש לאורך הפרקים לחזור על צמד המילים "זכות גדולה", בין שהוא שותה יין או אוכל פיתה עם סטייק בתוכה. ב-50 שקלים אפשר לזכות ב"זכות הגדולה" הזו בכל רגע נתון. "מעורב ישראלי" היא לא סדרה רעה, אבל היא בסך הכל עוד סדרה על אוכל ישראלי.
"מעורב ישראלי" עם טל פרידמן, ערוץ 8 והוט VOD
• בלי נטע ועומר: אלבומי השנה תשע"ח
• הטוב, הרע והתקווה: סיכום פסטיבל מטאור
• סיכום תשע"ח: אנחנו שאלנו, אתם הכרעתם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו